Zankyou no Terror
בואו נשים את הקלפים על השולחן: "Zankyou no Terror" היא לא סדרת אנימה. כן, זו סדרת אנימציה. כן, היא מיפן. לכן – טכנית – היא עונה על ההגדרה המילונית של "אנימה". אוּלם עבורי, בחלוף השנים, החלק של ה-'אנימציה' הוא רק אספקט אחד מתוך המכלול; אנימה היא לא רק מדיום, אלא דרך (עם ספקטרום מאוד רחב) לספר סיפור. לכן לא משנה כמה מדינות מחוץ ליפן ימשיכו לנסות, משהו שזהה לאנימה הן לא יצליחו ליצור.
זו הסיבה ש-Zankyou no Terror היא לא באמת סדרת אנימה: זו יד הגורל שהביאה את סיפור הסדרה דווקא ליפן ודווקא באנימציה. עדיין מתעקשים שזו אנימה? מצוין, כי אחרת לא יכולתי לתת לה את תואר "סדרת האנימה של השנה".
פלוטוניום, לא פחות, נגנב באור יום ממתקן לעיבּוּד חוזר של דלק גרעיני. חצי שנה לאחר מכן, סרטון וידאו עולה ליוטיוב ובו שני בני-נוער במסכות מאיימים לעשות שמח בצהריי אותו יום, מה שאכן קורה: גורד שחקים שלם מתפוצץ במרכז טוקיו, לא לפני שכל מבקריו מפוּנים. החל מאותו רגע ניצת מרדף של חתול ועכבר בין המשטרה המקומית לשני הטרוריסטים הצעירים. במרכז הסיפור עומד שיבָּאזַאקִי, בלש משטרתי לשעבר, והיחיד בעל היכולת המנטלית לעצור את הפיצוצים הבאים.
תקציר הסדרה הרשמי טוען כי Zankyou no Terror מתרחשת בהווה אלטרנטיבי. זהו, כמובן, בולשיט. הסדרה עוסקת באחד הנושאים הכי נפיצים בטלוויזיה, לכן הפתרון הקל הוא להגיד ש-'היי, זה לא באמת בעולם שלנו'. יפן של תחילת הפרק הראשון היא יפן שאנו מכירים, יפן שתיתקף בחרדה עקב איוּם טרור חדש. אני יכול להבין כיצד פיצוץ מכוון של בניינים עשוי לפתח אסוציאציות לא נעימות, אוּלם שני הטרוריסטים בסדרה לא עושים זאת בשם אידאולוגיות דתיות או כדי לפגוע באחרים. למעשה – וזו אחת הנקודות הפחות-אמינות בסדרה – הם תמיד מוודאים שאף אחד לא ימוּת, זאת באמצעות שיטות לא לחלוטין בדוקות. הרי מה הסיכוי שכל מאות האנשים יספיקו להתפנות מהבניין תוך זמן קצר?
אם היה עלי להצביע על סדרה אחת ש-Zankyou no Terror מזכירה, הייתי הולך על 24. אם היה עלי להצביע על סדרת אנימה, כנראה ש-Death Note תהיה התשובה המתבקשת. שתי הסדרות עוסקות במשחק מוחות בין בלש משטרתי לבין גאון עם יד קלה על ההדק (או העט). מבין שני הטרוריסטים ב-Zankyou no Terror, רק אחד מהם הוא הוגה התכנית. ניין [תשע] – השם שניתן לו – הוא קר רוח ומחושב; טוולף [שניים-עשר] הוא ילדותי ורגיש, אך גם הוא מחונן בדרכו שלו. מצחיק לחשוב שהטרוריסט עם המחברת הורג יותר מהזוג עם הפצצה הגרעינית.
חוזקה של הסדרה הוא גם בדרמה. כדי להראות שניין וטוולף הם אנושיים, מצטרפת לשורותיהם ליסה: נערה בגילם שגדלה עם אימא פסיכוטית. ליסה לא חכמה במיוחד, גם לא מוכשרת כמותם, אוּלם היא זוג העיניים שלנו, הצופים, שמביט לנפשם של הצעירים כדי להבין את מניעיהם. ואת מניעיהם תבינו: עד סוף הסדרה לא נשאר קצה פרום אחד. ניתן להתייחס לאנימה כמותחן אקשן בן 3 שעות וחצי, מותחן שמכיל קונספירציה ממשלתית, פּאזלים, שדים מהעבר, והרבה בּוּמִים.
צעד שגוי אחד עשתה הסדרה במשחק של עצמה: הכנסתה לסיפור את פייב [חמש], דמות מחוננת שהוּבאה מארה"ב כדי לתפוס את ניין וטוולף. המעורבות של ארה"ב בסדרה תמוהה בתחילת הדרך ונעשית פחות ופחות הגיונית ככל שחולף הזמן. עד לנקודה שפייב וצוותה מגיעים, אין לסדרה רעים: שיבאזאקי הוא כמובן צדיק, אך המוסר לפיו פועלים ניין וטוולף לא הופך אותם לנבלים של הסדרה. האמריקאים, לעומת זאת, רעים. וגם פייב רעה (והאנגלית שהיא דוברת רעה אף יותר). אני מבין את הצורך למלא את כל 11 הפרקים בעלילה, אולם הסיפור עם פייב הוא משהו עליו אפשר היה לוותר מבלי לפגוע במָשל.
לא אתן למשהו קטן כמו זה לפגוע בסדרה. אפילו ברגעיה החלשים היא שומרת על איכות גבוהה של דיאלוגים ומוודאת שנהיה עם היד על הדופק. מבחינת סצנות האקשן, טרנטינו לא יכול היה לביים משהו יותר טוב גם אם חייו היו נתונים בסכנה. איכות ההפקה היא מהגבוהות שראיתי בתקופה האחרונה: הרקעים בסדרה ראליסטיים להפליא והפירוט מדויק עד לרמת הבורג. בכל פעם שאני חושב שאין לאנימציה הדו-ממדית עוד לאן להתקדם, צצה סדרה כמו Zankyou no Terror ומוכיחה אחרת.
למה שאצפה למשהו אחר? שיניצ'ירו וואטאנאבי הוא במאי בזכות ולא בחסד. כל מי שחשב שלשיא שלו הוא הגיע עם Cowboy Bebop, טעה. בעידן שרוב סדרות האנימה מבוססות על משהו, מגיע וואטאנאבי ומראה כי ניתָן ליצור דברים טובים ופופולריים מחומר מקורי. הסדרה ממשיכה את הרומן בין וואטאנאבי לסטודיו החדש MAPPA, אחד מעמודי התווך של עולם האנימה בעתיד הנראה לעין. אך חשובה לא פחות מוואטאנאבי היא יוקו קאנו, המלחינה הקבועה ביצירותיו ואחת הכישרונות הגדולים ביפן. אני לא מכיר הרבה סאונדטראקים של סדרות אנימה שטובות כמו סדרות האנימה עצמן, אוּלם יוקו קאנו מלחינה יצירות מופת שמשתלבות נהדר בפרויקטים של וואטאנאבי. אני לא יודע מה תהיה סדרת האנימה הבאה של וואטאנאבי X קאנו, אך סביר להניח שגם היא תהיה סדרת האנימה של השנה.
הטוב: בערך הסדרה הטובה של השנה.
הרע: בסדר, אז היא לא מושלמת.
והמכוער: להיווכח כיצד Fate/stay night תעשה לה בית-ספר בחודש הבא.
ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס
[Zankyou no Terror [Terror in Resonance | יפן, 2014 | 11 פרקים | סטודיו MAPPA | מותחן, מסתורין, אקשן, דרמה, בום בום | קאיטו אישיקאווה [טוביו מ-"!!Haikyuu"], סוֹמה סאיטוֹ [טאדאשי מ-"!!Haikyuu"], אטסוּמי טאנזאקי [נאגי מ-"Daitoshokan no Hitsujikai"], שוֹסוּקה סאגוּיה [ריוצ'י 'דרגון' קאזאמה מ-"Ping Pong"], מגוּמי הָאן [גון פריקס מ-"[Hunter x Hunter [2011"] | במאי: שיניצ'ירו וואטאנאבי ["Cowboy Bebop"]
התגובות נעלות