Steins;Gate

“בסופו של דבר לא מצאתי מניע משמעותי מספיק שישאיר אותי דבוק למסך” /
                                    מה שכתבתי על הפרק הראשון של Steins;Gate (עונת אפריל 2011 חלק א’).

וזה מדוע אינכם צריכים להקשיב לי בכתבות על עונות השידור.

מסע בזמן אפשרי תאורטית. מעשית? לא כל-כך. אך בשביל זה יש את הקולנוע: לאורך השנים צפינו בסרטים רבים המשחקים עם הקונספט, בין אם באופן רציני [“שליחות קטלנית”, “לופר”, “אפקט הפרפר”] או לצורכי שעשוע [“בחזרה לעתיד” ו-“כל הזמן שבעולם” המוצג עכשיו בקולנוע]. הסיבה שז’אנר המסע בזמן חוזר למסכים כל שנה הוא בזכות הפוטנציאל האינסופי הגלום בו – סרטים מתוחכמים יותר בנושא עשויים להציג עלילה רבת שכבות, בעוד שסרטים מתוחכמים פחות מסתמכים על הצד הקומי שבעניין.

הבעיה היא כזו: רוב הסרטים המתוחכמים נופלים בין הכיסאות בניסיון להבין את ההיגיון הפנימי שלהם, ובסוף יוצרים פרדוקס. מאידך, הסרטים הקומיים מתייחסים למסע בזמן בזלזול, מה גם שאפילו האספקט הקומי שבהם לא מחדש כלום מזה עשורים.

לכן סמכו על היפנים שידעו לאזן בין שני העולמות – הרציני והקומי – אפילו שהאנימה של Steins;Gate לא מחדשת בתחום הבלתי-ניתן-לחידוש של מסע בזמן.

Steins;Gate הוא הרבה דברים: ויז’ואל נובל, מנגה ובקרוב אצלנו גם סרט. לא באתי הנה כדי לדבר על אף אחד מהם, אלא על סדרת האנימה נטו. אני יודע, אני “חייב לשחק בויז’ואל נובל”. אך כל עוד סדרת האנימה נאמנה למקור ונראית טוב, את הזמן הפנוי שלי אנצל כדי להתעמק בדברים חדשים אחרים. נובלות ויזואליות אינן הקטע שלי.

כעת כששמנו את זה מאחורינו – בואו נתייחס לנושא המרכזי לשמו התכנסנו: האם Steins;Gate ראויה להיות אחת מסדרות האנימה הטובות אי פעם? כיוון שרבים מאמינים שכן. עד שאגיע לקביעה סופית, אגיד לכם כבר עכשיו: זו סדרה ששווה את הזמן שלכם.

רינטארוֹ אוֹקאבּה – אוקארין בקיצור – מכנה את עצמו ‘מדען מטורף’. רוב המדענים המטורפים לא מכנים את עצמם כך, לכן יש להניח שכל עוד הוא מודע לעצמו, מדען מטורף הוא לא. מה הוא כן? סטודנט אקסצנטרי בן 18 עם שגעון גדלות. אוקארין הוא המוציא לפועל של מה שנקרא Future Gadget Laboratory (כי יש דברים שעדיף לא לתרגם לעברית), שָם – בדירת סטודיו במרכז אקיהאברה – הוא מנסה לפתח מכונת זמן. אוקארין לא לבד, הוא מלווה בחברת ילדותו מיורי, תלמידה בת 16 שמבלה את זמנה במעבדה לצורכי מורל. את השלישייה סוגר דארו – האקר במקצועו ואוטאקו בנפשו. כי מישהו צריך לתפעל את המחשב.

סיפור הסדרה מתניע את עצמו בקיץ 2010, כאשר אוקארין חוזה במותה של קוּריסוּ; חוקרת מפורסמת בתחום מדעי המוח. אה, והיא רק בת 18. הייתה לפחות. אלא שכאשר מופיעה קוריסו בריאה ונושמת וללא שום זכר לכך שהתבוססה בשלולית דם של עצמה – נכנסים אוקארין וחבריו למסכת הרפתקאות שכוללת מסע בזמן, קונספירציות, מיקרוגל אחד והמון הודעות טקסט.

סדרת האנימה האחרונה שעשתה שימוש בהודעות טקסט סלולריות כאמצעי למשחק עם זמן היא Mirai Nikki. כולנו יודעים ש-Mirai Nikki היא גוש צואה שלא צריך היה לראות אור יום, אך Steins;Gate מתקנת את כל מה שלא בסדר בסדרה ההיא: בראש ובראשונה, זו לא באמת סדרת אקשן. המקור הוא ויז’ואל נובל, לכן גם האנימה שומרת על קדושת הדיאלוג. חלקים נרחבים בכל פרק מוקדשים לדיבורים, והרבה מהם. היו דרוכים להקשיב (או במקרה שלנו לקרוא) לא מעט. 

