Shokugeki no Souma: Ni no Sara

מי מכם שלא מכיר את האנימה, מומלץ לקרוא את הביקורת על העונה הראשונה.


סדרת הקולינריה וגניחות הפורנו “Shokugeki no Souma” סיימה זה עתה (בעצם לפני שבוע, סליחה על זה) את עונתה השנייה, עונה קצרה במחצית הפרקים מקודמתה. אולם זהו פרט שולי עבור סטודיו דגול כמו J.C Staff אשר הוכיח כי את התוכן שהוא תכנן להעביר ב-24 פרקים, אפשר לספר גם ב-13.

או שלא. 

אבל סטייק סטייק: העונה הזו ממשיכה מהנקודה הרנדומלית בה עצרה העונה הראשונה, טורניר בחירות הסתיו ש… אני לא בטוח מה הוא אמור לבחור, אבל תלמידי השנה הראשונה משתתפים בו והמנצח מקבל כבוד (וסתימה בשירותים). סומה הוא אחד הבודדים שעלו לשלבים האחרונים ועליו להתמודד מול טיפוסים מעניינים.

ו… זהו. בערך.

על אף האהבה (האפלטונית לחלוטין, אנחנו רק ידידים) שאני רוכש כלפי העונה הראשונה, העונה השנייה, עצם היותה בהילוך מהיר, חשפה בפנינו את הפגמים שיש ב-“Shokugeki no Souma”. אני מודע לכך שזו לא הסדרה הכי אינטליגנטית בשכונה, אך החן שלה, ההומור והמתח אִפשרו לעונה הראשונה להתבלט מבין מתחרותיה בז’אנר. אולם בעונה השנייה, כל הקשור בקונספט אזוטרי כגון “פיתוח דמויות” (פחח) נזרק לאשפה לטובת תחרות, תחרות ועוד תחרות. כאשר אין תחרות בעונה התחרותית הזו — כל מה שהגיבורים מדברים זו התחרות. היכן האתנחתות הקומיות? היכן הדרמה? אפילו האורגזמות יוצאות ידי חובה, ורובן נעשות בעונה ב’ מתוך עצלנות וחוסר מעוף.

כיוון שכולנו צופים משכילים ונאים במיוחד, את תוצאות התחרויות השונות קל לנחש, לפחות בכל הקשור לסומה גיבורנו. מגומי, אשר מקומה אף פעם לא בטוח, מספקת גם בעונה הזו את עיקר המתח. החלק היחיד בטורניר הסתיו שגרם לי לכסוס ציפורניים הוא שלב הגמר, השלב בו כל סדרת ספורט (כן, זו סדרת ספורט) מחביאה את הקלפים בשרוול.

שלושת הפרקים האחרונים מתקיימים אחרי סאגת הטורניר, ובהם נשלח סומה לעבוד כמתמחה. סליחה, “סְטֶאגִיאֵר”. לא קראתי את המנגה, אך שלושה פרקים היא לא כמות משביעה (משביעה! הבנתם?) – וחבל, זו סגה מוצלחת במיוחד, בעיקר כי אין בה טורניר (בעצם י… לא חשוב) והדגש הוא על דרמה.

אין לי הרבה מה לומר על העונה הזו. מי מכם שצפה בסדרה שנה שעברה, יזכה לשירות דומה גם הפעם, אך במקום ארוחה מאוזנת כל שתקבלו הוא את המנה העיקרית וסטירה מהמלצר. אם פרקי העונה שעברה הותירו אותי רעב ושמח, פרקי העונה החדשה הותירו אותי רעב ועצוב. זו אותה הסדרה שאהבתי אך את הפגמים כבר לא טורחים להסתיר.


הטוב: היא תלמד אתכם להיות חרטטנים בקולינריה.
הרע: עונה קצרה עם תוכן של עונה לא קצרה.
והמכוער: אני אוכל כרגע ביסלי ובוכה.

ציון במדד OK – סביר פלוס

[Shokugeki no Souma: Ni no Sara [Food Wars: The Second Plate | יפן, 2016 | 26 פרקים במהירות 2x | סטודיו J.C Staff | שונן, קומדיה, ראש של צב | יוֹשיטסוּגוֹ מאטסוּאוֹקָה [קיריטו מ-“Sword Art Online”], מינאמי טאדהאשי [סוֹרה מ-“!Aikatsu”], ריסָה טאנְדָה [קאוֹרי מ-“Shigatsu wa Kimi no Uso”], שיזוּקָה אישיגָאמי [הנרוּ מ-“Tribe Cool Crew”], נאטְסוּמי האנאְה [הארוּאיצ’י מ-“Ace of Diamond”], טאקהירוֹ סאקוּראי [שוגו מאקישימה מ-“Psycho Pass”] | במאי: יושיטוֹמוֹ יוֹנטָאני | יוצר מקורי: יוֹאוּטוֹ טְסוּקוּדָה


לקריאה נוספת:
 Shokugeki no Souma [ביקורת על העונה הראשונה]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם