Summer Wars
תלמיד התיכון קנג'י עונה על סטריאוטיפים של חנון, אולם הוא ניחן ביתרון בולט על פני חבריו – קנג'י גאון יחיד בדורו. תאריך הלידה שלכם זה כל מה שהוא צריך לדעת כדי לספר לכם (תוך שניה וחצי) באיזה יום בשבוע נולדתם. כאשר נאטסוקי, הנערה הפופולרית והיפה בשכבה, מבקשת מקנג'י עזרה – לא מהסס גיבורינו להיענות. נדמה תחילה כי מדובר בעזרה בשופינג, אך כשמביאה אותו נאטסוקי לאחוזה של סבתהּ כדי לחגוג לה יום הולדת 90, ועוד עם עשרות בני משפחתה המורחבת, מבין קנג'י כי שופינג הם לא הולכים לעשות. הסיבה שהוא שם? להעמיד פנים כי הוא בן זוגה של נאטסוקי.
העניינים מסתבכים כאשר אלגוריתם שפיצח קנג'י להנאתו להנאתו באמצע הלילה מתגלה למחרת כפרוטוקול המשתמשים של ארץ עוּץ [OZ].
אה, רגע, עכשיו אני חייב להסביר מה זה ארץ עוץ בעולם הסרט.
דמיינו כי האינטרנט הוא פייסבוק משוכלל אחד ענק: כל העולם וגיסתו מנהלים שם את חייהם, החל מקניות בחנויות היוקרתיות ביותר ועד קריירה. אפילו ממשלות פותחות ברשת עוץ סניפים, כי מי צריך פרלמנט? הסרט נפתח בהסבר ויזואלי מרהיב לגבי אופן התנהלותו של עוץ, ולמרבה הפלא אינו מעביר ביקורת על כך שכל הביצים בסל דיגיטלי אחד, אלא מסביר כי כך החיים מתנהלים. כל אדם בעולם רשאי לפתוח לעצמו משתמש (Avatar) דרכו הוא מתנהל בעוץ, ואני חייב להודות כי קשה היה לחזור לאינטרנט הגנרי שלנו אחרי שרואים את מגוון האטרקציות של עוץ.
איפה הייתי?
אה כן, קנג'י משמיד את הכל.
פיצוח הפרוטוקול החל שרשרת פעולות שמבצעת רוגלה זדונית בשם … החזיקו חזק… "Love Machine" (רפרנס לסת' רוגן בסרט אנימה. מקסים). הרוגלה "בולעת" חשבונות וזורעת כאוס במערכות ממשל שפועלות אך ורק דרך האינטרנט. מזל שאין הרבה כאלה, הא? אה, אופס: תשתיות ערים בכל העולם קורסות, מכונות חודלות לעבוד, ואין ל-"Love Machine" תכניות פציפסטיות עם טילי הגרעין עליהם היא מסיגה שליטה.
המזל הגדול הוא שקנג'י שוהה כעת באחוזת משפחת ג'ינואוצ'י השייכת לשבט… נחשו מהר… ג'ינואיצ'י. השבט הפיקטיבי השתתף בכל מלחמות יפן במאות השנים האחרונות (ובחלקן אף ניצח!), כאשר רוב הזמן, כך יספרו לכם בגוואה, הם היו בעמדת מיעוט מול האויב. לסבתא, על אף גילה המתקדם, ובזכות היחוס המשפחתי רב-השנים, יש קשרים מיפן ועד אוגנדה. מה שאומר כי כעת הזמן להשיב מלחמה – כל ארבעת הדורות יוצאים לקרב, זאת כאשר חלקם כלל לא יודעים איך נראה מחשב.
בצירוף מקרים מדהים, קנג'י לא היחיד בבית המשפחה עם תפקיד מפתח במלחמה הדיגיטלית. בבית המשפחה גר קאזומה, במבט ראשון ילד אימו אך בעולם של עוץ הוא סופר סאייה. המשתמש של קאזומה – "קינג קאזומה" (מקורי, הא) – הוא אחד הלוחמים החזקים בעולם הדיגיטלי, ואחרי שמערך ההגנה קורס – קאזומה בין הבודדים שעומדים על הרגליים מול "Love Machine".
בערך באותו זמן חוזר לבית המשפחה וואבּיסוקה, קרוב משפחה מפוקפק אשר עזב לפני עשור בעקבות סכסוך. לא יהיה זה ספויילר לומר כי מהרגע הראשון ניכרת העובדה כי לוואביסוקה קשר כזה או אחר למפלצת האהבה שמשתלטת על ארץ עוץ (משפט שלא חשבתי שאכתוב #184).
דמות הסבתא בסדרות וסרטי אנימה היא לרוב אישיות סמכותית שיודעת דברים ומדברת במשפטי חוכמה עם כוס תה ביד ("הנשמה שלך, בני, היא כמו קליפה רקובה של בננה המחביאה בתוכה פרי בשל שרק מחכה לצאת החוצה"), אבל לא פה: לסבתא בת ה-90 יש אולי חוכמת חיים וסמכות רבה, אך ממרומי גילה היא לא תהסס לקחת נשק-חד ולנופף בו משל הייתה ברוס לי.
מאז צאת סרטו הקודם של הבמאי, "הנערה שדילגה בזמן", הספיק מאמורו הוסודה להפוך לחביב הקהל, ורבים מהאלמנטים בהם השתמש הוסאדה ב-'הנערה' עברו ל-"Summer Wars": ההומור היחודי והשנון, העיצוב הנעים לעין והסגנון הקופצני, ומאידך סיפור הפנטזיה-מד"ב שמשתלב עם העולם האמיתי. נקודות דמיון תוכלו למצוא גם בדמות הנשית הלא-שגרתית, אז זו הייתה מאקוטו המדלגת בזמן והפעם נאטסוקי הפופולרית והאסרטיבית.
אלא שסיפור הסרט – מפלצת דיגיטלית בעלת בינה מלאכותית המשתלטת על תשתיות העולם דרך האינטרנט – מזכירה אחר לחלוטין: דיג'ימון. אני בטוח שיש כאן מספר קוראים אשר צפו בסרט האגדי ההוא של דיג'ימון (אני עדיין מחזיק בעותק וידאו שלו) ובו דיג'ימון גדל בזמן שהוא משתלט על האינטרנט, משיג שליטה על נשק גרעיני ומסכן העולם. אפילו טרופ הספירה בזמן מאותו סרט עושה קאמבק ב-"Summer Wars". אין פה עניין של גניבה כי אי אפשר לגנוב מעצמך: מאמורו הוסודה הוא הבמאי של אותו סרט דיג'ימון מוצלח (אך קצר, 40 דקות אורכו) ואילו "Summer Wars" הוא הרחבה של קונספט לכדי סרט מלא שאינו כבול בשלשלאותיה של סדרת טלוויזיה לילדים.
"Summer Wars" מרהיב ביופיו. העולם הסוריאליסטי של עוּץ הוא חגיגה הן לעיניים ולחוש ההוא שאומר לנו "וואי בא לי גם". האנימציה מרהיבה והגרפיקה הנהדרת הופכות את העולם של עוץ (ואת העולם האמיתי היפה לא פחות) לחלק אינטגרלי מהחוויה. דבר נוסף שאינו חסר כאן הוא אקשן; הקרבות (אשר את רובן מוביל קאזומה) מול "Love Machine" נראים כמו הקרבות הכי טובים בדרגון בול Z (וזו מחמאה). בחיים לא חשבתי כי דווקא בסרט על אחווה משפחתית אגלה אקשן יוצא דופן.
לא אכנס לעומק הסאונדטראק – הרי ברור כי לסרט של סטודיו-על כמו Madhouse יהיה פס-קול מוצלח. יתרה מכך, שיר הנושא של הסרט – "Our Summer Dream" – מבוצע בידי טאטסורו יאמאשיטה, אחד האומנים הבולטים ביפן.
טרם הצפייה לא הבנתי מה פשר המהומה כאשר קטף "Summer Wars" פרטים ותשואות בפסטיבלים ברחבי העולם. אמנם אני אוהב את "הנערה שדילגה בזמן" אך הוא לא יותר מסרט פופקורן חביב. אולם "Summer Wars" הוא הרבה יותר מזה: רק סיימתי לצפות בו וכבר אני רוצה סיבוב נוסף. אין המדובר בסרט מד"ב סטנדרטי – הוא מדבר על חילופי דורות וקידמה, ואילו הרוח המלחמתית שהוא מפגין (בלי שיש בו מלחמה אמיתית אחת) הופכים את הסרט למשהו מיוחד.
Summer Wars | יפן 2009 | אקשן, מד"ב, פנטזיה, דרמה, פרקינסון | סטודיו MADHOUSE | הפצה: .Warner Bros | תסריט: סאקוטו אוקודרה ("הנערה שדילגה בזמן") | במאי: מאמורו הוסודה ("הנערה שדילגה בזמן") |
התגובות נעלות