!Soul Eater NOT


הבא נוציא דבר אחד מהסיסטם: “Soul Eater” זה לא. 

כי אם Soul Eater NOT הייתה כמו Soul Eater, אז הייתי נהנה ממנה. אבל לא נהניתי; בכל פעם שדמות מהסדרה המקורית הגיחה לרגע, פיללתי שלא נחזור יותר לדמויות החדשות. אין לסדרה הזו אפילו שליש מרוח השטות, ההרפתקאות, הקרבות (הו, הקרבות) או אפילו כמות הפרקים שהיו בסדרה המקורית. והדבר הכי גרוע הוא שאין למי לפנות בטענות: כבר בכותרת נאמר מה הסדרה הזו היא לא (רמז: היא לא לא-בננה והיא לא לא-לפרקון). לכן כיצד אני מעז להתאכזב מסדרת אנימה שעושה הכול בכדי לא להידמות לאחותה הבכורה?

אני אגיד לכם איך: אם רציתם להפיק סדרה שהיא לא Soul Eater, אז תפיקו סדרה שהיא לא Soul Eater!

זהו, נרגעתי.


ועכשיו, לעלילה: טסוּגוּמי מגלה שהיא לא נערה יפנית טיפוסית שאוהבת נצנצים, קריוקי ומחזיקי מפתחות חמודים, אלא היא בעצם חנית. מדוכאת מהעובדה שהיא חנית, נשלחת טסוגומי ל-DWMA (ראשי תיבות של משהו ארוך שאין לי כוח לכתוב), סוג-של אקדמיית צ’ארלס אקסוויאר לצעירים מחוננים, רק שבִּמְקוֹם מוטנטים לומדים ב-DWMA עוד חניתות. ונונצ’קות. וחרבות. ופיסות לגו שממש כואב לדרוך עליהן. החצי השני של התלמידים מורכב מ-Meisters, אלה בעצם תלמידים עם אישיות סדיסטית שאוהבים להניף חניתות ונוצ’קות, ולכן הם זוכים להיות לוחמים. כל תלמיד שהוא כלי-נשק מצוות לתלמיד שהוא אישיות-סדיסטית, ויחדיו הם יוצאים להרפתקאות ברחבי העולם, נלחמים ברוע ומצילים את האנושו… אה, סורי, לא בסדרה הזו.

ב-Soul Eater NOT, טסוגומי מתיידדת עם שתי מייסטריות בשם ממה ואניה, שתיהן רוצות להיות המייסטריות של טסוגומי. הסדרה לא טורחת להסביר מדוע טסוגומי צריכה מייסטר ולהפך, כיוון ששלוש הבנות לומדות בכיתת ה-NOT. מסתבר ש-NOT אלה ראשי תיבות של “Normally Overcome Target”, או במילים אחרות: חננות שלא מתכננים להילחם. זה שווה ערך לכך שבאקדמיית הנינג’ות ב-Naruto תהיה כיתה של כאלה שלא רוצים להיות נינג’ות. 

השלוש נהיות שותפות במעונות, ויחדיו הן שותות תה, אוכלות עוגות ומדברות על בנים. כל פעם שהן נקלעות לצרה עם מישהי, הן מדברות על זה.


מי שלא הבין עד עכשיו, לא רק שהסדרה לא דומה ל-Soul Eater, היא גם לא מושתת על אותו ז’אנר. אם הראשונה הייתה שונן, זאת בעצם Slice-of-Life עם ניחוח שוג’ו. הבעיה מתחילה כשהסדרה מנסה לרקוד על שתי חתונות ומכניסה אלמנטים אלימים המוּכרים מהסדרה המקורית. אטסושי אוֹאוּקוּבּוֹ, המנגקה המקורי, מאוד רצה ליצור סדרת שוג’ו אבל היה לו קשה להיפרד מז’אנר השונן. התוצאה היא בן כלאיים שלא פורח באף אחד מהז’אנרים שהוא מתיימר להיות: כשונן, הסדרה הזו לא אפלה, אלימה ופסיכית כמו המקורית; וכשוג’ו / Slice-of-Life היא נראית כמו גרסה עניה ל-!K-ON.

רמת ההפקה של הסדרה גבוהה, אך היא משתדלת להתנער מהאווירה הסוראליסטית הפרועה של המקור. כן, השמש הצוחקת כאן ו-DWMA עדיין מקום מוזר, אך למעט שני אלה, שאר עולם הסדרה הוא… רגיל. ‘רגיל’ לא אמור להופיע בלקסיקון הסדרה. 


חובבי Soul Eater המקורית לא יסבלו ב-100% מהאנימה הזו; לקראת סופה היא תופסת תאוצה ונהית חצי-מעניינת, מה גם ש-12 פרקים זו כמות סבירה לסדרה גרועה. אם לא צפיתם בסדרה המקורית, NOT היא נקודת פתיחה טובה: העלילה מתרחשת לפני Soul Eater. אין דרך טובה יותר מלהתחיל בתחתית ולהמשיך לאנימה המוצלחת יותר.

זה עדיף על הדרך ההפוכה.


הטוב: לא תמיד גרועה.
הרע: אבל רוב הזמן כן.
והמכוער: הביקורת על Soul Eater היא בת 5 שנים! פאק!!

ציון במדד OK – סביר מינוס

!Soul Eater NOT | יפן, 2014 | סטודיו Bones | קומדיה, Slice-of-Life, שוג’ו, על-טבעי, !K-ON NOT | הארוקה צ’יסוּגָה [מאנה מ-“Zetsumetsu Kigu Shōjo Amazing Twins”], סאוֹרי האיָימי [מיהוֹ אזוּקי מ-“.Bakuman”], אָאוֹי יוּקי [מאדוקה מ-“Puella Magi Madoka Magica”] | במאי: מאסאקאזו האשימוֹטוֹ [Tari Tari] | יוצר מקורי:  אטסושי אוֹאוּקוּבּוֹ [Soul Eater הטוב]

• לקריאה נוספת: ביקורת על Soul Eater

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם