Yume-Con: לטוב ולרע

Yume Con

התעוררתי די מאוחר הבוקר, והכנס של Yume-Con הרגיש לפתע כמו זכרון רחוק. רחוק ומודחק. כמעט לא זכרתי מה היה חלום ומה אמיתי. Yume Conהאם באמת עשיתי קולות סקס עם חבר מול קהל? האם באמת הייתה במה שכמעט נשרפה? ולא יכול להיות שהמקרן נגנב, נכון? רפרוף מהיר בתמונות הרבות שהעלו אנשים מהכנס מאושש את כל הטענות הנ”ל. Yume Con הסתיים, וכעת נותר רק לסכם.

כשהגעתי בזמן הפתיחה הדברים נראו בהירים במיוחד. לצד התורים הארוכים בקופות – שלא נשארו ארוכים לאורך זמן – האווירה בפנים הייתה כמו של כנס “אמיתי” (אני לא מסתייג ומצהיר שזה כנס מזוייף, אלא עצם היותו ‘אחר’ מהכנסים הרגילים של אמא”י הופך אותו לשונה מהרגיל). הדוכנים היו פזורים בכל רחבי קומת הכניסה ומכרו את מרכולתם לא בצפיפות אופיינית, כשברקע ההיכל מתנגנת מוזיקה המשרה אווירה של כיף.

לקראת 11 וחצי כבר נעשה ברור שרף 1000 האנשים לא ייחצה, ובכל זאת הגיעה כמות מרשימה של חבר’ה צעירים ומבוגרים כאחד. זה הפך את הכנס לכנס לא קטן אך גם לא צפוף, ובזכות היותו כנס קיץ ולא כנס פורים, לא נתקלתי בכל שניה בעוד קוספלי שכמעט הוריד לי עין. אך כמובן שזה לא כנס אמיתי ללא בעיות לוגיסטיות, והמקרן שנגנב מהחדרים ביטל לחלוטין את ההקרנות שתוכננו לאותו יום. באולם הגדול עדיין שכן לו המקרן המרכזי (מקרן קולנועי אמיתי שהושכר לצורך האירוע) שהקרין מספר סרטים, ואת הטריילר של AC3, במהלך היום.

את קומת המרתף התחתונה איישו עמדות קונסולות, לרוב PS2 ו-PS3 על מסכי ענק. נכון, חבשנים רבים לא אפשרו לי להשתמש בעמדות אלא רק לקראת סוף היום, ובכל זאת האווירה שם הייתה שונה מבשאר הכנס. באותה קומה התקיימו אף זירות (הדברים האלה עם השריונות)  שזכו לשבחים.

המייד קפה, שלצערי לא היה כל-כך כמו שדמיינתי (כלומר, הוא לא ממש מייד קפה) מכר מגוון לא רע של מזון; המבורגר (קר וקשה, אבל Yume Conעדיין המבורגר), פיצה (מגומי), פסטה, שתיה ומאפינס עם הרבה צבעי מאכל, וזאת במחירים בינוניים-גבוהים כרגיל. כל מי שהתנדב בכנס בצורה זו או אחרת זכה בתלושי אוכל חינם במקום. כולם חוץ ממני כמובן, מפני שעל התלושים האלה גיליתי מאוחר מדי.

חדרי ההרצאות והסדנאות לא היו ריקים מאדם, ובין אם זו הרצאה על שוֹגי או על יפן, סדנת שריונות וציורים, מי שחיפש דרכים להשכיל בכנס כנראה ומצא. אבל אני חיפשתי איך להנות, וכך מצאתי את עצמי עומד בדוכן ה-Anime Shop של ישראטאקו, מוכר בצורות מטרידות כל הבא ליד. הקטע במכירות הוא לא לעמוד כמו בובה ולקוות שמישהו יקנה, אלא לנסות לבדר (או להטריד במקרה שלי) את הקונים. השיטה הצליחה!

האירועים המרכזיים היו (או היו אמורים להיות) טקס הפתיחה, שבוטל, והמופע של טריקסטאר – שזכה לתשבוחות הקהל, למרות שלשניה נדמה כי הבמה נשרפה – וחבל שלא, כי אז זה היה מונע ממני לעלות לחזות באירוע שהגיע אחר-כך: אירוע הקוספלי.

שני המנחים בתחרות היו פרזיטים, וולגריים, מחרידים, חסרי כשרון שלא Yume Conידעו מה הם עושים.

רגע, הייתי אחד מהם.
כן, טוב נו. סליחה למי שסבל, אבל האמת היא שאנחנו לא מצטערים על כלום. התבקשתי להנחות את תחרות הקוספלי, ומספר דקות לפני התחרות שהתעקבה כחצי שעה גררתי את ידידי משכבר הימים גרשון (“בשימלה ירוקה וקצת זיפים”), שינחה לצידי. לאור העובדה שהיינו צריכים לאלתר, לא היה לנו זמן להתכונן, ובנוסף על כך באמצע המופע חבר השופטים ביקש מאיתנו למרוח את הזמן כדי שיהיה להם זמן לשפוט, אני חושב שהלך דווקא לא רע.

אז נכון, הגזמנו קצת עם בדיחות היאוי, אבל היי – הקהל דרש. ריח החפיפניקיות ריחף באוויר, לכן הרשינו לעצמו להראות פן אחר של הנחיה, לא לקחת שום דבר ברצינות, והתוצאה ברובה הייתה חיובית. חוץ מזה שההתפרצויות לבמה, שהפכו למוגזמות וחסרות שליטה לקראת הסוף היו מעיבות על כל אחד. פעם-פעמיים זה סבבה. אבל לא משנה היכן אתה נמצא, ישנו קוד התנהגות מסויים, ולהיגרר אחרי ההמון ולעשות מה שנחשב ל-‘מגניב’ ולהתפרץ 50 פעם לבמה רק כי זה נראה לך כיף, יכול לפגוע באחרים.

בכל אופן, כשזה מאחורי, הפידבקים מההנחיה התחלקו ל-2 (כאלה שאהבו וכאלה שרצו שנמות). ולטובת הפאנגירלס: אני מוכן לתת את המסנג’ר של גרי בכל זמן שתרצו.


היה כנס טוב מאוד. הוא לא חף מבעיות לוגיסטיות, אבל מדובר בקבוצה חדשה שעוד תלמד מהטעויות שלה. ברמת הפעילויות והדוכנים הכנס עמד בסטנדרט המקצועי, ואף מעבר לכך. מאחורי הקלעים הצוות עשה את המקסימום האפשרי כדי להתגבר על הבעיות בזמן אמת. לא תמיד זה הצליח, בעיקר כי לא פשוט להתמודד עם 20 בעיות בו זמנית, אבל העיקר השורה התחתונה: היה טוב, וטוב שהיה.

אני בכל אופן סופר את הדקות לקראת הכנס בחיפה ב-26 – לראשונה כנס במגרש הביתי שלי. מה גם שמהיכרות שלי עם המקום, הולך להיות פיצוץ. מי אמר ש-2 כנסים בקיץ אחד זה דבר רע.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם