Spirited Away / המסע המופלא

חדלתי לספור את כמות הפעמים בהן צפיתי ב-"המסע המופלא": מהרגע שהוא עלה בקולנועים בישראל, דרך קלטת הווידאו (לצעירים שביניכם: זה הדבר הזה) ועד שידור או שניים בטלוויזיה. דבר נוסף שהפסקתי לספור הוא את השנים שחלפו מאז שצפיתי בסרט בפעם הקודמת. יכול להיות שבתיכון? בחטיבה? או בגן שוּלה?

מתי בעצם היה המנדט הבריטי?*

שחרורו של הסרט לבלו-ריי בשבועות האחרונים (ותודה באמת שנזכרו) העניק לי גם הזדמנות הן לשוב לילדות והן לבחון (תחת עיניים בוגרות) את סרט האנימה המוערך אי פעם (היחיד שזכה באוסקר והיחיד שהיה בכלל מועמד).

* המבקר מעוניין להבהיר כי הוא אינו זקן כפי שמשתמע מהבדיחה וכי הוא לא היה קיים בעת המנדט הבריטי וכן לא היה בגן שולה כאשר יצא "המסע המופלא". גיל 24 הוא גיל צעיר לכל הדעות ורק כי המבקר משתמש במגה-גלופלקס, יודע מה זה קלטת וידאו ואוהב לישון בערבי שישי, אין זה מעיד על גילו הזקן (אבל כן מעיד על היותו אדם משעמם).

"המסע המופלא" – שהוא מפחיד יותר ממופלא, מה גם שאין בו שום מסע – מכיר לנו את משפחת אוֹגינוֹ. האוגינו'ס בדרכם למעונם החדש בעיר אחרת, זאת למורת רוחה של בתם בת העשר צ'יהירו שלא ששה לעזוב את כל חבריה. למזלה הרב, בעוד דקות ספורות זה יהיה אחרון דאגותיה: פאפה-אוגינו לוקח פניה לא נכונה והמשפחה מוצאת את עצמה במה שנראה כמו ספק פארק שעשועים נטוש ספק תברחו-מפה-כל-עוד-אתם-יכולים. החושך יורד ולפתע פוקדים את המקום שדים ורוחות, בעוד הוריה של צ'יהירו נהפכים לזוג חזירים (מקום #3 ברשימת סצנות שגרמו לילדים ברחבי העולם להשתין במכנסיים).

בלי היכולת לשוב על עקבותיה, ילד מקומי בשם האקו עוזר לצ'יהירו להשיג עבודה בבית המרחץ, שם היא מקבלת פקודות מיוּבּאבּה: מכשפה רבת עוצמה המנהלת את המקום.

בתי מרחץ הם עסק רציני בתרבות היפנית. לא לחינם בחר מיאזאקי למקם את אחד מסרטיו הכי פנטזיים דווקא שם: זו הדרך שלו להתמקד בחלק זעיר במה שנראה כמו עולם עשיר שלא נזכה לראות, אך לדמיוננו השפעה רבה יותר. בית המרחץ מדויק עד לפרטים הקטנים, ולמעשה זו הארכיטקטורה שעובדת מצוין: הדלתות האחוריות, מערכת ההפעלה של האמבט הגדול ואפילו צנרת הבניין. זהו הרי סרט פנטזיה, מיאזאקי יכל פשוט לתת להוקוס-פוקוס לעשות את העבודה… יכל, אך בחר שלא: מיאזאקי מעדיף להראות לנו כיצד עובד חדר הבוילרים (חדר בוילרים! בסרט עם דרקון!). מאז ומתמיד הייתה למיאזאקי חיבה להנדסה ופיזיקה (לראיה: הרוח העולה), והוא מנחיל את החיבה הזו בלי לשעמם אף ילד.

הנוסטלגיה לא מאכזבת. סצנה כמו ניקיון רוח-הצחנה היא עדיין סצנה הורסת מצחוק ומדהימה כפי שזכרתי; כנ"ל לגבי הפגישה הראשונה בין צ'יהירו והתינוק המגודל בּוֹ; וההתפרעות של No-Face היא פנינה קולנועית שאין שניה לה. יוּבאבה – בעלת אישיות מלכת-הלבבות – היא (גם היום) אחת המכשפות האפקטיביות שראיתי, אם מטרתן של מכשפות היא להפחיד.

13 שנים אחרי שיצא עומד "המסע המופלא" במבחן הזמן. הוא נראה מופלא (הא, הא) גם ביחס לסטנדרטים של 2014. על יד אחת בלבד אני יכול לספור את סרטי האנימה שנראים טוב כמו "המסע המופלא". פורמט הבלו-ריי, מי שתהה, רק מיטיב עם הסרט. למעשה, קשה לדמיין את הסרט בכל פורמט אחר שהוא לא HD (שלא לדבר על קלטת וידאו). חיסרון קל שה-HD מדגיש הוא השימוש ב-Conspicuously Light Patch – אותו Trope ידוע באנימציה שגורם לנו לדעת, למשל, כי הדלת הסגורה הזו תכף תיפתח ולזהות מה הדם שניגר בזה הרגע. על אף זאת, "המסע המופלא" משתמש בטכניקה הזו באלגנטיות שלא מסיחה את הדעת.

אז, מה למדתי מצפיה כמבוגר שלא שמתי לב כילד?
בתור מישהו שמכיר את הפולקלור היפני מעט יותר טוב מגרסתי כילד-אוכל-נזלת, מסתבר כי "המסע המופלא" רווי ברפרנסים מיתולוגיים. כלומר, ידעתי זאת כבר. אך הפעם גם ידעתי לשים את האצבע על כך. לדוגמה, מערכת היחסים בין יוּבּאבּה לבן שלה דומה למערכת היחסים בין הגיבור המיתולוגי קינטארו לאימוֹ (או אימו בחלק מהגרסאות) יאמה-אוּבָּה, יוקאי רבת עוצמה. בּוֹ וקינטארו אף לובשים את אותו האראגאקה אדום. קאמאג'י, היצור רב הגפיים בחדר הבוילרים, הוא למעשה טסוּצ'יגוּמוּ (עכבישי-ארץ), יצורים שנתפסים כסמל לעבודה חרוצה. שלושת הראשים ("קאשירה") לצידה של יובאבה הם האנשה של בובות דארוּמה. ובטח כבר נתקלתם ב-"שומר הנהר" כרפרנס ביצירות אחרות (מישהו אמר Persona 4?).

הסרט עמוס בפרטים מיתולוגיים עד שקשה יהיה לגלות את כולם בישיבה בודדת. מי שמעוניין להשכיל וליהנות בו זמנית, המלצה חמה תהיה לצפות בסרט לאחר קריאה על הקשר בין הדמויות למקורם הפולקלורי.


גם בלי להבין את שורשי הסרט, "המסע המופלא" יניב חווית צפייה מהנה לכל דורש. עם כל אהבתי למיאזאקי, זהו אחד הסרטים הבודדים של הבמאי המוכשר בהם אני יכול לצפות שוב ושוב. רבות מיצירותיו האחרות דורשות הכנה נפשית וריכוז רב, אך "המסע המופלא" מצליח לשמור על רמה גבוהה של עומק וכיף מבלי להטריח את ביקורו. אם טרם צפיתם בסרט, אני מקנא בכם על ההזדמנות לראותו בפעם הראשונה. אם עוד לא יצא לכם לעשות זאת ב-HD – עולם ויזואלי מרהיב יפתח בפניכם.

"המסע המופלא" הוא סרט של פעם בדור. בואו תהיו חלק מהדור הזה.

(Spirited Away (Sen to Chihiro no Kamikakushi | יפן, 2001 | סטודיו ג'יבלי | 125 דקות | פנטזיה, הרפתקאות, דרמה, אוינק אוינק | רוּמי הירָאגי, מארי נאטסוּקי, מיוּ אירינוֹ | תסריט ובימוי: הייאו מיאזאקי

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. […] (לביקורת המלאה שכתבתי על הסרט בבלוג) […]

התגובות נעלות