Steins;Gate לא הופכת את המסע בזמן להגיוני יותר. היא כן הופכת את הרעיון לפחות מופרך ממה שידענו עליו עד כה. הגיבורים מדברים ארוכות על תיאוריות סבוכות כאלה ואחרות, זאת בעודם מבלים את זמנם במקום שהכי רחוק מלהיות מעבדה רצינית. הגדג’טים שאוקארין מפתח הם בדרך-כלל שלט טלוויזיה שמתיימר להיות אקדח לייזר (לא באמת עובד) ושטויות בסגנון. כמובן שכמו בכל סיפור שמערב מסע בזמן, דברים יוצאים מכלל שליטה. Steins;Gate מודעת לכך שאי אפשר להתייחס לכל האספקטים של מסע בזמן, אחרת הסדרה הייתה מתה מהר. כך יוצא שהודעות טקסט שנשלחות לעבר יכולות לשנות משהו מרכזי אחד אותו הגיבורים מתכננים לשנות. למשל, בעזרת הודעת טקסט שנשלחת לעבר הם מצליחים לשנות את המין של אחת מדמויותיה הבולטות של הסדרה. וזהו. שום דבר אחר לא משתנה. לא הסביבה בה הדמות גדלה, חוג חבריה והחוויות שעברה. לא יודע מה לגביכם, אם אני הייתי נולד מחדש כנקבה – הייתי מצפה שהחיים שלי יראו שונה יותר מאשר רק המקום בו אני קונה בגדים.

הסיבה ש-Steins;Gate כל-כך מהנה היא לא רק כי היא גורמת לנו להאמין שאנו די-חכמים בכך שאנחנו מצליחים להבין אותה, היא פשוט משעשעת מאוד – כל גיבורי הסדרה הם אנשים שרוטים ברמה כזו או אחרת, והאנימה עוקבת אחריהם בנפרד ומצליחה לשלבם בסיפור הכללי הגדול. וגם הסיפור הכללי הגדול הוא מהאיכותיים שתמצאו: פרקיה הראשונים של הסדרה גורמים לנו להאמין שמה שאנו רואים הוא משחק בלתי מזיק, אך אז נכנס לתמונה משתנה משמעותי שטורף את הקלפים.

אל תתנו לעובדה שהסדרה היא מאותם יוצרים של Chaos;Head הבינונית להרתיע אתכם – העלילה לא נהיית מופרחת מכדי לעכל. מבין סדרות וסרטי האנימה שיש בהם משהו שקשור למסע בזמן [וביניהם, Haruhi Suzumiya, Madoka Magika, The Girl Who Leapt Through Time] – הסבוכה ביותר, המצחיקה ביותר והמותחת ביותר היא ללא ספק Steins;Gate. כאשר המסע בזמן נהיה עסק רציני יותר בפרקיה האחרונים של הסדרה, העלילה לא מסתבכת בתוך עצמה והסיפור נסגר באופן המספק ביותר שאפשר להעלות על הדעת (במידה ומחשיבים את פרק האפילוג ב-OVA. בלעדיו, יכול להיות שהייתי שלם פחות עם הסוף). אם אתם תוהים בנוגע לפנסרביס – ובכן, זו סדרה שמתרחשת באקיהברה. דארו הוא אוטאקו מהסוג הכבד. מיורי חובבת קוספליי ועובדת במייד-קפה, שם היא ממלצרת עם איידול פופולרית שהופכת לחלק אינטגרלי מהסיפור. או בקיצור: לא חסרות קריצות לקהל האוטאקואי. 

אך האם זו אחת הסדרות הטובות ביותר? 
זו שאלה שקשה לענות עליה, הרי בסופו של דבר זה עניין של טעם. Steins;Gate לא התפלחה לעשירייה הפותחת שלי כיוון שהיא עדיין טרייה מדי בזיכרון מכדי לקבוע משהו כזה. אך בחלוף השנים – בראיה לאחור – אני בהחלט עשוי למקם אותה שם. מה שבטו…*פיצוץ* *אהמ* מה הולך פ… מי אתה? *מתעלף*

כאן רם מהעתיד. לא רק שהסדרה בעשירייה הראשונה שלי, אם לא תצפו בה – אירופה תושמד. אל תשאלו למה. לכו לצפות בה, ועדיף שתעשו זאת בזמן שאתם מחזיקים קלמנטינה רקובה ועומדים על רגל אחת, אחרת יבואו סוכני ממשל ויכרתו לכם את היד. שוב, אני לא יכול להסביר למה. פשוט תעשו את זה. אני חייב לעוף מפה לפני שארנבים-דוברי-גרמנית ימצאו אותי. יאלל’ה, ביי.


הטוב: סדרה חכמה ומתוחכמת אך לא יומרנית; איכות הפקה יוצאת מגדר הרגיל; משעשעת.
הרע: לכו לבצע תרגילי כושר לעיניים, אתם הולכים לקרוא. והרבה.
והמכוער: רק אחרי שצפיתי בכולה גיליתי שמאמורו מייאנו הוא אוקארין.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס

Steins;Gate | יפן, 2011 | 24 פרקים + אפילוג | מד”ב, מסתורין, מתח, דרמה, קומדיה, רומנטיקה, מסע בזמן, פרופוגנדה נגד CERN | סטודיו White Fox (שמתדרדר. לא תאמינו מה הסדרה הבאה שלהם) | מאמורו מייאנו [לייט מ-“Death Note”, ברג מ-“Gatchaman Crowds”], אסאמי אימאי [איוֹמי מ-“Corpse Party”], קאנה האנזאווה [אקאנה מ-“Psych-Pass”], טוֹמאֹקאזוּ סקי [ברנדון היט מ-“Gungrave”, גילגמש מ-“Fate/zero”] | בימוי: הירושי האמאסאקי, טאקויה סאטו | תסריט: ג’וקי האנדה | יוצרים מקוריים: .Nitropkus, 5pb

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. תומר אומר/ת

    אל פסיי קנגרו

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם