Wicked City

הגורם המרכזי לפריצת תעשיית האנימה בעולם המערבי היו סרטים כמו Wicked City. הסרטים האלה, בעיקר כשהגיעו למערב, צברו קהל קטן אך נאמן של מעריצים ששמח לראות סרטים שלא מתחשבנים עם אף אחד. העולם כולו נאמן לערכי השמרנות האמריקאית, אבל היפנים ידעו… ועדיין יודעים… איך לספק את התיאבון בעזרת מתכון פשוט: ג’אנק פוד קולנועי, כלומר כל מה שנחשב ל”אסור”: סקס פסיכודלי בין בני-אדם לשדים, יריות על ימין ושמאל וחלקי גוף מתעופפים,כשברקע סיפור אהבה בין גזעי. נכון שבמונחים של היום מדובר בסרט מטומטם למדי. אבל איזה מזל שאני לא מדבר על המונחים של היום, נכון?

בעולם של Wicked City בני האדם חיים כרגיל כאשר מתחת לפני השטח, בעולם השחור, גרים להם שדים. בני האדם והשדים נמצאים במלחמה מתמדת זה אלפי שנים, אך כעת הם קרובים לחתימת הסכם שלום. טאקי, איש מכירות ביומיום ו”לוחם אפל” בלילות (תכל’ס אין באמת יום ב-Wicked City, זה הכל לילה אחד ארוך) מקבל משימה להגן על איזה אחד בן 2000 ועם כוחות על-טבעיים. הזקנצ’יק חשוב מאוד עבור הסכם השלום בין 2 העולמות, ולכן טאקי מקבל פרטנרית מיוחדת העוזרת לו במשימה: מאקי, דוגמנית ביומיום ו”לוחמת אפלה” ב… אתם כבר מכירים את הקלישאה. רק שלמאקי יש עוד קאטץ’ אחד: היא שדה שעברה לצד בני-האדם.

לא כולם מרוצים מהסכם השלום הזה. ארגון טרור של שדים עושה הכל על מנת לחסל את הזקן ושני הסוכנים, ואני אומר לכם שלשדים האלה אין אלוהים. השניים נקלעים למסכת ניסיונות התנקשות אחד אחרי השני, וכל האמצעים כשרים. אני לא יודע למה, אבל תמיד בסופו של דבר מאקי מוצאת את עצמה נאנסת על ידי מפלצות. האם יצליחו להתגבר על השדים הטרורסטים ולהביא לחתימת הסכם שלום? ואיזו קנוניה נרקמת מאחורי הקלעים ותביא לפלוט טוויסט בסוף הסרט? כאילו שאני אגלה לכם.

אם עד עכשיו לא הבנתם – או שדילגתם על הפסקאות הקודמות – הסרט הוא לא לילדים קטנים. גם לא לילדים גדולים. הייתי אומר שהוא גם לא ממש לבני נוער, אך עבור הנוער של היום (האמת גם מהניסיון האישי שלי עם הזוועות מהם נהניתי בגיל 14) Wicked City הוא סרט צעצוע. למרות כל הגועל נפש (יש פה איבר מין נשי עם שיניים), מה שמונע מהסרט לזעזע באמת הוא חוק ההתיישנות. הסרט נעשה ב-1987, בסטנדרטים מאוד גבוהים לשנים ההן, אך ירודים למדי עבור הצופים שנכנסים לעשור השני של המאה ה-21. בכל זאת, הרבה מהרעיונות המיושמים בסרט יקרצו עבור צופים רבים. האקשן מצליח להיות מספיק טוב כדי להצדיק הנאה והדיאלוגים המטומטמים לא יורדים מהסטנדרטים של הדיאלוגים המטומטמים של ימינו.

מדובר באחד הסרטים המוקדמים אותם ביים יושיאקי קאוואג’ירי; אחד הבמאים הנועזים ביותר בתעשיית האנימה. נורא כיף לראות איך מי שלימים יביים את Ninja Scroll, Vampire Hunter D ו-Highlander, משתמש באותן הטכניקות שאפיינו אותו כבמאי בלהיט הראשון שלו. שהפוסטר אגב לא יבלבל אתכם: Wicked City יצא לפני Ninja Scroll. סטודיו Madhouse, שבאותם ימים היה צעיר וחסר מעצורים, מפיק גם היום סרטים וסדרות מצויינים, אך כבר לא תראו אותם הולכים רחוק כמו שהם עשו עם Wicked City.

הסרט מומלץ בעיקר למי שסובלני כלפי סרטים ישנים. מדובר בסרט מהפכני יחסית, עם דיבורים על לייב אקשן מודרני (נוסף על הלייב אקשן הסיני שיצא ב-92). אין בו משהו שלא ראיתם בעבר (חוץ מאיבר המין עם השיניים), אך זיכרו כי הדור הקודם שצפה בסרט כשהוא עוד היה בחיתוליו החשיב אותו כיוצא דופן. לא הייתם רוצים שעוד 20 שנה הילדים שלכם ילגלגו על Death Note. נכון?


הטוב: סגנון מבחיל, מגעיל ומגניב במיוחד עם הרבה אקשן, מכות ומין.
הרע: דיאלוגים מעט בנאליים, דמויות שטחיות. לא מתאים לכולם.
והמכוער: בסרט מהסוג הזה קשה לבחור רק דבר אחד.

ציון במדד OK – סביר

Wicked City | אקשן, מתח, אימה, מסתורין, רומנטיקה, מין מסוכן | 82 דקות | יפן | 1987 | סטודיו MADHOUSE | במאי: יושיאקי קאוואג’ירי | יוצר מקורי: הידיוקי קיקוצ’י

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם