Wolverine (אנימה)

על ידי רם קיץ פורסם ב מאי 15, 2011

ניו-יורק, 2010.
"אדוני, זה הצליח" אמר הפקיד הזוטר לאדונו. אם רק יכול היה לראות את עיניו, המסתתרות מבעד למשקפי ראיה כהות, היה מבין הפקיד שאדונו רחוק מלהיות מרוצה.
"…נכון" המשיך הפקיד לדבר, "…אולי הבאנו לעולם את אחת הגרסאות המיותרות ביותר של וולברין…אבל כמה כסף אנחנו עושים מזה. ובנוסף למה שעשינו עם איירון מן, זה פשוט לא יאומן."
"עוד" מלמל הבוס הגדול, סטן לי.
"סליחה?"
"עוד".
"עוד מה?".
"עוד פאקינג כסף!!!!" צעק וזרק את החתול מבעד לחלון.
"אדוני, זה כבר החתול השמיני ש…"
"הם יודעים לנחות על הרגליים".
"מהקומה ה-95?"
"…אתה…מעז…להתווכח איתי?" שאל והסיר את משקפיו בעדינות.
"מה..ממהממהה…מה פתאום אדוני…."
"אתה עכשיו מתקשר למאדהאוס ושואל איך מתקדמת האנימה של האקס-מן".
"אדוני, הילדים הקוריאנים לא עומדים בקצב…"
"הבט בפרצוף שלי, ג'ורג'…."
"ארנולד".
"ג'ורג. אלה פנים של אדם שאכפת לו?"

כן אני יודע. ישיבות ההנהלה שהובילו ליצירתן של סדרות האנימה של מארבל לא נוּהלו כמו בפרק של הסוֹפרנוס. אבל אין לי דרך אחרת לחשוב כיצד אנשים הגיוניים בנפשם – אנשי עסקים, תסריטאים בעלי וותק, מפיקים עם רזומה – כאלה שמשכו בחוטים בהפקות הענק הקולנועיות בשנים האחרונות (איירון-מן 1 ו-2, הענק הירוק, ת'ור ובקרוב גם קפטן אמריקה), ויצרו סרטים שהגרוע שבהם עדיין מהנה מאוד, לא מצליחים לעמוד במטלה אחת פשוטה: ליצור אנימה נורמאלית! איירון-מן היה פוטנציאל מבוזבז, בטח אחרי שצופים בטריילר המקורי המצוין ומבינים שראשים חייבים להיערף ויפה שעה אחת קודם. וולברין לעומת זאת בנוי הרבה יותר להיות גיבור בסדרת אנימה משלו; לא מדובר במולטי-מיליארדר מצועצע שחי את החלום האמריקאי של 300 מיליון אזרחים, אלא במוטנט בן מאות שנים, שאת חייו רודפות טרגדיה אחר טרגדיה. גיבור שבקומיקס יש לו בת יפנית והסרט הקולנועי הבא שלו יתרחש ביפן גם כן. איך אפשר להרוס משהו כזה? ובכן, מסתבר שבקלות.

נתחיל מהבסיס: המראה. וולברין – גרסת האנימה – לובש ז'קט אדום ונראה כמו ברוס ספרינגסטין עם פאות לחיים. ויש לו גם מגפי קאובוי (באתי להוסיף 'ולא מהסוג המגניב', אבל אי אפשר ללבוש היום מגפי קאובוי ולהוסיף את המילה 'מגניב'. בכלל). אין שום קשר בינו לבין אחת מ-500 גרסאות הוולברין שקיימות בעולם. אם זה מנחם, זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. כמה גרוע? ככה גרוע. הערפד שראיתם בסרטון הוא וולברין. כן, גם לוולברין יש טריילר מקורי שמראה איך הסדרה הייתה אמורה להיראות בטרם הוחלף צוות ההפקה, אך בעוד שהטריילר המקורי של איירון-מן גורם לזעם על-כך שזו לא הסדרה שבסוף קיבלנו, הטריילר המקורי של וולברין גורם לנו לתהות מה עישנו אנשי סטודיו Madhouse שגרם להם לחשוב שגיבורים אמריקאיים הם או קאובואים או ערפדים? אגב, רעיון מצוין לסרט: קאובואים נגד ערפדים.

נחזור לסדרה הנוכחית. וולברין יוצא למסע נקם כדי להשיב לידיו את אהובתו מאריקו. בדרך הוא הורג מי שצריך, קופץ על הליקופטרים, כמעט נהרג בידיהם של מוטנטים אחרים וטס עשרות-אלפי קילומטרים לאי שכולו מורכב מכנופיות פשע. כול זה בשביל בימבו חסרת עמוד שדרה, שאין לנו מושג איפה ואיך הוא פגש ומדוע בכלל הוא התאהב בה? ליבי היה יוצא אל וולברין אם לפחות המניע היה סביר, אבל לפעול בצורה כה קיצונית עבור מישהי שכול מה שרואים אותה עושה זה לציית לפקודות ולהנהן (ומדי פעם להיראות המומה) – קצת תמוה בעיניי.

והוא לא לבד, כי מצטרפת אליו רומי פאקו שמדבבת הפעם את יוּקיאו – מעריצה של זינה, ולוחמת שיוצאת למסע נקם בארגון שלקח את מאריקו, אבל מסיבות קצת יותר הגיוניות: לנקום את מות אימה. היא לא מעצבנת במיוחד, אבל יש לכותבים נטייה להעלים ולהחזיר אותה מתי שנוח להם, כול זאת כשהיא שותפה מלאה למסע של וולברין. את השניים האלה פוקדות דמויות רבות מכדי לספור על 2 ידיים, ורוב הפרקים מסתיימים בהופעתו של נבל חדש, מולו וולברין נלחם בתחילת הפרק הבא. ככה הכרנו את יוקיאו, וגם את קיקיו: סמוראי שמוציא את החרב שלו כמו שוולברין מוציא את טפריו (כלומר הרבה כאב כלול בדרך). מי שצפה באיירון-מן מבין שדמותו של קיקיו היא העתק כמעט זהה לסאקוראי, ולהזכירכם סאקוראי היה אחד הדברים הטובים הבודדים באיירון-מן. גם פה מדובר בלוחם צדק שבמקרה נמצא בצד הלא נכון של המתרס, ולצערי הרב ההיסטוריה שלו לא נגלית לנו לפרטי פרטים, וזה חבל.

הפרקים נהיים מעניינים קצת יותר מהרגע שוולברין ומה שמה מגיעים לאי, שם צפויה להיערך חתונה פוליטית בין מאריקו לצפונבון אחד שהוא גם יורש העצר בתאגיד פשע גדול. המסע שם הוא כמו הויה דולורוזה, רק בשלים. בכול שלב על וולברין להילחם מול גורמים עוינים חזקים ולהמשיך הלאה, כשמאחוריו קבוצה של לוחמי חופש התומכת בו. נרקמת גם ידידות עם איזו ילדה קטנה. אם תקראו שוב את המשפט האחרון, תמצאו שיש דמיון רב בין כל המערכה הזו על האי לבין סאגת קיוטו ב-Rurouni Kenshin (בה קנשין נלחם – בשלבים – בנתיניו של הבוס הגדול שישיו, מכיר ילדה השייכת לארגון האוניוובאנשו המחתרתי, וזה כדי להגיע לבסוף למצודה הענקית בה שישיו מתגורר). אבל מי אני שאעיז להשוות סדרה ממוסחרת המבוססת על קומיקס אמריקאי ליצירת מופת מיתולוגית כמו קנשין?

האנימציה והגרפיקה לא רעות, אבל יש לי טענות רבות כלפי עיצוב הדמויות שנעשה רע יותר מאז איירון-מן. גם קרבות האקשן האפיים שהיו באיירון-מן (שם הם התנהלו בים, בחלל וביבשה) הוחלפו במכות מזדמנות של וולברין כנגד כול מי שהוא פוגש. בסוף כמובן שמגיעים לקרבות הגדולים להם חיכינו, ורובם לא מאכזבים, אך הם אינם שווים את הרגעים המייגעים. נקודת זכות לטובת האנימה ניתנת בזכות כך שהסוף הוא פחות הפּי אנד ממה שחשבתי שיהיה, בכול זאת חייו של וולברין הם טרגדיה שייקספירית, ועל כך אני מסיר בפני הכותבים את הכובע.

אבל זו עדיין חרא של אנימה.

הטוב: יש פה ושם קרבות לא רעים.
הרע: העלילה.
והמכוער: חכו שיכריזו על אנימה ל-'קפטן אמריקה'; הפטריוט #1 של מארבל נלחם בנינג'ות.

ציון במדד OK – סביר מינוס