Shingeki! Kyojin Chuugakkou

שימו לב: זו ביקורת שנייה שעולה היום, אז אל תחמיצו את דעתי על Noragami Aragoto למטה. ואם זה הביקור הראשון שלכם השבוע, אל תחמיצו את מה שכתבתי על One-Punch Man. ואם זה הביקור הראשון שלכם אי פעם… ובכן, בוא נגיד שיש לכם הרבה עבודה.

אחת מכל שתי סדרות אנימה מגה-מצליחות סובלת מכך: תוצרי לוואי. ל-Haruhi יש אחד ול-Naruto יש אחד. אנשים קוראים להם ‘ספין-אוף’, אך ספין-אוף צריך להיות ברוח המקור, או באותו ז’אנר, או לכל הפחות לכוון לפלח דמוגרפי זהה. אלא שתוצרי לוואי אינם כאלה. הם נטו עלוקות. בעוד שרוב העלוקות מיותרות (כמו זו של Haruhi), לעתים מגיעה עלוקה שמפתיעה באיכותה (כמו במקרה של Naruto). קראו לה “עלוקה פואטית”.

Shingeki! Kyojin Chuugakkou היא לא עלוקה פואטית.


סדרת הקומדיה-בסגנון-צ’יבי הזו היא נגזרת של סדרת אחת, Attack on Titan, אולי שמעתם עליה. הסדרה החדשה מתרחשת בעולם הרגיל שלנו, אך הטיטנים הם חלק שגרתי בו. אֶרֵן יְאָגֶר הוא תלמיד בחטיבת ביניים בה לומדים ועובדים כל הדמויות מהסדרה המקורית, רק שהפעם האיוּם הגדול על שגרת יומם הם שיעורי בית ומועדונים של בית הספר. הטיטנים לומדים באגף נפרד, וכיצד בדיוק הם חלק אינטגרלי בחברה המודרנית? אין לי מושג. מה הם בכלל לומדים שם; איך לרוץ ישר? הטיטנים הם אותם יצורי-ענק פרימיטיביים שהכרנו קודם, רק בלי הטוויסט מהמקור שמעניק להם עומק, ובלי הרצון לאכול בני-אדם. רק סנדוויצ’ים. 

לאחר שאכלו לארן סנדוויץ’, הוא נשבע להרוג את כל הטיטנים. שזה… אמממ… קצת קיצוני. אם הבנתי נכון, ארן רוצה להשמיד גזע שלם של אזרחים שווי זכויות המוגבלים מבחינה שכלית – רק כי אכלו לו את ארוחת הצהריים. לא נעים להודות, ארן הוא הרשע הפעם.

Kyojin Chuugakkou מתייחסת לאלמנטים רבים מהסדרה המקורית. למעשה, היא נשענת בעיקר על אותם אלמנטים; האישיות של כל דמות בסדרה היא הקצנה של חלק קטן מהאישיות המקורית. למשל, סשה המקורית אוהבת לאכול? סשה החדשה אוהבת רק לאכול; לוי המקורי אוהב לנקות? לוי החדש מנקה כאילו חייו תלויים בכך. מיקסה המקורית דלוקה על ארן? מיקסה החדשה… הבנתם. מעריצים מושבעים יזהו משפטים מהמקור שנאמרים בסיטואציות מופרכות, ובניגוד לספין-אוף הקומי של Naruto שיודע לעמוד בפני עצמו, קשה להמליץ על Kyojin Chuugakkou למי שלא צפה באחותו הגדולה.

כאשר היא לא נשענת על רפרנסים למקור ופרופגנדה לרצח עם, אנחנו נשארים עם סדרת קומדיה סבירה. אפשר היה בלעדיה, אך לפעמים היא העלתה בי זכר לחיוך. אין כאן חידוש שלא ראיתם בסדרות דומות: פרק פסטיבל התרבות, פרק יום הספורט, הפרק “המפחיד” שמתרחש בלילה, כל אלה ועוד לא מביאים שום דבר חדש לשולחן, חוץ מהעובדה שקאסט המדבבים של “Attack on Titan” נמצא כאן במלואו כדי לדבב דמויות שנראות פיזית כמו דמויות אחרות שהם פעם דיבבו (וידבבו שוב בקרוב. איפה את עונה 2?).

לטובתה אציין שדמויות משנה מהסדרה המקורית, חלקם על גבול הניצבים, זוכים לזמן מסך רב יותר משהם זכו קודם לכן. הם מקבלים נפח שבכלל לא היה להם, ועצוב לחשוב שההתפתחות שהמסכנים עוברים היא חסרת השפעה על המקור (אם כי מן הסתם לא אוריד על זה נקודות ל-“Attack on Titan”).

מסתבר ש-17 דקות לפרק הוא אורך אופטימלי לסוג כזה של אנימה. אם חותכים את הפתיחה והסיום, פחות מרבע שעה של עלילה הוא פרק זמן סביר. זה כמו לקבל אורח שאין לכם אנרגיה לשטויות שלו, אבל לפחות הוא עוזב דקה לפני שהוא מביא לכם את הסעיף.


ללא ערך מוסף באמתחתה, Kyojin Chuugakkou יכולה מקסימום להעביר לכם לילות חסרי מעש (ואני יכול לחשוב על 9438 סדרות אנימה דומות שעושות עבודה טובה יותר). צופי – וקוראי – הסדרה המקורית שעדיין מתלבטים; אתם לא מחמיצים כאן כלום חוץ מקומדיה היפראקטיבית שלוּלא ההישענות על חומר קיים היא לא הייתה באור הזרקורים.


הטוב: כקומדיה, לפעמים היא בסדר.
הרע: לא מקורית וחסרת יכולת לעמוד בפני עצמה.
והמכוער: זו יצירת מופת ביחס לסרט הלייב אקשן.

ציון במדד OK – סביר

(Shingeki! Kyojin Chuugakkou (Attack on Titan: Junior High |  יפן, 2015 | קומדיה, עלוקה | 12 פרקים | סטודיו Production I.G | יוּקי קאג’י [עלי באבא מ-“Magi”], יוּאי אישיקאווה [דייאנירה מ-“Heroic Age”], מרינה אינוֹאה [יוֹזוֹרה מ-“Haganai”], הירוֹשי קאמייה [בּילזבּאבּ מ-“Yondemasu yo, Azazel-san”] | במאי: יושינידה איבָּטה | יוצר מקורי: מסכן


• לקריאה נוספת: (Shingeki no Kyojin (Attack on Titan [ביקורת]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם