Ao no Exorcist
הנה דוגמה למה שקורה כאשר מפיקים אנימה המבוססת על מנגה שנמצאת בחיתוליה, אם כי אי אפשר להפנות אצבע מאשימה כלפי איש – הרי שאם המעורבים בדבר היו בוחרים להמתין בזמן שהמקור צובר עוד חומר, אזי שהם היו מסתכים במחטף של אחד המתחרים. כך יצא ש-"Ao no Exorcist" – אנימה המבוססת (בחלקה) על מנגה הפופולרית מבית Jump Square – היא אחד הפספוסים הגדולים של העונה. נכון לכתיבת שורות אלו, רק 29 פרקי מנגה של 'Exorcist' נמצאים שם בחוץ. לצורכי פרספקטיבה, כאשר עלתה הסדרה הראשונה של Fullmetal Alchemist (זו שהופרדה גם היא מעלילת המקור) היו למנגה מספר רב יותר של פרקים להתבסס עליהם.
Ao no Exorcist הייתה אחת ההבטחות הגדולות של השנה החולפת, עד כדי כך שגם מי שלא ערך היכרות עם המנגה ידע כי משהו מיוחד עושה דרכו למסך. וכך אכן היה; מחציתה הראשונה של הסדרה הייתה, ועודנה, מיוחדת – עלילה מהוקצעת, סיפור מסגרתי רחב היקף, דמויות רבות (ולכולן עבר שניתן לסכם ביותר ממשפט), עולם מיתולוגי עשיר והנחת יסוד מבטיחה.
הסדרה עוקבת אחר חוליגן בשם רין אוקומורה שמגלה כי אביו הוא השטן (ולפני שתשאלו – לא. לא קוראים לו 'שטן אוקומורה"). תגלית זו לא מעניקה לו הנחות, לא בעולם שלנו (הקרוי 'אסיאה') ולא בעולם השדים (הקרוי 'גהנא'. נחשו כמו מה זה נשמע?). לאחר מות אביו המאמץ בידי זה הביולוגי, נשלח רין לאקדמיה "True Cross" להכשרת מגרשי שדים, שם הוא יתחנך להיות ביל מארי.
כמו שבהוגוורס אף אחד מהתלמידים לא באמת מסתובב בגלימות מגוחכות ומצנפות, כך גם מגרשי השדים שלנו אינם כמרים זקנים שמקריאים פסוקים מהמקרא… הם כמרים צעירים שמפזרים פסוקים מהמקרא! הסדרה שמה דגש על המקורות ועל הברית החדשה בפרט. מסתבר שאם יודעים את הפסוק הנכון – ניתן להיפטר מכל שד. הבעיה מתחילה כאשר לא תמיד יודעים מה הפסוק המתאים, ולכן תשמעו גיבורים מדקלמים מה שנשמע כמו שיעורי תנ"ך. עוד אני אוהב את העובדה שאצל היפנים אין בעיה שאי -אפשר לפתור בלי מעגל אלכימיה גדול.
חלומו הגדול ביותר של נארוטו הוא להיות הוקאגה (חכו, זרמו איתי). חלומו הגדול של אש קאצ'ם הוא להיות מאסטר פוקימון (אני תכף מגיע לפואנטה). למה? כי זה חלומם מינקות, מימוש שאיפות שאמור לכפר על העוולות בתקופת ילדותם, להראות לכולם ש-"הנה. חשבתם שאני נינג'ה / מאמן פוקימונים עלוב? תאכלו ישבן!". בעולם של Ao no Exorcist (והנה הפואנטה) התפקיד הבכיר ביותר בקרב מגרשי השדים הוא פאלאדין. אין שום בעיה עם כך שרין ירדוף אחר המשרה הזו ויוכיח לכולם שעל אף שהוא הממזר של השטן – הוא עדיין מסוגל לקרוע לשדים את הצורה. אלא שהסצנה בה מגלה רין כי עליו לטפס בשרשרת הפיקוד הולכת פלוס מינוס ככה: "מה זה פאלאדין?". "זה מגרש השדים החזק ביותר". "וואלה? אז מהיום – בגלל שזו קלישאת שונאן מתבקשת – אני רוצה להיות פאלאדין!".
ניחא. אבל החלק המאוחר יותר של הסדרה, זה שעלילת המנגה עבורו היא בגדר המלצה, ריסק את היוקרה של התפקיד. בחלק הזה [ספוילר. משפט נוסף כדי לתת זמן למי שצריך לדלג לפסקה הבאה. מוכנים? נו, כמה זמן? זהו? אפשר? יופי] אחיו של רין, יוקיאו, ממונה לפאלאדין בדקה וחצי. אין חשיבות למועצות העליונות והגדרות התפקיד עם השמות המסובכים. כל החלטה נעשית בפזיזות, ובאמת שאין לי מושג כיצד אנשים כה טיפשים הגיעו לרמות כאלה גבוהות. אפילו מנהל האקדמיה בה לומד רין — טיפוס מפוקפק בעל מראה מפוקפק, טון דיבור מפוקפק ואפילו זקן צרפתי מפוקפק — מהטל בזקני המועצה כאילו היו תאטרון הבובות הפרטי שלו.
כיתת הלימוד של רין אוקומורה נראית כמו קבוצת פריק שואו: תמצאו בה למשל את שיאמי – ילדת פרחים שכל תפקידה מסתכם בפרצופים מודאגים. מעצבנת יותר היא איזומו, תלמידה טסונדרית, קלישאה שאין לי מושג מדוע עדיין קיימת.
התלמידים האחרים גם הם אינם מנפצי סטראוטיפים. ריוג'י הוא תלמיד חם-מזג שנשבע להרוג את השטן לאחר שזה האחרון הרג את היקרים לו, ומתָפקד על תקן ה-סאסקה / גרי אוק של רין (אם כבר נארוטו ופוקימון אז עד הסוף). על המחסור בהטרוגן מפצה שוּרה – מגרשת שדים ידועה שלא שמעה על מכנסיים ארוכים וחולצות, ונוטה ללבוש חזייה במידה A על חזה במידה F. קוד הלבוש בוותיקן התרכך עם השנים, הא?
אז מה ניתן להגיד על הנעשה בסדרה בלי לספיילר? ובכן, יוצרי הסדרה לוקחים את הבניה האטית (אטית-מדי אם תשאלו אותי) של העלילה ופיתוח הדמויות, מכניסים לבלנדר ומקווים שאת התוצאה ניתן יהיה לעכל. עולם הסדרה משתנה כמעט כליל, רוחות המלחמה מנשבות במהרה, ומסדרת שונן עם תמה על-טבעית הופכת 'Exorcist' לסדרה על-טבעית עם תמה של שונן. ואני חייב להתוודות על משהו: את הפרקים האחרונים גמעתי בשקיקה. הכיצד זה אפשרי? שמח ששאלתם. תארו לכם כי תוך שמונה פרקים מתחילת העונה הראשונה של פוקימון (שקט!) הופך אש למאסטר פוקימון, זאת כשבידו פיקאצ'ו ופיג'יוטו בלבד.
כן, זה חסר כל הגיון ומדובר בזירוז עלילתי מיותר, אבל שקרן מי שיגיד שפרקים כאלה לא יגרמו לו להזיל ריר. אז כן, הסדרה נהית אפלה יותר (חזרתי ל-Exorcist מי שתהה), אלימה בהרבה ומספקת קתרזיס. האם זה מעניין? Hell, Yeah (תרתי משמע), האם זה מה שצריך היה להיעשות? לא. במקום ליצור את העלילה שלדעת ההפקה יכלה הייתה להגיע בהמשך המנגה, הם היו צריכים להמשיך עד לנקודה-מבוססת-המנגה הרחוקה ביותר עמה ניתן היה להמשיך – ולסיים ב-"המשך יבוא". בדרך זו אנשים היו חוזרים בהמוניהם לעונת המשך, אך במצב הנוכחי קשה לראות כיצד עונה שנייה בכלל תופק.
לטובתה אזכיר את הפרק (שוב ספויילר ספציפי. קישטה לפסקה הבאה!) בו מוצגת אמם של האחים אוקומורה בפרק פלאשבקי, ועל מערכת היחסים שלה עם השטן. בשיא האנדרלמוסיה שמשתוללת בעולם הסדרה בהווה, הפרק הוא אתנחתא עלילתית מרגשת, כזו שמציבה את העלילה בפרספקטיבה חדשה. מדובר אולי באחד הפרקים הטובים ביותר של הסדרה, כזה שריכך מעט את ההתרסקות הזו שנקראת "הסוף האלטרנטיבי".
מה עושים כדי שאף אחד לא ישים לב להתדרדות הסדרה? משקיעים ומקווים שאף אחד לא ישים לב.
זו הסיבה שאנשי סטודיו A-1 Pictures לא חסכו מאומה. הסדרה כמעט לכל אורכה נראית מיליארד דולר. הפרק הראשון בפרט, ופרקי הקליימקס לכל אורכה, עשויים באיכות חסרת פשרות. הפרקים הרגילים לא נפקדים אף הם, עולם הסדרה עשיר ומגוון בפרטים. נקודה שלילית אחת היא שהצוותים השונים שעובדים על פרקי הסדרה בולטים בשוני ביניהם. כך למשל בפרקים אחדים מתעוררת אצל רין בעיית פזילה (בשתי העיניים), או החזה של שורה לפתע צונח למידה D בלבד. אך מדובר בזוטות. אם אלו היכולות של הסטודיו בסדרה, אני מת לראות את הפוטנציאל שלהם בסרט הקולנוע המתקרב של Ao no Exorcist. לאור מה שהם עשו עם הפיצ'ר הקולנועי המופלא "Welcome to the Space Show", צפו למופע חזותי מרהיב ותו לא. בנוגע לעלילה, אל תבנו ציפיות.
החלטות חכמות יותר לגבי החלק העלילתי המומצא-יש-מאין וזירוז של חלקים מעט אטיים בחציה הראשון של הסדרה, היו מונעים מהאנימה להפוך לתאונה של רכבת יקרה במיוחד. אבל שאלה: אם הייתם עדים לתאונת דרכים – לא הייתם נשארים להסתכל פעורי פה? וכך, למרות הכל, מדובר באחת הסדרות היפות של השנה. נכון, הפוטניאל שלה גדול יותר, אבל תאורטית זה נכון לגבי כל סדרה. עולם רחב ומגוון גדול של דמויות, חלקן מעצבנות וחלקן מעצבנות אבל נראות טוב, הופך את הסדרה לראויה ביותר. לפחות עד שתעלה איזו "Ao no Exorcist: Brotherhood".
הטוב: איכות הפקה גבוהה; פירוט עלילתי עשיר; אקשן ומתח עשויים טוב.
הרע: ההיפרדות מהמנגה עשתה נזק.
והפרודיה: Ao no Racist.
ציון במדד OK – סביר
[Ao no Exorcist [Blue Exorcist | יפן, 2011 | אקשן, על-טבעי, מד"ב, הוגוורטס | 25 פרקים | סטודיו A-1 Pictures | נוֹבּוּהיקוֹ אוֹקאמוֹטוֹ (ניזוּמה אייג'י מ-Bakuman), ג'וּן פוּקוּיָאמה (לולוש מ-Code Geass), רינה סאטוֹאו (נגי ספרינגפילד מ-?!Negima) | במאי: טֵנְסַאי אוֹקאמוּרַה (Darker Than Black) | יוצרת מקורית: קאזוּאֵה קאטוֹאו
כתבת הרבה אני מודה לא קראתי הכל אבל הסדרה כל כך טובה שראיתי 10 פעמים סדרה מדהימה והורידו אותה מנטפליקס וגם עוד מלאאאא סדרות ממש יפות בכל מקרה סדרה ממש יפה אבל לא הבנתי מה החיבור בין העונה הראשונה והשנייה זה כאילו התחילו מהאמצע בעונה השנייה וזה היה מוזר