Tekken: Blood Vengeance

על ידי רם קיץ פורסם ב דצמ 2, 2011

אם היו אומרים לי לפני שנה כי עומד לצאת סרט נוסף ל-'Tekken', ודאי הייתי נוחר בבוז. ההרפתקה הקולנועית האחרונה בסדרה הביאה לעולם את סרט הלייב אקשן האמריקאי, סרט שהיה כל-כך רע עד שקאטסוהירו האראדה (יוצר טקן) העדיף לקבור את הפרויקט והכחיש קשר לכל מעורבות שהייתה לו בדבר. אבל אם חושבים על זה, פרויקט כמו 'Blood Vengeance' – הסרט התלת-ממדי החדש המשתייך לעלילת המשחקים – הגיוני למדי, זאת אם רוצים להשכיח את האסון הקולנועי הקודם.

הסרט הוכרז רק בחודש מאי האחרון ויצא בקולנועים כשלושה חודשים לאחר-מכן. קיומו של הפרויקט היה בגדר הפתעה, שכן נחסך מאיתנו תהליך ההכרזה על תחילת ההפקה, ספקולציות על זהות הבמאי ותאריכי הפצה. הנה, עמד לפנינו סרט בר קיימא שכל העולם יוכל לצפות בו ממש בקרוב. מישהו שם למעלה עבד ממש קשה על-מנת שהלייב אקשן לא יהיה הסרט הרלוונטי ביותר של טקן. והנה 'Blood Vengeance' יוצא כעת ל-DVD ולבלו-ריי (ובפער קטן מאז שיצא לקולנוע), ואפשר כעת סוף סוף לבדוק: האם העוול תוקן?

התשובה הייתה ברורה כבר משלב הטריילר: בהחלט.
אחת החוויות האהובות עלי מהמשחקים האחרונים הם סרטוני הפתיחה, וחשובים לא פחות: סרטוני הדמויות. לא רק שהם מושקעים בצורה פנומנלית, לעולם אי אפשר היה לחזות מה נקבל; חלק מהסרטונים קומיים, חלקם אפלים וגרנדיוזיים, חלקם גם וגם. ותמיד אמרתי לעצמי כמה נהדר יהיה לו המשאבים המושקעים בסרטונים הללו היו הולכים עבור…נגיד…סרט קולנועי מלא. הו, הפלא ופלא! Digital Frontier, מי שאחראים לסרטונים המדוברים, הם גם האחראים על העבודה הגראפית בסרט החדש. התוצאה היא מסאג' בן שעה וחצי לעיניים, הכולל כמה מהסצנות המרהיבות ביותר שיצא לי לראות ב-CGI.

הסרט משתמש במשחקים כבסיס העלילתי שלו, מבחינת הסיפור (המתרחש בין טקן 5 לטקן 6) והדמויות, ועל כן הוא קנוני לחלוטין. אז מדוע אם כן הוא אינו סרטון-משחק ארוך במיוחד? התשובה היא דאי סאטו: מעריץ טקן ביומיום, ובעברו אחד התסריטאים של Cowboy Bebop, Samurai Champloo, והוא גם התסריטאי הראשי של Ergo Proxy. את העלילה הבסיסית של טקן לקח סאטו רחוק למדי, ויצר סרט אפי שאף מעריץ טקן לא יכול להרשות לעצמו לדלג עליו.

חציו הראשון של 'נקמת דם' אינו לוקח את עצמו ברצינות (וביננו, מתי משחקי טקן לקחו את עצמם ברצינות?). גיבורת הסרט היא לא אחרת מאשר לינג – הסינית הכחושה ובעליה הגאים של 'פנדה', שהוא – לא תאמינו – שמו של דב פנדה. לא היה לי שמץ של מושג שהיא נחשבת לדמות עד-כדי-כך פופולרית עד שהיא יכולה לסחוב סרט שלם על גבה. אני גם לא חושב שלמעריצים היה מושג. אבל מה תגידו על זה? לא רק שהיא עומדת במעמסה בגבורה, אני לא מסוגל לחשוב כעת על דמות מתאימה יותר לתפקיד. לינג נשלחת למשימת ריגול תחת פיקודה של אנה וויליאמס מ-G Corporation, ובה עליה למצוא בקיוטו תלמיד בשם שין. בבית הספר הפרטי אליו היא נשלחת היא מתחברת עם תלמידה בשם אליס (אליסה. אבל אני מעדיף אליס), אלא שעד מהרה מתברר לה שכל מי שהיא מכירה, כולל היא עצמה, הינם חיילים במלחמה בין G Corporation ו-Mishima Zaibatsu (שלאחר מאורעות טקן 5, עומד בראש התאגיד ג'ין קאזאמה מיודענו).

מלבד סצנות הקרב המרהיבות, שנלקחו רובן ככולן ממהלכי הקרב במשחקים, הסרט אף די מצחיק. בליבתו עומדת מערכת היחסים הביזרית בין לינג ואליס, ועל אף שרבים מגיבוריה המפורסמים נפקדים (יושימיטסו! אסוקה! איה אתם?), אלה שכן נוכחים עושים את עבודתם נאמנה. היריבות המתמשכת – והדי מעיקה, בואו נודה – בין האחיות וויליאמס, ממשיכה בסרט בגדול. אך יריבות משפחתית מרה יותר היא זו שמושכת בחוטים העלילתיים. אני מדבר כמובן על שלושת הדורות של משפחת קאזויה, שהופכים את המחצית השנייה של 'Blood Vengeance' למלחמה כוללת. קרבות אפיים שכאלה אני לא זוכר מאז ימי דרגון בול. אבל אגיע לזה בהמשך. במאי הסרט, יואיצ'י מורי, יודע ללא ספק לביים סצנות אקשן (משהו שהוא כנראה למד בימיו בהפקה של Applseed [שגם עליו עבדו Digital Frontier. בחיי שאני מת על החבר'ה האלה]). בכל רגע נתון התחשק לי לקחת שלט של פלייסטיישן ו-"להשתלט" על מאורעות הסרט בעצמי. חוץ מ-'מגניב', אין מילה אחרת שאני יכול לתאר בעזרתה את מה שחוויתי.

כיוון שהסרט הוא חלק מעולם המשחקים, הגיוני וראוי להחזיר את המדבבים המקוריים של הדמויות לסיבוב נוסף. את לינג מדבבת מאיה סאקאמוטו, שמלבד היותה זמרת היא גם סאיו מוערכת במיוחד, ומאחוריה מגוון דמויות כמו סאקורה מ-Host Club, מארי מ-Evangelion 2.22 והמדבבת היפנית של רוז מ-דר.הו, מה שקצת הפתיע אותי בהתחשב בקולה הצפצפני של לינג לעומת קולותיהם העמוקים יותר של כמה מדמויותיה האחרות. ללא ספק היא עלתה מספר מקומות ברשימת המדבבות האהובות עלי. הסרט אף מהווה איחוד של הוסט קלאב, שכן את לי מדבב מאמורו 'קירא' מייאנו. על קולה של אליס אחראית יוקי מאטסואוקה, הלא היא אורוהימה מבליץ' ו…עוד כמה דמויות משנה. בחיי, משתרך מאחוריה קילומטרז' רב אך מעט דמויות ראשיות ברזומה, מה שאני מייחל שישתנה לאור עבודתה הנהדרת על אליס.
בסדר בסדר, אליסה.

זה הזמן להזהיר: דלגו על הדיבוב האמריקאי. מהמעט ששמעתי, לא ניכר בו שיפור מהסטיגמה הידועה לשמצה אודות דיבוב באנגלית. לא רק זה, הסנכרון בין הדיבוב לתנועת השפתיים הרבה פחות טוב בגרסה האנגלית.

בחזרה לסרט.
בשלב מסוים קיבל על עצמו 'נקמת דם' אופי של סדרת אנימה טיפוסית. ובטיפוסית אני מתכוון לחיי האהבה של תלמידי תיכון בבית-ספר פרטי. אם מישהו שאינו מכיר את טקן היה צופה בסצנות רנדומליות המתרחשות בבית הספר, הוא קרוב לוודאי לא היה מאמין שהסרט מבוסס על סדרת משחקי מכות פופולרית. ושלא תתבלבלו: זה לא דבר רע. על אף הקפיצות בין הסגנונות השונים (קרב ברוטלי. בדיחה. קרב ברוטלי. פנדה. קרב ברוטלי. בית ספר…) אין זה מרגיש לא טבעי, והמעברים חלקים למדי, עד שמוזר להתייחס אליהם כאל 'מעברים'. הסרט אחיד ורציף, מלא בהומור שטותי לצד רצינות תהומית ואפלה. ובכל זאת, חצי השעה האחרונה של הסרט שונה בתכלית מחלקיו האחרים; נגמרו הבדיחות (כמעט), הגיע זמן הקתרזיס. אם מישהו מכם מעריץ מושבע של טקן, ונרתע ממה שאמרתי על סגנון האנימה, יכול להירגע: חלקו האחרון של הסרט (כמו גם חלקים רבים בתחילתו ואמצעו) משופע בסיקוונסים הגורמים לקרבות הבוס במשחק להיראות כמו אנגרי בירדס.

מי שמשחקי טקן זרים לו, לא ימצא נחת בעלילת הסרט. אף אחד לא מתעכב להסביר לנו מה מערכות היחסים בין הדמויות, מה ההיסטוריה המשפחתית של כולם ולמה לכל השדים יש פה דב פנדה? ובכל זאת, עצה אחת לי אל אותם אנשים: פשוט זרמו עם זה. אני עצמי לא זכרתי את כל האינטריגות הפוליטיות בין כולם, והתסריט הוא לא בדיוק "האביר האפל" אם אתם מבינים למה אני מתכוון. הסיבות המרכזיות לצפות בסרט הן:
א) הוא נראה מעולה.
ב) הקרבות מעולים לא פחות.
ג) ה-Showdown (לא מצאתי מקבילה אותנטית בעברית. 'עימות מכריע' אולי?). כל מה שנבנה במשך חמשת המשחקים הקודמים מגיע לנקודת שיא ב-'Blood Vengeance', לא כל שכן הוא מהווה פרולוג מרכזי עבור עלילת טקן 6. נכון, לא מדובר ביצירת מופת שתשאיר אתכם פעורי פה, או שתחזיר אתכם לצפייה חוזרת, אבל הוא בהחלט התמורה ההולמת עבור חובבי 'טקן' לדורותיהם, מעין אמירה של יוצרי הסדרה שמשמעותה "אחרי שהייתם נאמנים לנו כל השנים, שבו בנחת והרשו לנו לפנק אתכם לאות תודה".