The Machine Girl

 

נערה בחצאית בית-ספר ותת-מקלע [Machine Gun] הממוקם איפה שבדרך-כלל מוצאים את יד שמאל, נכנסת למתחם מלא בלוחמי נינג’ות-יאקוזה אכזריים. “עכשיו אני אנקום את מותו של אח שלי” אומרת הנערה, אמי היוגה שמה, ומתחילה לרסס כל מה שזז. אחד הנינג’ות זורק לעברה כוכב והיא מתחילה להשפריץ דם כמו מזרקה. בעודה נאבקת, מצליחה אמי לרסס כדורים נוספים החודרים דרך העור של הנינג’ות, פוגעת בנינג’ה מאחור בעוד הוא מאבד את הראש (ולא במובן המטאפורי בו הוא אובד עצות).

ככה הולך הסרט “The Machine Girl” במשך כל 96 הדקות שבו (מינוס כותרות סיום). העלילה, אלוהים יודע בשביל מה צריכים אותה, מספרת על אמי היוגה: נערה רגילה בתיכון שאחיה השלומיאל הסתבך עם הבן של משפחת יאקוזה (או לכל הפחות חבר’ה שעושים שם רע ליאקוזה, שם רע מאווווד). לאחר שאותו יאקוזה ג’וניור הרג את אחיה של אמי ואת חברו הטוב, מתחילה אמי במסע נקמה. תחילה היא צדה חברי כנופיה שהיו מעורבים ברצח, כאשר לבסוף היא שומרת את המנהיג – אותו הבן של ראש היאקוזה השכונתי – לסוף. אני צוחק, זה לא Kill Bill פה.

היאקוזה, תבינו, הם חבר’ה עצבניים. כלומר, הם אמורים להיות כאלה (אתם יודעים, עם כל עניין המאפיה). אבל עם כל הכבוד, הסרט משליך את כבוד היאקוזה לפח והעקרונות שלהם והופך אותם לחבר’ה עשירים, עצבניים עם פיוז קצר. ככה למשל כאשר השף החדש של המשפחה שופך בטעות מנת אוכל על יאקוזה ג’וניור, מיד מתפרצים פאפה-יאקוזה ומאמה-יאקוזה והופכים את שף-יאקוזה לשף-בלי-אצבעות יאקוזה. אם זה לא מספיק, הם מכריחים אותו גם לאכול את האצבעות שפעם היו שלו עם האוכל שהכין. אני אפילו לא אספר לכם מה הם עשו למשרתת המסכנה שנכנסה לחדר הלא נכון בזמן הלא נכון (רמז: התואר ‘ז”ל’ ילווה אותה לתמיד).

אה כן, אמי. אמי מתפרצת לביתם של היאקוזה ברמת אביב ג’ ומתחילה להרביץ ולהרביץ ולהרביץ. אך אבוי, אמי נכשלה ואנשי היאקוזה תופסים אותה, קושרים אותה בחדר עינויים ומתחילים לחתוך, לחתוך ולחתוך, עד שבסוף היא מאבדת את יד שמאל. כלומר לא בדיוק מאבדת, היא יודעת טוב מאוד איפה היא – לא מחוברת לכתף, וזה מה שמכעיס אותה משום מה. כאשר מצליחה לברוח בגפה (הבנתם? בגפה! משחק מילים כזה…לא חשוב), מגיעה אמי לזוג מכונאים. ההורים של חברו הטוב של אחיה המת, שנרצח יחד עם אחיה. ההורים השכולים כועסים על היאקוזה לא פחות, על כן מחליטה מיקי – האמא – לקחת את תפקיד הזקן הסיני החכם, ומתחילה לאמן את אמי להיות פייטרית אמיתית. באותו הזמן בעלה בונה אוטומייל מקלע שיחליף את יד שמאל האבודה.

“הנערה המכנית” לא חוסך מכם את הזוועות, אבל הוא כן חוסך אמינות. אם אתם מאלה שעצמו עיניים בקטעים הדוחים של באטל רויאל” כנראה שהסרט לא בשבילכם. אבל רבים מהשפרצות הדם נראים פשוט רע. כמו ממטרה, הוא משפריץ מכל עבר ובגלל הפצעים הקטנים ביותר. גם איברים שנכרתים נראים פלסטיים לעיתים (לא יודע מה איתכם, אבל פעם אחרונה שבדקתי זרוע של בן-אדם לא אמורה לנצנץ). אחרי שאמי למשל מאבדת את ידה, צריך להיות עיוור גוסס חולה עששת כדי לא להבחין שהצד השמאלי של הגוף שלה גדול יותר מהצד הימני…כלומר היד האמיתית של השחקנית נמצאת מתחת לבגדים בצורה שלא טרחו להסתיר כל-כך טוב.

כל הדיאלוגים בסרט מטומטמים, כיאה לסרט מהסוג הזה. המזל הוא כנראה ששקוף למדי ששום דבר לא נלקח ברצינות, כאשר כל הסרט הוא בעיקר פארודיה או קומדיה אחת גדולה. כל הדמויות מוקצנות יותר מחיקויים בארץ נהדרת. למשל כאשר אמי מבקרת בבית של חבר מהכנופיה שהרגה את אחיה, האבא – שוטר בתפקידו – תוקף את אמי בלי אזהרה, בעוד האמא לוקחת את ידה של אמי ומחליטה לעשות לה הכרות מקרוב עם שמן רותח (יש משהו להפקה נגד הידיים של אמי). בעתיד נזכה לראות את האבא מנסה את מזלו שוב נגד אמי, עם קסדת פוטבול מפגרת וכישורי נינג’ה שלא יביישו את האטורי האנזו (ששמו אגב מוזכר מחולל לא מעט פעמים).

 

The Machine Girl הוא בעקרון סרט מהנה. הדברים בו מבחילים בצורה שתעשה טוב לסדיסטים, אבל כנראה שהוא יעשה רע לבני-אדם רגילים (כמו אמא שלי שחלפה לידי בטעות בעת סצינה ‘לא חינוכית’ ועשתה פרצוף של “אתה לא הבן שלי יותר!”). הוא לא לוקח את עצמו ברצינות וזו נקודת המפתח שלו. מי שבא לסרט שידע מראש לאן הוא מכניס את עצמו, אבל אני ממליץ בחום לא לאכול או לשתות שום דבר בעת הצפייה. יש בסרט שיטות הרג מקוריות מאוד שעוד לא יצא לי לראות בסרטים אחרים (“החזיה הקודחת” היא דוגמא אחת). כל עוד יש לכם תיאבון להרבה אלימות, הרבה קלישאות ומינוס כבוד עצמי – זה הסרט בשבילכם. טרנטינו, מאחורייך.

הטוב: מהנה מאוד עבור מי שצמא לדם, אקשן והרבה קלישאות.
הרע: רע מאוד עבור מי שהשם “קולנוע איכותי” חרוט לו על המצח.
המכוער: כל-כך הרבה דם לא ראיתי מאז הסרט שראיתי בנשיונל ג’יאוגרפיק על מחזור של פילים.

ציון במדד OK – סביר פלוס לחובבי הז’אנר
וסביר מינוס מינוס מינוס לכל השאר

The Machine Girl | אקשן, אימה, קומדיה, דם, מסור, עוד דם | 2008 | | 96 דקות | הפצה: Fever Dreams | שחקנים: מינאסי יאשירו, אסאמי, קנטארו שימאזו | במאי: נובורו איגוצ’י

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם