Star Wars Manga: Black and Silver

חובב קומיקס מעולם לא הייתי, לכן אפילו בתור גיק סטאר וורס גאה לא יצא לי לקרוא את עלילות מסדר הג'דיי מעל דפי הקומיקס, זאת כאשר את המידע החסר השלמתי דרך וויקיפדית-מעריצים. אלא שבעקבות חידוש הקשר האחרון שלי עם סדרת הסרטים, היקום המורחב של סטאר וורס פתח בפני דלת חדשה: המנגה. הכוונה היא למנגה של מלחמת הכוכבים, לא לעולם המנגה באופן כללי תודה לאל. בתור חובב מנגה וחובב סטאר וורס, הייתה זו הזדמנות שלא יכולתי לתת לה לחמוק. מבין המבחר המצומצם בתחום, שגולת הכותרת בה היא עיבוד לטרילוגיית הסרטים המקורית, הלכתי דווקא אל השוליים: אנתולוגיית המנגה מבית Tokyopop. הסדרה כוללת 2 כרכים: Black ו-Silver (על שם צבעי החליפה של דארת' ויידר) ובכל אחד מהם בין 4 ל-5 סיפורים צדדיים המתרחשים ביקום הסדרה ועוסקים לרוב בדארת' ויידר (אך לא רק). לא כולם מציאה גדולה, אך הקריאה היא בהחלט תוספת מרעננת עבור מעריצי הסדרה.

Black

Perfect Evil
(חלק ב' ב-Silver).

הסיפור המרכזי (והמשותף היחיד לשני הגיליונות) נפתח דווקא בסצנה מוכרת: ההתקפה על כוכב המוות שהתרחשה בפרק IV בסדרת הסרטים. שום דבר חדש מציע החלק הזה, אפילו לא פרספקטיבה אחרת על המתקפה הגורלית ההיא. אבל המשך הסיפור הוא כבר עניין אחר. דארת' ויידר חוזר מובס וכורע בפני האדון שלו, לורד סידיוס. לורד ויידר חש מושפל ומרגיש שאכזב את הקיסר, אך יותר מהכול הוא מתעניין בטייס/מורד הצעיר שהשמיד את כוכב המוות, מבלי (עדיין) לדעת שמדובר בבנו. ואז…הפתעה: טאו מופיע. "מי?" אתם שואלים? מדובר, כך מתברר, במתמחה הצעיר והסודי שלו שדארת' ויידר הציל בעת פשיטה על כוכב הבית של טאו. הלורד מנסה לחלץ מטאו את הצד האפל שטמון בילד, אך דווקא טאו מצליח לראות את הטוב שעוד נשאר בפריק עם המסיכה.

השאלה הנשאלת היא מה קורה לטאו שגורם לו להיעדר מפרק V? ההמשך הטרגי של הסיפור מציב את דארת' ויידר באור חדש, סימפתי יותר. סגנון האיור בחלק הזה אינו בדיוק הדבר היפה ביותר שראיתי (למעט עמודי הצבע שפותחים את הווליום), ונראה לעתים יותר סוראליסטי מאשר ראליסטי, אבל הסטייל הזה ממחיש היטב את הבלגן שעובר בראשו של ויידר לאורך הסיפור. על אף שמרבית הסיפורים הבאים מתנגשים עם עלילת הסרטים (ובצדק), את "Perfect Evil" אני דווקא אשמח לקחת איתי כהסבר לגיטימי נוסף לאישיותו של דארת' ויידר.

Tantive IV
כוחות האימפריה בדרכם ללכוד את החללית ובה הנסיכה ליאה עם התכניות הגנובות שיעזרו לה ולמורדים להשמיד את כוכב המוות. כן, הסיפור הזה מתאר את הדקות לפני תחילת פרק IV. כאשר החללית נלכדת, יוצא מתוכה פרצוף שמוכר מאוד לדארת' ויידר: ג'אר ג'אר בינקס.

נהדר.

על אף שבסופו של דבר מתברר שלא מדובר בג'אר ג'אר עצמו אלא בבן שלו (שאלוהים יעזור לאישה שהסכימה ללדת את בנו), מדובר באותה אישיות, לרע ולרע. אף אחד לא אהב את ג'אר ג'אר בינקס ב-"אימת הפאנטום" ואין סיבה לאהוב אותו גם במנגה. הסיפור כולו מאויר בדרך קומית למדי כאשר הדמויות ספק-צ'יביות ספק-לא. הסיפור לא נמשך זמן רב ומציל את עצמו בכך שהוא מכיל תפנית מפתיעה שבדרך מעוותת משהו תורמת להמשך העלילה בסרטים.

Evil Eyes
הסיפור הזה הוא כבר אנטיתזה ל-Perfect Evil. אם שם ראינו קמצוץ של אור חיובי בדארת' ויידר, הסיפור הזה מציג לנו את האור השלילי שטמון בגיבור המפורסם אנקין סקייווקר, רגע לפני הפיכתו לדארת' ויידר. בזמן ההתקפה על כוכב כורוסקנט, אותה התקפה שפתחה את "נקמת הסית'", שלושה מתלמדים צעירים ממקדש הג'דיי ממרים את פיו של המאסטר שלהם, מייס ווינדו, ויוצאים לנסות להגן על עירם…לא בהצלחה גדולה במיוחד. הגיבור, איגומי, מנסה להיות חזק יותר, ולאחר שאנקין סקייווקר  חוזר מהמבצע ההרואי שלו, מנסה איגומי להבין דרכו כיצד להתחזק.

הסיפור הזה ללא ספק מועבר בצורה טובה יותר מ-Perfect Evil המבולגן. שניהם נפתחים במתקפה מפורסמת שהתרחשה גם בסרטים ומעניקים מבט עמוק יותר אל סקייווקר/ויידר דרך עיניי מתמחים צעירים מהם. אך Evil Eyes מצליח בכך שהגיבור שלו, איגומי, סימפתי יותר מטאו, שעוקב אחר דארת' ויידר בעיניים עצומות על אף שההוא השמיד את כל מי שיקר לו. סגנון הציור הרבה יותר מרשים ומפורט, וגיבוריו (אלה שמוכרים לנו מהמסך) נראים כמעט זהים למקבילם בסרטים.

Dear Anakin
זו אפילו לא מנגה. מדובר במכתב קצר שכתב חבר של אנקין מימי טאטואין, שם הוא מדבר על ההרפתקאות של אנקין בגלקסיה ועל הימים שלהם יחד.
חסר פואנטה.

Silver

Oh!! Jawajawa
כל אחד משני הגיליונות חייב להכיל סיפור אידיוטי אחרי "Perfect Evil", כך אני מבין. לפחות הפעם, בניגוד לסיפור עם ג'אר ג'אר ג'וניור, הקומיקס הזה נגמר מהר, בעיקר מפני שאין בו מילים: גיבוריו הם ג'אוות מכוכב טאטואין. ההרפתקה הקצרה מתארת כיצד הם מוצאים חללית של האימפריה וכיצד ג'אווה דחוי חברתית מנסה לתקן יחידת דרואיד R5.

לא בטוח שהבנתי את כל העלילה, אבל זה בטח שלא כל-כך משנה. כולה ג'אוות. מי שאוהב סיפורי צ'יבי מטופשים ואילמים ימצא פה סיפוק. האירוניה היא שדווקא הסיפור הקצר הזה מכיל את אחד מסגנונות האיור המרשימים ביותר באנתולוגיה.

-Star Wars -Phantasmagoria
4 עמודים נמשך הסיפור הזה. סליחה, בטעות קראתי לזה 'סיפור'. יש סיבה למה המילה 'חזיון תעתועים' נמצאת בשם: מדובר במעין מיצג סוראליסטי/מונטז' על חייו של אנקין סקייווקר ודארת' ויידר; על כך שאיבד כל מי שהיה לו חשוב ועל יחסיו עם הבן האובד.

כמו הסוף של אבנגליון, הביזאר הזה מתרחש במוחו של דארת' ויידר רגע לפני ההחלטה הגורלית והאחרונה בחייו: האם להשליך את הקיסר לתהום ובכך למלא את יעודו? אם היה משהו כזה בסרט הוא ללא ספק היה הופך את הסצנה ההיא לטובה בהרבה ממה שהיא (לא שזה אפשרי, בעת הצילומים חייו של אנקין היו בעלטה מוחלטת).

Vader vs. Artoo & Threepio
הסיפור האהוב עלי בכל האנתולוגיה, וכבר מהשם שלו ידעתי זאת.

העלילה היא פרודיה על מאורעות "האימפריה מכה שנית". דארת' ויידר לוכד את C3P0 ו-R2D2 ומנסה לשכנע אותם לעבור לצד האפל, באותה הדרך בה ניסה לשכנע את לוק ובאותם דיאלוגים. כמעט:

Vader: "C3PO, R2 never told you what happened to your creator."
C-3PO: "He informed me sufficiently. He told me you killed him."
Vader: "No… I AM YOUR CREATOR!"
C-3PO: "No… no… That's not true. That's impossible! The odds against you being my creator are…"
Vader: "Search your feelings, You know it to be true."
C-3PO: "Noooo!! You see, sir, shortly after the Jedi were wiped out, my memory was erased. So that could explain why I'm having difficulty verifying your statement."

קלסי! לא זוכר מתי בפעם האחרונה צחקתי כך. הסיפור אפילו ממשיך להיות מגניב יותר כאשר R2D2 (פח אשפה מצפצף) שולף חרב אור ונלחם מול דארת' ויידר! קרב רציני לחלוטין מצד אחד אך קומי טהור מאידך. בדיוק כשחשבתי שמגניב יותר זה לא יכול להיות, הסיפור מסתיים בצורה מפתיעה לחלוטין. שווה לקרוא את המנגה הזו ולו רק בשביל זה.

Dark Jedi
החלק שסוגר את הווליום (ואת המנגה כולה) הוא סיפור חביב על כיצד גנרל גריווס רודף אחר מי שגנב את אוסף חברי האור שלו. המרדף מוביל אותו לכוכב לכת נידח וקטלני שם הוא נלחם מול זוג אחיות ג'דיי שלא מוכנות לוותר על המציאה שלהן כל-כך בקלות.

סגנון איור טוב ולשם שינוי סיפור צדדי נורמלי ביחס למה שקראתי עד כה: לא קומי ומטופש ולא אפל ומדכא. הקרב בסוף החלק הזה הוא המרשים ביותר מבחינה כוראוגרפית, עד כמה שניתן להגיד זאת על מנגה (ואם לא מחשיבים את R2D2 בסיפור הקודם) והוא לא נמשך מעבר למה שצריך.

Star Wars Manga: Black & Silver | יפן, 2005 | 2 ווליומים | מד"ב, אקשן, דרמה, קומדיה, מכונת הנשמה | מנגקות: הירומוטו שיניצ'י [Hell's Angels], פורמלין, נאו, היטושי אריגה, הירושי אמיגה [The Big O], בארון אוּאדה, מאקומו נאקאטסוקי, יארושי ניראסאווה | יוצר מקורי: ג'ורג' לוקאס

· לקריאה נוספת: אנקין סקייווקר – בראי האנימה ומחיר הגאווה