Digimon Adventure tri. 3: Kokuhaku

alt

בביקורת על הסרט השני ב… הקסלוגיה?… של סרטי דיג’ימון, התלוננתי על הכלוב המטפורי בו נמצאת העלילה. מדובר הרי בדיג’ימון — כמה אפשר עוד להישאר תחומים בבית הספר? מה זה פה, אנימה?

על אף שאין לי תלונות רבות על פרויקט הסרטים, קשה לא לתהות: לאן מתקדם כל העסק הזה? ובכן, אני שמח לבשר כי הסרט השלישי מקדם את העלילה בצעדי ענק. אל תטעו, יש בו יותר שאלות מתשובות. אך לפחות היעד נהיה ברור.

בסוף הסרט הקודם, מייקוּמוֹן חטפה וירוס ונהייתה דיג’ימון אפל ומגניב, מה שלא הלהיב במיוחד את הדיג’יגורלים. הוירוס הקטלני החל להשפיע גם על הדיג’ימונים האחרים, כאשר הראשון בו ניכרים סימני ההדבקה הוא פאטאמון, השרקן עם הכנפיים. טאקרו מגלה זאת ומחליט לא לשתף את הממצא עם חבריו, כי הוא מפחד שיעשו לו המתת חסד או משהו כזה. בינתיים, רובעים בטוקיו סובלים מנזקי חשמל כבדים בעקבות האירועים במר.רובוט בעולם הדיגיטלי. קושירו עומל בכדי למצוא פתרון ועל הדרך הוא מחליט כי שינה זה עסק לחלשים.

alt

פאטאמון החולה והאובססיה של קושירו למציאת פתרון הובילו אותי לחשוב שהסרט השלישי יעסוק בו ובטאקרו, בדומה לסרט השני שעסק במימי וג’ו (אשר מצִדו עבר 180° באישיותו וכעת הוא מקרין אופטימיות מעיקה כמו ברני הדינוזאור). אוּלם באמצע הסיפור אנו מגלים שגיבורי הסרט הם לא בני האדם, ובטח לא טאיצ’י שהסרטים שכחו שפעם הוא היה הדמות הראשית. לא ולא, הגיבורים הם הדיג’ימונים (מי היה מאמין, ועוד בסדרה שנקראת ‘דיג’ימון’): לאחר שהם לומדים את האמת מאחורי הכאוס, מחליט צוות הפרוות הדיגיטליות לקחת את העניינים לידיים. אני לא זוכר הרבה מהסדרה המקורית, אך נדמה לי שטרם הייתה אינטראקציה כה אינטנסיבית בין הדיג’ימונים בלבד, כזו בה הם קובעים החלטות הרות גורל ללא גורם אנושי. ומה למדתי מהם? א’) הם אוהבים את הבעלים שלהם. ב’) הם ממש אוהבים את הבעלים שלהם. ג’) הם… הם חייבים תחביב. ד’) אגוּמוׁן הוא לא העיפרון הכי חד בקלמר. 

תשאלו כל אחד והוא יגיד לכם שאני פראייר של רגשות (בעצם אל תשאלו אף אחד, פדיחות), והסרט החדש בהחלט יודע לפרוט על מיתרי הרגש הנכונים; גרסה מלנכולית של שיר הנושא, עיניים עצובות, שקיעות… כן, זה זול, מלאכותי ועובד. רגע לפני שמוציאים הדיג’ימונים את תכניתם, תכנית שעשויה להביא לקיצם, הם מבלים עם הבעלים שלהם (למעט טנטאמון כי קושירו בהתקף מאניה דיפרסיה). לא הרבה לאחר מכן, עוד לפני שאמרתי ‘פיקאצ’ו” [לבריאות], מתפתח קרב אפי על גורל דברים שהם ספוילר. עבור הקרב המדובר לבדו שווה הפרויקט החדש את ההשקעה; מתרחשים בו דברים שלא תיארתי שיקרו, והסוף שלו יותיר אתכם הלומי קרב. או שלא… סליחה על ההייפ. 

alt

לא אומר שהקרב מושלם, כן? יש בו פגמים. המרכזי שבהם זה המגה-אבולושן, קונספט השמור רק לדיג’ימונים מיוחדים, ולפתע כל דיג’ימון רב”ט לומד זאת כאילו מדובר במתכון לפריטטה טעימה (הסוד הוא בחמאה במקום שמן). היכן הייתה היכולת הזו בקרב מול אפוֹקלימוֹן בסדרה הראשונה? 

סוף הסרט מציב כיוון חדש לסדרת הסרטים, מהסוג שכל צופה עם IQ של 90 ידע שיקרה אך חשש שלא. ההתפתחויות הרבות בסרט השלישי מתרחשות מהר, כאילו רק באמצע ההפקה גילו שאין זמן לפרקים אטיים או בעלי אופי של פילר. המעבר מ-0 ל-100 הוא מהיר, אך אני שמח שקורה. אם עד כה הייתם בלבטים לגבי פרויקט Digimon Adventure tri, חלקו השלישי מציב כיוון ברור (או ברור ב-60%, שזה לא רע). הייתי שמח יותר לו היינו זוכים לקבל תשובות לחלק מהשאלות, ובהן: איפה הדור של הסדרה השנייה? מי האחראי לבלגן? ומתי קארי וטאקרו יהיו ביחד? 

alt


הטוב: יש כיוון ברור!
הרע: מרוב סימני שאלה לא רואים יער.
והמכוער: להיות אובססיבי במשך 15 שנה לגבי זוגיות של בני נוער פיקטיביים.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

Digimon Adventure tri. 3: Kokuhaku | יפן, 2016 | 100 דקות / 5 פרקים (תלוי איך מסתכלים על זה) | Toei Animation | אקשן, הרפתקאות, קומדיה, פוקימון | נאטְסוּקי האנאה [הארוּאיִצ’י מ-“Ace of Diamond”], יוֹשימָאסָה הוֹסוֹיָה [הִיוּגה מ-“Kuroko’s Basketball”], סוּזוּקוֹ מימוֹרי [הימיקוֹ מ-“!Btooom”], מאטסוּמי טאמוּרה [ג’ונה מ-“Jormungand”], היטוֹמי יוֹשידָה [מוּקוֹ מ-“Itoshi no Muco”], ג’וּנְיָה איקְדָה [אָטָארוּ מ-“Majestic Prince”], ג’וֹּנְיָה אנוֹקי [שוֹטָארוֹ מ-“Sakurako-san no Ashimoto ni wa Shitai ga Umatteiru”], מָאוֹ איצ’ימיצ’י [סוּסֶרי מ-“Isuca”], מיהוֹ ארקאווה [נארוּקוֹ מ-“Magica Wars”], צ’יקה סאקאמוֹטוֹ [מיי מ-“My Neighbor Totoro”], מיוּמי יאמאגוּצ’י [אנבי מ-“Fullmetal Alchemist”], ג’וּנְקוֹ טאקגוּצ’י [נארוטו מ-“Naruto”] | במאי: קייטרו מוֹטוֹנאגָה | יוצר מקורי: אקיוֹשי הוֹנְגוֹ


לקריאה נוספת:
♦ Digimon Adventure tri. 1: Saikai [ביקורת על הסרט הראשון]
♦ Digimon Adventure tri. 2: Ketsui [ביקורת על הסרט השני]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם