אתר עצמאי ותיק בנושא אנימה, מנגה, סרטים ותרבות יפן, וקהילת האנימה הישראלית

(March Comes in like a Lion (Live Action

"רגע, ואם ירד גשם?"

לפני שנה וקצת פרצה לחיינו בסערה סדרת האנימה המופתית “March Comes in like a Lion” המבוססת על מנגה בעלת אותו שם. סדרת האנימה מצטיינת במספר גזרות ובראשן בגזרה הוויזואלית: סגנון הכאילו-חלום והנופים הסוראליסטיים נהיו סימן ההיכר של סטודיו Shaft, וכאשר שמעתי כי הסדרה תעובד לצמד סרטי לייב אקשן (מהסוג שהופק והוקרן במקביל), חששתי כי לא תהיה אפשרות לשחזר את הפן הוויזואלי עם שחקנים בשר ודם.

על אף שצדקתי, לא הייתי ממהר כל-כך לפסול אותם.

בדומה למקור, עוקבים הסרטים אחר נער מתבודד ויתום שכל מה שעומד לרשותו זה שוגי (לא, לא חטיף הדגנים הישראלי. שוֹגי – שחמט יפני). הנער, ריי, הספיק במהלך חייו הקצרים לאבד שתי משפחות; כשהיה צעיר נהרגו הוריו ואחותו בתאונת דרכים, ואילו במשפחתו המאמצת הוא סבל עקב היותו עילוי במשחק המלכים, מה שגרם לרגשי נחיתות בקרב אחיו ואחותו החורגים. היחס המועדף לו זכה ריי מצד אביו המאמץ לא תרמו למעמדו של ריי, ושנים של התעללות נפשית (ומעט פיזית) מצד אחותו הובילו את ריי להחלטה לעזוב את הבית ולקוות לטוב.

למזלו ולצערו של ריי הוא טוב בשוגי. ממש טוב בשוגי. בגיל 15 הפך למקצוען, אחד מיני בודדים בהיסטוריה שהגיעו להישג המכובד. אמנם הקריירה המפוארת מאפשרת לו להתפרנס בכבוד ולגור לבד, אך כל העיניים נשואות אליו בתקווה שיהפוך לאלוף הבא. ומשום ששוגי זה בערך הדבר היחיד שעומד לרשות ריי, הלחץ שמוטל על כתפיו אסטרונומי.

"אין לי מושג מה לעזאזל כתוב פה"

בואכה האחיות לבית קָאוָומוֹטוֹ.
אקארי (בת 21), הינטה (בת 14) ומומו (בת… לא יודע, שנתיים?) איבדו לאחרונה את אֵם המשפחה ואילו אביהן נטש עוד הרבה קודם. הן גרות בבית קטן ומנסות לשרוד מיום ליום, אך אי אפשר לא לחייך לנוכח אווירת השמחה והכיף ששוררת בביתן. כאשר נתקלת אקארי באמצע ברחוב בנער צנום ומחוסר הכרה, היא אוספת אותו כאילו היה גור חתולים פצוע, ומאותו יום הגור – ריי שלנו – מבלה ערב ערב בביתן.

שני הסרטים עושים עבודה טובה בעיבוד הסיפור שאתם ואני מכירים. אמנם צירי עלילה רבים נחתכו החוצה, אך אלו שנותרו זוכים ליחס חם ואוהב כמו באנימה. יתרה מכך, הסרט הראשון, “March Comes in like a Lion”, עוסק בפגישתם הראשונה של ריי ושלוש האחיות, בהתמודדותו עם פצעי העבר ובמספר משחקי שוגי אשר את רובם הצופים מכירים. הצפייה בסרט היא כמו ביקור אצל דוד שאמנם אין לו שום דבר חדש לספר, אבל הסיפורים שכבר שמעתם מהנים וטובים כפי שהיו בעבר.

"גם את חושבת שהאנימה טובה יותר?"

אלו מכם שחוששים כי הסרט השני יעשה ספויילרים, ובכן – החשש מוצדק. הסרט הראשון מסתיים בטורניר שהחל רק עכשיו בסדרת האנימה, מה שאומר כי הסרט השני – “March Goes out like a Lamb” (אני לא צוחק, ככה קוראים לו) – הוא למעשה ספויילר אחד גדול; את אחד מקווי העלילה שלו לא יראו צופי האנימה עד העונה השלישית… אם תהיה כזו (סתם, אל תדאגו. תהיה… אולי).

מי שזה לא מפריע לו יזכה למנה גדושה ברגשות. ריוסוקה קאמיקי מגלם בהצלחה את סמרטוט הרצפה מעורר הרחמים שהוא ריי. קאנה קוראשימה היא אקארי נהדרת וכמוה גם קאיה קיוהארה המגלמת את הינטה. יש לי השגות לגבי קאסומי ארימורה בתור קיוקו, אחותו המתעללת של ריי, אך זו לא דמות שקל לגלם. אני יודע שזה לא תירוץ, אבל גלו מידת רחמים.

"תודה שאתה עוזר לי לסחוב את השרקנים האלה"

אין לי מושג היכן מצאו בהפקה לוקיישנים שדומים אחד-לאחד לערים הביזריות בהן מתרחשת הסדרה, אבל אני מוריד בפניהם את הכובע. הצלחה נוספת היא משחקי השוגי עצמם; לאנימה יש את ארסנל האנימציה לרשותה. כלומר משחק לוח שקט ומורכב באורך כמה שעות הופך למעניין ברגע שמוסיפים צבעים עזים וקלוז-אפים . ובכן, גם הסרטים – באמצעות זוויות צילום לא שגרתיות – הופכים את המשחקים לחוויה, חרף העובדה שלא הבנתי מה בפועל מתרחש בהם.

שני הסרטים הם, בתכלס, סרט אחד בן ארבע שעות וחצי, וככזה הוא מספק חווית “March Comes in like a Lion” ארוכה ואותנטית. באופן אישי נהניתי יותר מהסרט השני, כי רק בו לא ידעתי בשום שלב מה יקרה הלאה, אבל שני החלקים יחדיו עשויים באופן נהדר. עם זאת, מי שלא ראה ולו פרק אחד של הסדרה או קורא את המנגה, לא הייתי ממליץ על הסרטים כקיצור דרך (דגש על “ממליץ”, אני לא אוסר); הגרסאות האחרות מספקות פיתוח דמויות מעמיק – בעיקר לדמויות המשנה שלא זוכות כאן ליחס לו הן ראויות – ויש בהן קסם יחודי, מה שאי אפשר לומר על הסרטים. הם אולי טובים, אך כמוהם יש עוד הרבה.

ובכל זאת, סטיגמת ה-“כל סרטי הלייב אקשן גרועים” מקבלת מכה נוספת. אולי הם לא יותר טובים מהמקור, אבל אף אחד לא מצפה מהם להיות.

"איפה טעיתי?"


(March Comes in like a Lion / March Goes out like a Lamb (3-gatsu no Lion | יפן, 2017 | 138 ד’ + 139 ד’ | דרמה, קומדיה, אדר בא כארי | ריוסוקה קאמיקי,  קאנה קוראשימה, קאיה קיוהארה, קאסומי ארימורה, הידְאָקי איטו, שוטה סומטאני | במאי: קיישי אוטומו | יוצרת מקורית: צ’יקה אומינו [“Honey and Clover”]


♦ לקריאה נוספת: March Comes in like a Lion [ביקורת על העונה הראשונה של האנימה]

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. ימ"ר אומר/ת

    מומו לדעתי בת 3 או 4
    אולי אצפה בסרטים אחרי תסתיים ואסיים את העונה השניה (כדי לא לקלקל לעצמי את הסדרה)

    ואגב לגבי הלייב אקשנים לייב אקשנים נחשבים גרועים כי יש מעטים מהם שלא הורסים ומחרבים את המקור וגם אלא שלא לרוב רק סבירים בכללי וביחס למקור בפרט
    לכן כל עוד לא יגיע לייב אקשן שיצליח לחדש וליצור משהו לייב אקשן ישארו דבר מזיק ומיותר

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם