The Empire of Corpses

בכל הנוגע לתקופה הוויקטוריאנית, אין חובב גדול שלה ממני (בעצם יש איזה שמונה… מיליון) ולכן ציפיתי בכיליון עיניים ל-“The Empire of Corpses”. לשמחתי גיליתי כי הרפתקת-המד”ב החדשה מכילה כל מה שאני אוהב בסרטים העוסקים בתקופה: מעילי טוויד, שעוני אורלוגין ואקדחי וובלי. אם זה לא מספיק, זומבים טובלו לתוך העסק הזה כמו ביסקוויט בכוס תה. צריך לעבוד קשה על מנת לפקשש תשתית יסודית כזו של ‘Awesomeness’ (טרם מצאתי ביטוי עברי מקביל). אך הנה – מסתבר שאפשר. 

מכירים את התאוריות האלה שבעתיד רובוטים יעשו הכל? אז משהו כזה קורה ביקום הסרט, רק שאת הרובוטים מחליפים אנשים מתים. באמצעות הטכנולוגיה שפיתח דוקטור פרנקנשטיין, גופות מוחזרות לחיים במטרה להפוך לכוח עבודה זול: הם עובדים כמלחים, סבלים ומשתמשים בהם כבשר תותחים. אפילו על ענף המלצרות הם השתלטו (לפחות מלצר מת לא דורש טיפ).

ג’ון ווטסון (על שם שותפו של שרלוק) הוא צעיר מחונן שמשתמש בטכנולוגיה כדי להחזיר לחיים את חברו, פריידי (ששת, על שם חברו של רובינזון קרוזו). פריידי המת מקבל פקודות ומבצע אותן באפקטיביות, ולכן הוא משרת נפלא. אך כחבר הוא לא משהו; כל מה שהוא עושה זה לבהות בדברים במבט תמוה. ווטסון לא שמח מהעובדה שחברו הטוב הוא כעת טינייג’ר אימו, ולכן הוא חוקר את מקום הימצאם של כתביו של פרנקנשטיין, כתבים בהם טמון הסוד להחזרת נשמה אל גוף מת (רעיון רע, אבל אני מנחש שדוקטור פרנקנשטיין לא צפה ב-Fullmetal Alchemist).

ניסוייו של ווטסון מעירים את תשומת לב הממשלה, וסוכן בשם M (מייקרופט הולמס?) מגייס את ווטסון לעזור לבריטניה, ובתמורה הלה יוכל להמשיך ולשחק עם מתים. ווטסון ופריידי שטים לבומביי שם על ווטסון להתחקות אחר אלכסיי קרמזוב (מהאחים קרמזוב), בכיר בצבא הרוסי שחקר בעצמו את כתביו של פרנקנשטיין ונעלם עם פלוגת מתים בהרי אפגניסטן. בהודו הבריטית נפגש ווטסון עם מי שיעזרו לו במסע; ניקולאי קראסוטקין (גם כן מהאחים קרמזוב) ופרדריק בָּרְנַבִּי (קצין מודיעין והרפתקן שחי באותה תקופה). החקירה מובילה אותם  — ובהמשך גם את לילית’ הָדַאליי (מהספר “The Future Eve”) — למסע חובק יבשות.

עד כה נשמע כמו חוויה לא רעה בכלל, אך לפני שאתם נרשמים כדאי שתדעו שהסרט סובל מעלילה מקושקשת. אני לא מדבר אפילו על הדמויות שהקשר שלהן למקור הוא מקרי, אלא סיפור שמסתבך בתוך עצמו והיגיון פנימי בעייתי. נוסף על כך, הגיבורים והנבלים כאחד דוחפים לגרון את השקפת עולמם כמו נציג מעצבן של דת הסיינטולוגיה או טבעוני.

לא הייתי קורא ל-The Empire of Corpses ‘סרט רע’, אך הוא ניסה להיות יותר ממה שהוא. וככל שמתקדמת העלילה המצב רק מחריף; המערכה האחרונה היא אסופה של קלישאות פילוסופיות. כל סטודנט לקולנוע יודע שסרט טוב, בימינו, לא מכיל משפטים כדוגמת “יש להרוס את העולם הישן על מנת לברוא את החדש” ו-“מה שמת צריך להישאר מת”. אך ב-‘Corpses’ יש שורות כאלה על ימין ועל שמאל. בעיה נוספת ממנה הוא סובל היא איך-שלא-קוראים להפך מעצלנות תסריטאית (‘עודף התלהבות’ אולי?). העלילה היא מתווה של רעיונות שלאף אחד בהפקה לא היה לב לחתוך החוצה: החל מזומבים מתפוצצים (עם זה אני דווקא סבבה) דרך אנדרואידים ועד המצאות של ז’ול וורן. מישהו היה צריך לומר ‘טוב, רבותי, הגזמנו קצת’, מה שלצערי זה לא קורה. נהפכו: כאשר חשבתי שיותר מופרך מזה כבר לא יהיה — כי הסרט נגמר — מגיעה סצנה אחרי הכתוביות ומשנה לחלוטין את התמונה, ולא לתמונה טובה; הסצנה המדוברת נוגדת את חוקי הסרט עצמו, ומכילה טוויסט חסר כל הגיון ותכלית.

כיוון שלא קראתי את הספר המקורי עליו “The Empire of Corpses” מבוסס, אעדיף להימנע מהאשמות שווא. יכול להיות שתשתית העלילה בסדר גמור, אך מה שנבנה מעליה הוא בניין גדול, מגושם ומפותל. זה למעשה דיזינגוף סנטר של הסרטים. אם אתם מתכננים לצפות בו, עשו זאת עבור האנימציה עתירת התקציב, סצנות האקשן הגרנדיוזיות והנופים המרהיבים. אתם יכולים לצפות בו גם עבור הגיבורים הצבעוניים. או בעבור הזומבים. אך אל תפָתחו ציפיות לאפוֹס מתוחכם ועשיר בהגיגי חוכמה. לטובתו אגיד שהסרט ניסה להיות מתוחכם – ועדיף פרויקט שמנסה ונכשל מאשר כזה שמרים ידיים מהתחלה.


The Empire of Corpses‘ הוא הראשון בסדרה של עיבודים קולנועיים לכתביו של סאטושי איטו, סופר מד”ב ידוע שנפטר לפני מספר שנים; כל סרט בפרויקט נוצר על-ידי סטודיו ובמאי אחרים. תוכלו לשפוט בעצמכם אם הסרט השני – “Harmony” – מוצלח יותר מקודמו: הקרנה רשמית שלו תיערך בבנייני האומה במסגרת כנס “הארוקון”.


הטוב: איכות הפקה גבוהה ודמויות משעשעות.
הרע: העלילה מאבדת כיוון, עמוסה לעייפה ומלאה בקלישאות.
והמכוער: הפרצוף של זוגתי הטבעונית לאחר שקראה את הבדיחה על טבעונים.

ציון במדד OK – סביר 

[The Empire of Corpses [Shisha no Teikoku | יפן, 2015 | 120 דקות | סטודיו Wit | אקשן, הרפתקאות, מד”ב, תקופתי, The Working Dead | יוֹשִימָאסַה הוֹסוֹיָה [קאיטו מ-“Ajin”], טָייטֵן קוּסוּנוׁקי [המאמן מיאוּרה מ-“Baby Steps”], קאנה האנאזאווה [אקאנְה מ-“Psycho-Pass”], איוּמוּ מוּראסְה [שוֹיָה הינטה מ-“!!Haikyuu”], טאקיוּקי סוֹגוּ [קפטן אוֹקיטה מ-“Space Battleship Yamato 2199”], אוֹקיוֹ אוֹטְסוּקה [בלאק ג’ק מ-“Black Jack”] | במאי: ריוֹטארוֹ מאקיהָארַה [“Hal”] | יוצרים מקוריים: סאטושי איטו, טוֹ אנג’וֹ 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם