The Castle of Cagliostro / טירתו של קליוסטרו

בשנת 1907 קרו מספר דברים מעניינים: מכונת הכביסה האלקטרית הראשונה יצאה לשוק האמריקאי, ובקצה השני של הגלובוס הוציא הסופר הצרפתי מוריס לבלאן את הסיפור "מעצרו של ארסנה לופן" – הראשון מני רבים שיתארו את מעלליו של השודד הג'נטלמן המפורסם. הייתה זו תקופה בה שלט גיבור אחר בספרות הפופולרית, שרלוק הולמס, אך שני האדונים, משני צידי החוק, המשיכו לצבור פופולריות לאורך המאה ה-20 והמאה שהחליפה אותה. בעוד שהבלש הבריטי נותר אייקון בפני עצמו, מורשתו של לופן נמדדת ביורשיו הרוחניים – Sly Cooper, נת'ן דרייק, ג'ון רוֹבּי, הפנתר הוורוד ובקרוב גם Persona 5.

מי שכן המשיך ישירות את מורשתו של לופן הוא נכדו, לופן השלישי, שסדרת המנגה המתארת את הרפתקאותיו עלתה ב-1967 – שישה עשורים אחרי שהגיח לעולם גיבורו של מוריס לבלאן. לופן מודל 67 הושפע לא מעט מסבו הרוחני, אלא שבאותן השנים העריצו ההמונים גיבור בריטי אחר שהוא לא שרלוק הולמס, ג'יימס בונד, וממנו הושפע לופן השלישי בסגנון הלבוש ובדיבור – אם כי לא בחיבה למין ומרטיני (בכל זאת, גיבור ילדים).

כאשר תעלה בחודש הבא סדרת האנימה החדשה של לופן השלישי, דור נוסף של מעריצים ילמדו לחבב את הגנב השרמנטי. ואלה חדשות מעולות, כיוון שמעריצים חדשים יחשפו להרפתקה הגדולה וללא ספק המהנה ביותר של לופן: "טירתו של קליוסטרו", סרט מוצלח מבחינות רבות (ועל זה תכף), אך הוא ייזכר בזכות הבמאי שלו – אלמוני עם חזון בשם הייאו מיאזאקי.

הצלחתו הקופתית והביקורתית של "טירתו של קליוסטרו" פתחה למיאזאקי את הדלת שהביאה לנו את "נאוסיקה מעמק הרוח", "המסע המופלא" ועוד שמונה סרטים חשובים ופורצי דרך שהשפיעו בין היתר על ראשי סטודיו פיקסאר. או בקיצור: בזכות כותב צרפתי שמת לפני 74 שנים יש לנו היום את "צעצוע של סיפור" (כנראה שלא באמת, אבל אני אוהב להשתעשע עם המחשבה).

"טירתו של קליוסטרו" הוא קודם כל סרט של לופן: רבים מהאלמנטים המאפיינים יצירה של מיאזאקי מופיעים – או ליתר דיוק נבראים – בסרט הזה, אך לא תמצאו בו בטעות מניפסט פציפיסטי/אקולוגי (ואם כן, ספרו לי. אני מת לשמוע).

העלילה בסרט מביאה את לופן ושותפו ג'יגן אל מחוז קליוסטרו בצרפת, אליו הם מגיעים לאחר ששדדו כמות רבה של כסף שהתברר כמזויף. בקליוסטרו, עֵד לופן למזימה שמטרתה לחשוף אוצר עתיק. על הדרך עליו להציל את הנסיכה ולברוח הן מזרוע החוק והן מהחבר'ה הרעים-באמת.

בסטנדרטים של 1979, זהו בהחלט אחד מסרטי האנימה היפים בהם תיתקלו. בסטנדרטים של 2015 – כנראה שלא. אך אף עין לא תוכל להתעלם מהפירוט הוויזואלי והסביבות האירופאיות. אכן, פה החל הרומן של מיאזאקי עם אירופה, ובכל פריים ניכר עד כמה הוא אוהב את היבשת. כמו כן, 'קליוסטרו' הוא ארגז חול שאִפשר למיאזאקי להתנסות בסצנות האקשן בהן הוא עתיד להפוך לרב-אמן: בין אם זה בקרב המתרחש על שעון ענק או מרדף המכוניות הסוראליסטי ביותר מאז "הג'וב האיטלקי".

אני לא יכול להוכיח זאת, אבל אני בטוח שספילברג לקח מעט השראה מלופן עבור אינדיאנה ג'ונס. בתור חובב הרפתקאות כבד, הסטנדרטים שלי לסצנות בטירות ממולכדות (כמו בטירה עליה קרוי הסרט) גבוהים למדי – ואפילו לא פעם אחת מאכזב הבמאי ברעיונותיו השטותיים. טוב לדעת שמיאזאקי התבגר לא מעט אחרי 'קליוסטרו', אך מעניין לאן יכול היה להגיע האיש לוּ היה ממשיך בקו ה-Cartoonיסטי שהפגין במקרה הזה; מיאזאקי שעובד עם הממסד חדל מלהתקיים אחרי 1979, וזו הזדמנות נדירה לראות מהפכן קולנועי בימיו הרגועים יותר. 

יוצרים רבים יכולים לחלום על סרט-ביכורים ברמה שמיאזאקי מפגין ב-'קליוסטרו'. גם בלי השם שעתיד-להפוך למפורסם, מדובר בהיכרות ראשונה המומלצת לכל מי שלא יודע מהיכן להתחיל: הסרט מכיל את כל גיבורי הסדרה הקבועים (לא שיש כל-כך הרבה), והוא מייצג נאמנה את רוח המקור. ההפקה עצמה היא המקצועית ביותר בזיכיון של Lupin III, כולל הסרטים והסדרות שיצאו אחרי (ובטח שלפני) 'קליוסטרו'. אך תהיה הסדרה שעולה בעוד חודש טובה ככל שתהיה, אין לה סיכוי מול היצירה המדוברת. בכל זאת, מיאזאקי יש רק אחד.

The Castle of Cagliostro | יפן, 1979 | 100 דקות | הרפתקאות, אקשן, קומדיה, פנטזיה, טירה | יָאסוּאוֹ יָאמָאדָה, סוּמי שימָאמוֹטוֹ, טארוֹ אישידָה, קיוֹשי קוֹבָּאיָאשי, גוֹרוֹ נָאיָה, אייקוֹ מאסוּיָאמָה, מאקיאוֹ אינוׁאְה | תסריט: הָארוּיָה יאמאאקי, הייאו מיאזאקי | במאי: הייאו מיאזאקי | יוצר מקורי: Monkey Punch | יוצר יותר מקורי: מוריס לבלאן

לקריאה נוספת:
• The Wind Rises [ביקורת]
• Spirited Away [ביקורת]
• Ponyo on the Cliff [ביקורת]
• Kiki's Delivery Service [ביקורת]