Shin Sekai Yori

נסו להכיר לאדם שחי לפני 1000 שנים את המציאות של היום. רוב הסיכויים שאותו מסכן ירגיש זר ומבולבל (וממש זקן). אני רוצה לחשוב שאם אתעורר מילניום מהיום, אמצא עולם טכנולוגי שלא דומה בעשירית האחוז למה שלמדתי להכיר. אם, מאידך, אתעורר בעולם של Shin Sekai Yori – שעלילתה מתרחשת 1000 שנים מהיום (לא מהיום-היום, אבל בערך מהיום) – כנראה שייקח לי בערך דקה להתאקלם, דקה שתתבזבז על רגעי שקט מביכים כי אין נושאי שיחה משותפים (“אז… מכירים את אתגר דלי הקרח?”).

בכל זאת, זה לא מקום רע לגור בו: יפן נעשית אוטופיה. תושבי האזור חיים במקום מלא שמחה ואושר. המשפחות מתגוררות בבקתות עץ בכפרים שקטים, השמים תמיד כחולים והמים נקיים. ולכולם יש כוחות טלקינטיים. אה, שכחתי לציין – בעתיד כולם יודעים לכופף כפיות (אולי זה משהו שכן ייקח יותר מדקה להתרגל אליו). ברגע שהכוחות העל-חושיים מתעוררים אצל ילד, הוא נשלח לבית-ספר בשביל ללמוד איך לכופף עוד דברים. רק שבניגוד להוגוורטס, אקדמיית זנג’ין היא מקום די משעמם: התלמידים לומדים בכיתות מול לוח. מי שמע על דבר כזה?

סאקי וואטאנאבי בת ה-12 פיתחה מאוחר יותר מחברי ילדותהּ את הכוחות המדוברים, אך היא יותר משמחה להצטרף אליהם לספסל הלימודים. יחדיו הם חווים שיעורים מרתקים, יוצאים להרפתקאות ו… מתים. בעיקר מתים. 

Shin Sekai Yori היא לא סדרה לילדים, כדאי שאדגיש את זה כאן ועכשיו. זו סדרה עם הרבה פוליטיקה, ברוטליות וגיבורים שמתפגרים בקצב שהיה גורם לג’ורג’ ר.ר מרטין להזיל ריר.

כבר על הפרק הראשון נרמז כי לא הכול כשורה בקואליציית הכפרים המקומית. ילדים, למשל, נעלמים באופן מסתורי. סאקי וחבריה לומדים קצת על ההיסטוריה העקובה מדם, מאז ימי ‘הציוויליזציה הקודמת’ (היי, זה אנחנו) ועד לנקודה בה הם חיים. מסתבר שהרבה דברים מעניינים קרו, אך הסדרה בעיקר מדברת עליהם או מראה קטעי פלשבק. באופן אישי, הייתי מוכן לראות סדרת ספין-אוף על התפוררות הציוויליזציה והשנים הראשונות אחריה.

זה לא מעיד על כך שהעידן בו Shin Sekai Yori מתרחשת הוא לא מעניין. מהרגע בו מבינים הילדים ש-‘היי, משהו פה לא בסדר’, הם נכנסים לסדרה של צרות. בכל אחת משלוש המערכות של האנימה, מוצאת את עצמה סאקי במבחן אומץ רגשי בו עליה להתמודד מול אסונות, רדיפות, שחיתויות ומלא קרבות. זו בעצם סדרה שמכילה הרבה, מהכול: דרמה? יש. פוליטיקה? מלא. הרפתקאות? אהא. אלימות? הוהו. רומנטיקה? יאפ (אגב, לא רק לסטרייטים. הסדרה מאוד גיי-פרנדלי והיא לא עושה מזה ביג דיל). 

יכול להיות שאולי תשמעו מאנשים כאלה ואחרים שיש מצב ש-Shin Sekai Yori היא כנראה אחת מסדרות האנימה הטובות שנוצרו אי פעם.

ובכן… היא לא. גמעתי את 25 הפרקים שלה ביום אחד, אבל רק לקראת הפרקים האחרונים הרגשתי צורך עז להמשיך לפרק הבא עם הישמע שיר הסיום. עד אז, נעה הסדרה בסקלה שבין ‘זה חמוד’ ל-‘זה די מעניין’, כאשר מדי פעם יש פרק שהוציא ממני ‘וואו, לא רע’. הסדרה מצטיינת באיזון: הסיפור הגדול שלה הוא מסקרן והדמויות הראשיות עמוקות (במילים אחרות, אכפת לי). כאשר הרגשתי פיהוק מגיע, העלילה לא נתנה לו לקרות ומיד שלפה איזה טוויסט שהחזיר את תשומת לבי ל-100%. 

אני כן יכול לומר כי Shin Sekai Yori נותנת פרספקטיבה לחיים. לאו דווקא לומדים ממנה משהו שלא ידעתם קודם, אבל הסיפור שלה קשור בדורות רבים ומתפרש על פני תקופת חיים (הקריינית היא סאקי המבוגרת).

בסוף הסדרה תצאו עם מסר אישי, כל אחד עם מסר אחר. עוזר מאוד לראות את כל זה בתוך הפקה יקרה: פרקים בסדרה קיבלו תקציב גבוה, ועבודת בימוי טובה מפצה על הפרקים עם התקציב הנמוך יותר. פס-הקול מדהים, הוא דווקא כן אחד המוצלחים שיצא לי לשמוע בסדרת אנימה, אך מתעלה עליו עבודת הדיבוב: ריסה טאנדה (אם וויקיפדיה לא משקרת, זה תפקידה הראשון) בתור סאקי מפיחה חיים בדמות שיכלה מאוד בקלות להישמע קלשיאתית. סאקי היא דמות רגישה אבל עם אופי של מנהיגה, וקאנדה מצליחה לשלב היטב בין שתי התכונות. את יוּקי קאג’י אתם מכירים מ-642859 סדרות אחרות ו… כן, כרגיל, גם פה הוא מוצלח. אבל מתבלט מעל כולם הוא דאיסוּקה נאמיקאווה, אחד עם קול סקסי ונמוך, שמדבב הפעם יצור מבחיל באופן כל-כך טוב שזה מחשיד.

עוד לטובה כדאי לציין את עולם הסדרה: האנימטורים של A-1 Pictures השקיעו עבודה רבה בתכנון המכניקה והארכיטקטורה של הכפרים. הארץ היא יפן הבתולית, אך ניכרים עליה סימני אלימות היסטוריים. היערות, הכפרים והאגמים מרהיבים גם כן, מקום שני ביופיים רק ל-Mushishi.

נשמע עד עכשיו כמו תיאור של אחת הסדרות הכי טובות שנוצרו, לא? ובכן, היא יכלה להיות. לצערי, חסרים לה גורמים רבים שיכלו להפוך אותה לטובה בהרבה. למשל, דמויות המשנה לא מעניינות מספיק. דווקא דמויות משנה שכן עניינו אותי קיבלו מהסדרה מעט תשומת לב. אני יודע גם שהסדרה צריכה להתמקד בהווה שלה, אך בתחילת דרכה היא עושה הרבה טיזינג להווה שלנו ולהיסטוריה המלחמתית. אותי זה השאיר מסוקרן, אך האנימה לא טורחת לחזור למחוזות הללו, וחבל. 

סך הכול מדובר בחוויה חד פעמית. אני לא יכול להגיד שיש הרבה סדרות כמוה. בעידן בו כל סדרת אנימה שניה היא העתק של משהו שכבר נעשה, נחמד לראות משהו מקורי שמוסיף פלפל. היא יכלה לעשות זאת קצת יותר טוב, אבל היא שווה את המסע בעיקר בזכות הפרקים האחרונים שיותירו אתכם דבוקים למסך. מה גם שבניגוד לרוב הסדרות של היום, Shin Sekai Yori נגמרת. אני מדגיש: נגמרת. אין קליף האנגר. אין ‘העלילה הגיעה קרוב מדי למנגה אז בואו נעצור’ כי המנגה היא לא המקור. יש ספר אחד עם התחלה, אמצע וסוף ובלי שום המשך. זו כבר סיבה טובה לצפות באנימה.


הטוב: ייחודית; מעניינת; דמויות ראשיות קלות להזדהות; איכות הפקה מרשימה.
הרע: פוטנציאל עלילתי לא ממומש ב-100%.
והמכוער: אם לגרסת המנגה מותר, למה האנימה לא יכלה להיות סקסית?

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

[Shin Sekai Yori [From the New World | יפן, 2012-2013 | 25 פרקים | מד”ב, דרמה, אימה, על-טבעי, הרפתקאות, פנטזיה, מסתורין, צ’ארלס אקסווייר | ריסה טאנדה [סאצ’י מ-“Glassip”], יוּקי קאג’י [ארן מ-“Attack on Titan”], קאנה האנאזאווה [אקאנה מ-“Psycho-Pass”], דאיסוּקה נאמיקאווה [היסוֹקה מ-“(Hunter x Hunter (2011], איוּמוּ מוּראסה [הינטאה שויה מ-“!!Haikyuu”], מאי טוֹאוּדוֹאוּ [אינקי מ-“Pac-World”], הארוּקה קוֹאוּדוֹ [סאיוּ יאגאמי מ-“Death Note”], מוֹטוֹקי טאגאגי [ראקי מ-“Claymore”], קאנוֹקוֹ טוֹאוּז’וֹ [קארין מ-“Naruto Shippuden”] | במאי: מאסאשי אישיהאמה  | יוצר מקורי: יוֹסוּקה קישי

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם