ראיון עם צוות The Black Mitsi | Yosh!Musical

כנסים ללא מחזות זמר נהיו מראה נדיר במחוזותינו. עד כדי כך גברה התופעה עד שנדמה כי אלה מחזות הזמר שמחזיקים את הכנסים ולא להפך, כך שתהיו בטוחים שאם אתם מעוניינים להרים כנס אנימה – ללא חבורה מוכשרת של שחקנים ויוצרים, אין בכך כל טעם.

גם בכנס הקיץ הקרוב של אמא”י שייערך ב-25/08 בראשון לציון, נושאי הדגל הם חברי קבוצת Yosh!Projects, שמעלים את המחזמר “The Black Mitsi” המבוסס על המנגה/אנימה Kuroshitsuji [המשרת השחור].

סדרת השונאן — אותה כותבת ומאיירת המאנגקה יאנה טובוסו – ומתפרסמת במגזין Monthly Gfantasy מאז 2006 — מתרחשת באחוזה על-יד פרבר לונדוני, ומגוללת את סיפורהּ של אדון האחוזה, לורד סִיאֵל בן ה-12, ומשרתו סבסטיאן. סבסטיאן מוציא לפועל את בקשותיו של סיאל באלגנטיות אנגלית אופיינית, כאשר לָרוב המשימות אליהן נקלע הן בעלות ניחוח מסתורי ולעתים אף אלים למדי.

בניגוד למחזות-הזמר האופייניים שעלו עד כה, שהיו מבוססים על כותרים פופולריים, “The Black Mitsi” מבוסס על סדרה שידועה לפלח מצומצם יותר בקהילה. אך זה לא מדיר שינה מעיניהם של חברי הצוות, כפי שמיטבה להסביר יובל (המכונה “יושי”), מפיקת המחזמר: “התסריט בנוי טוב, השירים אדירים, התפאורה והקוספליי מגניבים והשחקנים מעולים. אנחנו נהיה מדהימים ומי שלא יגיע יפסיד המון”.

הסיבה מאחורי הבחירה הלא-פופולרית, ממשיכה להסביר יושי, נעוצה בשלושה מעריצים עם חזון. “אד איגי ולירי (התסריטאים הראשונים) החלו לעבוד על “The Black Mitsi” לאחר ששלושתם צפו באנימה ונהיו מעריצי הסדרה. הם לא רצו לעשות מחזמר ובחרו סדרה פופולרית לפיה המחזמר יופק, אלא הפוך: ‘בואו נעשה ל- Kuroshitsuji מחזמר!’ אמרו, ועשו”.

נתנאל [אד], במאי ותסריטאי: “באותה תקופה שהמחזמר של סול איטר התבשל (ביום גשום של חזרה ל-“הלסינג בארץ הפלאות”), סול איטר לא הייתה סדרה פופולרית, אבל SE – שהפיקו את המחזמר – סיפרו לנו שהם דחפו את סול איטר לכל מקום ו-“הפכו” אותה לפופולרית. לקחנו את ה-“מטרה” הזו על עצמינו – להפוך את המנגה המצוינת הזו ליותר פופולרית”.

קחו נגיד אדם ממוצע כמוני. ראיתי שבעה פרקים, לא המשכתי כי הסדרה לא משכה אותי מספיק. יש אנשים בחוץ שלא ראו פרק ולא יודעים על מה זה. שכנעו אותי ואת האנשים האלה מדוע כדאי לנו לבוא לראות את המחזמר שלכם?

אד: “Kuroshitsuji זו סידרה טובה מבחינת הדמויות שבה. היא פשוט “נועדה” להיות קומדיה בימתית; יש בסיפור משרת מוכשר, אדון מעצבן, ילדה היפראקטיבית, חבורה של משרתים מצחיקים, סיני מסומם, קברן משוגע על דם ואפילו הומו אחד (אני באמת לא יודע איך לנסח את מי-שהוא בצורה אחרת). זו נוסחה מצליחה ללא קשר לסדרות המנגה והאנימה”.

התסריט – האם הוא מעביר את עלילת הסדרה (בדומה למחזמר של “מחברת המוות”) או לוקח את הדמויות להרפתקה פילרית-צדדית (בדומה לכל השאר)?

עמית הראל [שטיין], המגלמת את סיאל: “הרפתקה פילרית בהחלט!”.

“מעל זה…” מוסיף יותם שמיר [קאורו], המגלם את הקברן “…התסריט לוקח את הדמויות כמו שהן עצמן, ומעלה אותן על הבמה על-מנת לספר סיפור שונה ומצחיק שלא הורס את חווית הקריאה והצפייה המקורית של המנגה והאנימה”.

כשנשאלו על מה, אם בכלל, מבוסס התסריט, התשובה הייתה מפתיעה: פרק של “הפיג’מות”.

יושי מסבירה: “לקחנו את הסיפור רחוק (“מאוד רחוק” מעירה עמית) עד שזה כבר לא באמת קשור, אבל את הרעיון הכללי קיבלנו מפרק של “הפיג’מות”. יותם, שקרא את התסריט פעמים רבות מעל לשנה, מספר כי הוא בכלל לא שם לכך לב עד שאד הזכיר זאת לפני מספר חזרות.

“בלילה גשום ניסינו איגי ואני לכתוב תסריטים שונים, עד שהפרק המדובר נתן לנו השראה וכוח רצון” מספר אד, שמעלה את התהייה מדוע כל הזיכרונות שלו מתרחשים רק כשיורד גשם.

ומי שחשב, כמוני, ש-”Yosh!Musical קרוי על שם יושי המפיקה, טעות בידיו.

“4 לפנות בוקר. ועידת סקייפ. כולם מסוממים מעייפות” מתחילה יושי לספר, “…איגי (מפיקה נוספת) ואני לא אמרנו שום דבר מלבד “יוש” במשך שעה וחצי, ונשפכנו מצחוק כמו דביליות בכל פעם שזה נאמר. “טוב, החלטנו שעושים ל-Kuroshitsuji מחזמר, צריך לבחור שם לקבוצה”. “יוש!”. “האמף…’יוש’ זה לא רע”. וכך נהינו “Yosh!Musical, שהפך ל-”Yosh!Projects”.

♦ ♦ ♦

מי שכן מכיר את Kuroshitsuji, לא מכיר אותה בזכות פס-הקול הממכר שלה. פה עולה השאלה מהיכן השירים (הם, כידוע, חלק בלתי נפרד מכל מחזמר)? התשובה היא, איך לא, ברודוויי. לא פחות ולא יותר.

יושי: “אמא”י שילמו על זכויות היוצרים, 1000 ש”ח. כל השירים, למעט שיר הפתיחה והסיום במחזמר – הלקוחים מסדרת האנימה – מבוססים על שירי מחזות ידועים מברודוויי”.

מלבד השירים, יש גם שחקנים שצריכים לאייש תפקידים, והליך האודישנים לא היה שונה מאודישנים מקצועיים. לפי דבריה של יושי, השחקנים נבחרו על-פי 2 קריטריונים: איך הנבחן משחק, ואיך הוא כבן-אדם. נתנאל מסביר שהדמויות במחזמר הן, לפי מונחי עולם התאטרון, “טייפ קאסט” – דמויות אופי מה שנקרא, להן יש אופי אחד שאינו משתנה לאורך המופע. את אותו האופי וצורת המשחק הם ניסו לאתר בשחקנים שהגיעו לאודישנים.

יותם: “הגענו לאודישנים מוכנים עם קטע משחק ושירה אותם הצגנו מול ההפקה. לאחר מכן התבקשנו להעלות קטע מאולתר, וכל שחקן עבר ראיון אישי לגבי יכולת העבודה בתוך צוות ועל המוכנות להשקיע זמן בהפקה”.

שטיין: “כולם מאוד מרוצים ומתחברים לדמויות שלהם באופן מדהים”.

בניגוד ל-‘והסושי חינם’, לא הייתה דרישה חקוקה בסלע בנוגע ליכולות השירה של השחקנים. “אותי למשל לא קיבלו בשל יכולות השירה שלי” מספרת שטיין, “…שיבצו לנו זמרים שמתאימים לקולות שלנו, ועבדנו עימם”.

יותם: “היה רצון כללי שהשחקנים יוכלו לשיר, אך לא ויתרו על שחקנים שלא ידעו לשיר. בכל זאת קיבלו שחקנים שמתאימים לגוון הקול של דמותם. כמוני למשל”.

בהינתן המצב הכלכלי כיום בארץ ובעקבותיו שרשרת המחאות בחוץ, אתם חושבים שזה לעניין להעלות מחזמר על ילד עשיר ומפונק עם משרת?

יושי: “בהחלט כן!
“המחזמר מתחבר למחאה ברוטשילד ולועג לטייקונים”.

בהינתן המצב באנגליה ובעקבותיו פרעות ההמונים ברחובות, אתם חושבים שזה לעניין להעלות מחזמר על ילד בריטי עשיר ומפונק עם משרת?

יושי: “המחזמר מתקשר מאוד למהומות באנגליה! סיאל רודה במלכתו ורוצה להפיל אותה כאשר היא מהמרת בצורה לא חוקית! המלכה מתנהגת בצורה כה פרובוקטיבית ועושה דברים כל-כך מזוויעים מאחורי הגב של כולם!”.

אני מתחיל לחשוב שאתם הצתתם את המחאות בארץ והפרעות באנגליה כחלק מקמפיין קידום מכירות למחזמר.

אד: “ואיזו דרך טובה יותר להתפרסם, מאשר אש?”

♦ ♦ ♦

החזרות, אם תהיתם, נערכו בעירוני א’ (כמו החזרות למרבית המחזות בקהילה). הקִרבה לעזריאלי והדיזינגוף סנטר, מרכזי הרביצה של אוטאקואים, הופך את המקום לאטרקטיבי ביותר. “היו גם חזרות שנערכו בבתים של שחקנים ורקדנים באזור תל-אביב” מספרת שטיין.

תהליך החזרות, כמצופה מהפקה בסדר גודל שכזה, לא היה קל.

“התהליך היה קשה, ואינטנסיבי. אבל אם הוא לא היה כזה, זה אומר שישבנו והתבטלנו, לא?” טוען אד.

יותם: “החזרות היו קשות, אבל היה כיף. התחלנו בלמידה של הטקסט והתחברות לדמויות דרך צורת המשחק שלנו, וזו שולבה בניתוח דמות ומשחקי אלתור עם הדמויות. לדוגמה: מה קורה כאשר סיאל והקברן נתקעים יחדיו במעלית. לאחר מכן המשכנו להעמדת סצנות, תזוזה, צורה ואינטראקציה כללית של הדמויות על הבמה”.

עד כמה שהיה כיף ומאתגר לקבוצת החברים, כאשר נשאלו האם היו תקלות שהקשו עליהם במיוחד, נפתחה תיבת פנדורה:

יותם: “היו רגעים קשים במיוחד, אבל ידענו שנמשיך ונצליח, ואני מאמין שאנחנו בנקודה מאוד טובה. בנוסף לכך, אנחנו – כשחקנים – רצינו להעלות את המופע בכל מחיר, בגלל האנימה שאנו מעריכים והאנשים שאהבנו לפגוש בימי החזרות.

יותם ממשיך: “אני לקראת סוף שנת 2010 איבדתי את אימי. היה לי קשה מאוד לחזור להמון דברים, אבל לא לחזרות של Yosh. אחד הדברים החשובים לי ביותר זה התאטרון, והאנשים ב-Yosh נהיו לי כמו משפחה נוספת. הם ביקרו ותמכו, וזה היה הדבר שהיה לי הכי קל לקום על הרגליים ולחזור אליו”.

אירוני שאתה מגלם את הקברן.

“למה אירוני?” תהתה שטיין.

יותם: “אירוני, הקברן שאימא שלו מתה. סיאל, תעבוד על חוש ההומור שלך, ככה בחיים לא תצחיק אותי” (בדיחה מהאנימה, כך נטען).

אני רוצה ברשותך להתייחס לנושא הזה. איך באמת הצלחת להמשיך אחרי טרגדיה שכזו? או שבאיזשהו מקום זה נתן לך מקום להתנתק מהצער?

“זה היה קשה. אחרי מות אמי התנתקתי מהמון דברים. המון אנשים. המון שגרות יומיומיות. אבל אחד מהדברים ששימחו אותי כאשר בזמן השבעה, שחקנים (אלה שיכלו) באו לבקר אותי בצערי. 5 חודשים כבר שהכרתי אותם והם נהיו לי למשפחה, ושמחתי לראות אותם עדיין מסביבי. ידעתי מהתחלה שהתאטרון זה משהו ממנו לא ארפה, כי זו השאיפה שלי. ולחבר אחד לשתיים – לא יכולתי לעזוב את Yosh. לא יכולתי לרצות לעזוב את Yosh. זה היה לי מקור אושר”.

יושי: “צוות שעובד בצורה כזו הוא לא צוות – הוא הרבה מעבר לכך. אני אומרת הרבה פעמים שאני מרגישה כמו סבתא גאה”.

מלבד הטרגדיה האישית, הפקת המחזמר נתקלה בקשיים נוספים. איבוד מידות הקוספליי…יותר מפעם אחת, ריבים בצוות שהאטו את ההתקדמות, חזרות שבוטלו בדקה ה-90, ועבור שחקנית אחת מטבריה – בדקה ה-91, שכן היא הייתה מספר פעמים ברכבת בדרכה לתל-אביב כשחזרה בוטלה. אך הם לעולם לא שקלו להרים ידיים:

“היו רגעים קשים, אבל היו גם אנשים אנשים שאפשר היה להישען עליהם” מספרת יושי.

בראיה לאחור, יש דברים שאתם מתחרטים עליהם בעבודה על המחזמר?

יושי, מהפקת המחזמר: “הדבר הראשון שנגה, מצוות SE, אמרה לי לפני 8 חודשים הוא ש-”מחזמר זה לא כיף”. יש רגעים שאתה פשוט לא מבין מה אתה עושה לעזאזל, איך נפלו עליך כל כך הרבה מטלות לפני הבגרות בהיסטוריה ומה לעשות עם עצמך?”

אני לוקח בחשבון מהנאמר פה שלא תרוצו לעשות מחזמר נוסף, נכון?

יושי: “הנושא הזה עדיין שנוי במחלוקת. אני עולה לכיתה י”א ועושה 40 יחידות בבגרות. אני מודה שקצת הזנחתי את הלימודים השנה. אבל רק קצת. אני אוהבת את בית הספר שלי, את הלימודים, את החברים שהזנחתי לחלוטין, ואת המחוז שלי בשל”ח”.

בעתיד הרחוק?

“בעתיד הרחוק – בשמחה”.

אד: “תקשיב, אדם שעושה מחזמר יודע מתי לפנות לו זמן, לא משנה כמה הוא עסוק וכמה פעמים הוא חוזר רק ב-9 בערב הביתה. אתה יודע מתי להכניס לחייך משהו שאתה אוהב.

“לגבי “תעשו Yosh!2” – מחזמר נוסף יתקיים, גם אם התמיכה של יושי תהיה מרחוק ולא בהפקה. אך לא 100% כמחזמר, ולא 100% על במה…”

אם, באופן היפותטי, יום אחרי ההופעה בכנס תרוצו לעבוד על מחזמר נוסף. על אילו טעויות לא תחזרו?

יושי: “לא לדחות דברים לסוף. לחלק נכון את העומס. לתאם עם אמא”י בשלבים הראשונים”.

אד: “להרים צוות טכני גדול יותר מצוות השחקנים”.

מביך לשאול בשלב הזה, אבל תגידו…על מה בכלל עלילת המחזמר?

אד: “טוב. באחוזה לא הרחק מלונדון, שוכן לו לורד קטן אשר נוהג לפתוח את הבוקר שלו עם כוס תה ועוגיות. רק שהפעם הבוקר שלו משתנה: ארוסתו רוצה לצבוע את האחוזה בוורוד, המשרתים מגרשים שדים ומישהו מעביר סמים מאחורי גבו”.

אני מעוניין לציין שניתנו תשובות נוספות בנוגע לעלילה, רובן מעורפלות משהו, מה שמעלה את מפלס הסקרנות כמובן.

?Finale Words

“ישנה אנקדוטה שרצינו להעלות, כאשר אד ואני ישבנו על התסריט והתבכיינו על כך ש-”הקהל לעולם לא ידע”, וכעת יש הזדמנות. בזמן כתיבת התסריט לא זכרנו את שמו של לורד רנדל (השוטר הבריטי ששונא את סיאל). אז קראנו לו “ההוא עם השפם”, ואחר-כך פשוט “שפם”. כעת כל הצוות קורא לו “שפם”, ויש כאלה שעדיין לא הבינו שלורד רנדל זה שפם. עכשיו גם הקהל ידע שלורד רנדל הוא בעצם “שפם”.

“מחזמר זו חוויה מדהימה שאתה לוקח אִתך לכל החיים ולומד ממנה המון” מסכמת יושי. “לא תמיד כיף, אבל לא תמיד לא כיף. היה מדהים, וטוב שהיה”.

יותם: “אני אישית נהניתי כל-כך מהחוויה הזאת, מהקטעים הקשים ומהקטעים המהנים יחדיו. אני מקווה שייצא לי להיות במחזות-זמר נוספים בקהילה, בתקווה לראות פרצופים מוכרים מ-“!Yosh”, ובתקווה להכיר אנשים חדשים”.

צלם: יניב גדי

Yosh!Musical: The Black Mitsi | כנס כאמי 2011 | 25/08/2011 | היכל התרבות ראשוןלציון, אולם ראשי

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם