Weathering with You

“Weathering with You” הוא סרט יפה. ממש יפה, מהמם אפילו. הסרט כל-כך יפה עד שעבורי זה לא הרגיש כאילו אני צופה בסרט כמו שאני מקיים יחסי מין עם אחד. 112 דקות של מסאג’ מתמשך לאישונים עם הפי אנד. סרט שמכיל שוטים מהפנטים שלא ידעתי שניתן ליצור באנימציה, עם רמת פירוט סביבתית שאין אפילו בחיים האמיתיים. זה כבר לא מאקוטו שינקאי במיטבו, זה מאקוטו שינקאי עושה שרירים ופעלולי אקרובטיקה בעיניים עצומות.

וגם הסרט עצמו סבבה.

הוֹדוֹקה הוא נער בן 16 שבורח מהבית באי בו הוא גר, ומגיע אל טוקיו. אין להודוקה תכנית מפורטת מעבר ל-“לעשות איכשהו כסף”, ואחרי שישן ברחוב ואכל בעיקר ג’אנק, הוא מוצא לבסוף עבודה במגזין עצמאי שחוקר אגדות אורבניות (מגזין מהימן לחלוטין… הוא לא). במקביל, מתיידד הודוקה עם הינה, צעירה יתומה שמתגוררת עם אחיה הקטן ולה כוח מיוחד: היא שולטת במזג האוויר.

זה לא שאם תעצבנו את הינה היא תזמן טורנדו לבית שלכם א לה סטורם מאקס-מן. הינה מסוגלת, אחרי תפילה קצרה, לעשות דברים די בסיסיים כמו לפזר עננים כדי שהשמש תצא. לכן הודוקה הוגה רעיון לעסק חדש: כל מי שמוכן לשלם יקבל את שירותיה של הינה: יהי זה למען מארגני פסטיבל שרוצים יום שמש, אירוע קוספליי או מופע רוק.

אם אספר יותר על עלילת הסרט כנראה שטורנדו באמת יפגע בבית שלי, כי בדומה למרבית סרטיו של שינקאי, מתחת לעלילה הזו מסתתר סיפור עמוק יותר שרק הולך ומסתבך, ועדיף שתבואו אל הסרט הזה כשאתם יודעים עליו כמה שפחות.

יש רק בעיה קטנה: “לדעת כמה שפחות” זה כולל לא לצפות ב-“Your Name“.

החיסרון העיקרי של “Weathering with You” (שבלוג קולנוע כלשהו הציע את השם העברי המבריק  “להתמזג איתך”) הוא לא העלילה של עצמו אלא העלילה של סרטו הקודם (והמצליח) של שינקאי. “Your Name” העלה את רף הציפיות מהבמאי הצעיר לרמה לא הגיונית ועל כן, במְקום לנסות וליצור סרט שונה, הוא בחר הפעם ללכת על בטוח וליצור גרסה נוספת של “Your Name”. אני לא מדבר אפילו על אלמנטים דומים בעלילה (דוגמת זוג נערים צעיר שמסתבך עם כוח על-טבעי) אלא ביטים זהים לחלוטין בנרטיב. לכן כאשר המצב מסתבך באופן שמזכיר את הסתבכות הגיבורים ב-“Your Name” – לא הפתיע אותי לגלות ששום דבר לא הפתיע אותי.

על-מנת בכל זאת לתבל מעט את העסק, העלה מאקוטו שינקאי ל-11 את רמת הסכנה שאורבת לגיבורים, אבל הטריק הזה לא עבד עלי כי זה לגמרי אותו סיפור. מאקוטו, על מי אתה מנסה לעבוד?

האם זה אומר שהדרך הטובה ביותר ליהנות מ-“Weathering with You” היא לא לצפות ב-“Your Name”? אין אצלי תשובה חד-משמעית לכך כי אין לי דרך למחוק את “Your Name” מהזיכרון. אך מבין שני הסרטים, רק “Weathering with You” מגיע למחוזות שהמילה “מגוחכים” לא  מתחילה לתאר מה שמתרחש בהם.

“Weathering with You” עומד על קרקע יציבה למשך שני-שליש מהעלילה, אולם אז מגיע השליש האחרון ושינקאי מחליט להמציא דברים על המקום ולהתפרע. אני בטוח כי על הנייר, הרעיונות ששינקאי מתאר באותו אקורד סיום נשמעים נהדר (ומבחינה ויזואלית הם בהחלט נראים כאלה), אך כשחוזים כיצד העסק נתווה לנגד עינינו מגלים שיש כאן אפס היגיון; אין מהלך אחד שדמות משמעותית עושה ושניתן לתאר כהגיוני. ניכר כי שינקאי רצה מאוווווד להביא את הדמויות לנקודה ספציפית, והוא עשה שמיניות באוויר על-מנת שזה יקרה (וזובי דברים כמו עקביות בעלילה). הייתי סלחן יותר אם אותה נקודה אליה כיוון שינקאי הייתה שווה את הסללומים האלה, אך – כאמור – שינקאי רק רצה לשחזר את “Your Name” עם סטרואידים, והתוצאה, בהתאם, מאכזבת.

כל זה לא אומר שהסרט לא שווה את זמנכם. השליש האחרון אמנם לא משהו, אך יש ב-“Weathering with You” די והותר עמודי תווך (מלבד האנימציה. הזכרתי אגב שמדובר בשכרון חושים ויזואלי?) שמחזיקים את הסרט יציב, ובראשם הדמויות. אין לי הרבה מה לומר על הודוקה, גיבור די משמים אם תשאלו אותי, אבל הינה היא חיננית ומקסימה, אחיה הקטן הוא ילד-פלייבוי מפולפל (שזה משעשע כי הוא בן 10) והבוס של הודוקה, סוּגה (בדיבובו של השחקן הידוע שוּן אוֹגוּרי) הוא טיפוס מפוקפק-עם-ערכים (כלומר, שון אוגורי). דמות נהדרת נוספת היא זו של נאטסומי (אליסון ברי בגרסה האנגלית של הסרט, ורק בגלל זה מתחשק לי לצפות בה) – עובדת צעירה במגזין וגלגול נשמות מודרני של הארוקו מ-FLCL (ולא רק כי לשתיהן יש קטנוע וספה). כל רגע שלה על המסך הוא תענוג שלא רציתי שייפסק, והדינמיקה הלא שגרתית בינה ובין סוּגה היא כנראה אחד האלמנטים הבודדים שאזכור מהסרט חודשים ספורים מהיום. אם היינו מקבלים סיפור רק על השניים האלה, עובדי מגזין-פרינג’, בחיי שלא הייתי מתלונן.

לעומתם, דמות שהייתי מוחק לחלוטין היא זו של שוטר שרודף אחר הודוקה באובססיביות, כי מסתבר שלברוח ביפן מהבית זה לא חוקי. הנוכחות של המשטרה בסרט תקועה כמו עצם בגרון, והלוואי ויכולתי לספר לכם שקו העלילה הזה מוביל לאיזשהו רגע ששווה את הטירחה… אבל אני לא רוצה לשקר.

נוכחות מיותרת נוספת היא זו של העולם התחתון, או בכלליות אלמנטים של סרטי גאנגסטרים (יש בסרט אקדח והוא דומיננטי למדי). אני יודע שזה נשמע מגניב אך סמכו עלי שזה לא. ייתכן ושינקאי רצה להוכיח כי הוא יודע להיות גם אדג’י, רק שהתוצאה שיצאה לו היא קומית ואני לא חושב שלכך הוא התכוון.

הגיבור האמיתי של הסרט הוא בכלל מזג האוויר. באמצעים ויזואליים יוצאי דופן (כמעט שכחתי לספר: זה סרט יפה), הינדס שינקאי מערכת אקלים דומיננטית בכל פריים ופריים – החל מהסאונד של טיפות הגשם וקולות הברקים העמומים, ועד הגרנדיוזיות של ענני הסערה שעוטפים את מפרץ טוקיו. מעולם לא  הורתעתי על-ידי מזג האוויר דרך המסך כפי שהורתעתי ב-“Weathering with You” (ואני צפיתי בו על מסך טלוויזיה. אני יכול רק לקנא באלה שזכו לתפוס את הסרט באולם קולנוע).

סליחה אם אשמע קלישאתי אבל הגשם הוא לחלוטין דמות פה, דמות שמתכתבת עם הגיבורים וקובעת את הטון – ובכך נסגר פה מעגל עם הסרט הקצר-אך-נהדר “גן המילים” שמתרחש גם הוא בטוקיו הגשומה, ושאחת מגיבוריו מתארחת ב-“Your Name” — ונרמז הרי כי “Your Name” מתרחש בעולם של “Weathering with You”. רגע, הייתכן כי יש לנו פה טרילוגיה? שינקאי בעצם  לא מעתיק מעצמו אלא, כדברי ג’ורג’ לוקאס, זוהי שירה והכל למעשה מתחרז?

אולי, ואולי לא.

קו דמיון נוסף של הסרט החדש ל-“Your Name” טמון בפס הקול, פס קול שממשיך את שיתוף הפעולה עם להקת Radwimps. אם זה עובד, מי אני שאתלונן? אה נכון, זה אני.

שמעו, אני אוהב שירים בסרטים כמו כל אדם אחר, אבל “Weathering with You” מגזים. מבלי לספור את האחד שבקרדיטים, חמישה שירים מלאים מושמעים פה, שהם בערך שלושה שירים יותר-מדי עבור סרט שאינו מחזמר או ביופיק מוזיקלי. שיר בסצנות המונטאז’ אני עוד יכול להבין (אם כי  שני מונטאז’ים שקרובים אחד לשני זה מעט תמוה) אך בכל פעם שמתקרב אימפקט רגשי בעלילה, מישהו זורק עוד שיר כדי שנרגיש… רגשות, או משהו, וזה עובד פעם או פעמיים, אבל בפעם החמישית גלגלתי עיניים.


נניח בצד את העלילה שמתבלגנת והשימוש המוגזם בשירים, אני שמח ששינקאי הוכיח כי “Your Name” לא היה משהו חד-פעמי והוא מסוגל למעשה ליצור סרטים נוספים (באורך מלא) שאינם כדור הרדמה. הסרט אמנם לא חף מבעיות אך הוא רחוק מלהיות משעמם, בעיקר כאשר כל שנייה בו מהפנטת כמו ביקור במוזיאון. אני יודע שלהמליץ על סרט נטו בגלל הפן הויזואלי זה שטחי, אך הפעם זה שווה את זה (וזה לא שהסרט עצמו רע). מה? מותר להיות שטחיים מדי פעם. אז קחו מטריות והכינו פופקורן, יש לכם סרט יפה לראות.


[Weathering with You [Tenko no ko | יפן, 2019 | 112 דקות | CoMix Wave Films | דרמה, רומנטיקה, פנטזיה, התחזית בחסות מקדונלדס | קוטארו דאיגו, הינה אמאנו, שון אוגורי, טסובאסה הונדה, יוקי קאג’י, איינה סאקורה, קאנה הנזאווה | תסריט ובימוי: מאקוטו שינקאי


לקריאה נוספת:
 Children Who Chase Lost Voices [ביקורת]

 The Garden of Words [ביקורת]
Your Name [ביקורת]

לקריאה נוספת
3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) אומר/ת

    ללא ספק נהנתי מהסרט .
    הויזאוליות מהפנטת הפרטים הקטנים ברקע היו שובים ומהפנטים ומצאתי את עצמי עוצר את הסרט רק כדי לעקל את מה שאני רואה.
    גם מחינה עלילתית מאוד נהנתי אכן מרגישים שיש משהו מעיק בסוף ומסכים לגמרי עם עניין המשטרה שנתקעת באמצע החחים בלי באמת תרומה ממשית.

    הסוף רציתי שיהיה מעט שונה לא יודע להסביר איך אבל גם לא יכול להגיד שלא סופקתי מהקיים באיזה שהוא מובן.

    מה כן לוגו של אפל בכל מוצר טכנולגי גרם לי לעקצוצי אישונים בכל פעם שראיתי כזה.

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) אומר/ת

    זה כבר ברור ששינקאי עובד בנוסחא בשלב הזה ויש הרבה תלונות פה שדיי מסתכמות ב”thats shinkai for you”
    העלילה שלפעמים גורמת לי לגלגל עיניים, שירי הטלנובלה וכו’; אם ראית רק את your name אולי אפשר להבין מאיפה אתה בא אבל אני כבר מגיע ואני יודע מה מחכה לי אז אני לא מתאכזב, ולכל הפחות מחכה לי הפקה שנותנת תחושה של “משהו ענק”

  3. Dante אומר/ת

    לקחת לי זמן לקרוא את הביקורת בעיקר כי דחיתי אותה משנאה שפיתחתי לKimi No Na Wa,

    קראתי בעבר ביקורות על Weathering with you וכל מה שציינו שם תמיד היה מה שהציק לי בYour name,

    אני ראיתי הרבה סרטים בחיים שלי, ומרוב הסרטים (היפנים) יצאתי עם משהו, איזה הרגשה טובה או לקח חיים,
    אבל בYour name לא יצאתי עם כלום, המוזיקה ניגנה איפה שלא צריך לנגן (ולמרות שאני זוכר אותה כנעימה בהתחלה בסוף הסרט שחכתי ממה לחלוטין, מה שאולי מרמז האוזניים שלי לא התאהבו), העלילה נטשה את כל מה שבנתה לטובת איזה טוויסט מפגר עם חורים שיש לי פחות הגבינה שוויצרית, ה”לקח” שהיה בסוף לא היה משהו

    אבל עדיין כל המבקרים אהבו אותו, בעוד שאנשים שכנראה לא שילמו להם או בעלי שיקול דעת לא משוחד אמרו בדיוק את מה שאני אמרתי ונתנו לסרט לפחות 7 מתוך 10 (חלק מהם הסירו “במפתיע” את הביקורת שלהם כמו זמן אחרי), והשיא הגיע כשחבר שלי אמר לי “סוריי, אני יודע שזה סרט לא משהו אבל כדי שאנשים שמבקרים בעמוד שלי בMAL לא ייכעסו אני נתתי לו 10”

    כל מה שאני יכול לומר על הסרט הארור הזה (שגרם לי לשנוא אותו בצדק) זה שהייתה לו אנימציה מאוד מאוד טוב, השירים לא היו לי משהו אבל הם ופס הקול כנראה גם היו בסדר, העלילה (שאפילו היוצר אמר לאנשים בהתחלה שלדעתו היא לא משהו ושלא יצפו בסרט הזה; איך שינה את דעתו ברגע שהוא ראה ביקורות חיוביות) הייתה עם פוטנציאל שכמו לקראת החלק האחרון של WWY נזרקה בברוטליות לפח היישר מהחלון של הקומה השמינית.

    אז לקרות את הביקרות על הסרט החדש שלו ולהבין שקרה שם בדיוק אותו דבר ממש ביאס ולא הפתיע אותי,

    אם כבר אני ממש מאוכזב שהרבה אנשים פשוט שיבחו את הסרט השני בצורה overrated להחריד וכנראה הופנטו האנימציה לנקודה שלהיגיון שלהם נשרף איזה פיוז או קיבלו סכום נאה כדי לומר את מה שהם אמרו, אני בטוח שגם יש קבוצה של אנשים שבכנות מאוד אהבה אותו, אבל אני לא יכול לומר שאני והם רואים דברים באותה עין.

    קיצר לדעתי ויזואליות ועלילה הולכים ביחד, לא כל אחד באוטובוס נפרד.

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם