School Days

School Days מתרחשת ביקום מקביל לפוקימון, יקום בו אין פוקימונים ואש קאצ’ם הוא תיכוניסט בשם מאקוטו. כמו אש, גם מאקוטו הוא מפסידן. אין לי שום בעיה עם מפסידנים, הבעיה היא כאשר העולם מתייחס אליהם כמו לאלוהים.

הסדרה מתחילה את צעדיה בדומה לכל סדרת הארם טיפוסית: הגיבור (“גיבור”) מתאהב בתלמידה סתומה א’ שנוסעת עמו לבית הספר. הוא מעוניין להיות בן זוגהּ, לכן הוא מבקש מחברת ילדותו, תלמידה סתומה ב’, שתעזור לו בשידוך. לאחר שמאקוטו ותלמידה סתומה א’ נהיים זוג, מתגלה האמת המרה: מאקוטו לא באמת אוהב אותה, הוא סתם חרמן. כיוון שהיא לא מרשה למאקוטו לבצע בה את כל תנוחות הקאמה סוטרה, מאקוטו מתייאש מהקשר. הרי הוא כבר ניסה הכל, אפילו יצא איתה לשני דייטים! שני דייטים!

תלמידה סתומה ב’, שיודעת כי מאקוטו חושב עם האשכים שלו, מחליטה לעזור ולתת לו להתאמן עליה. דבר מוביל לדבר והשניים מתחילים לנהל רומן שמוביל לזוגיות. באמצע הדרך הם שכחו לעדכן את תלמידה סתומה א’, רק שאת הקשר הם לא מסתירים מעיני כל תלמידי השכבה. תלמידה סתומה א’ בזמן הזה מספרת לכל מי שרק רוצה לשמוע כי מאקוטו והיא עדיין זוג. לא תעזור העובדה שהוא חסם אותה בנייד, שהיא תפסה אותו שוכב עם תלמידה סתומה ב’ ושהוא מתעלם ממנה לחלוטין.

פה זה רק מתחיל, כיוון שמאקוטו – אדם בעל כריזמה של צ’יוואווה – מתגלה כגבר נחשק: לפתע כל בנות השכבה רוצות להיכנס לו למכנסיים (איפה הן היו לפני שהיו לו שתי בנות זוג?).

אם תהיתם בנוגע לאמות המוסר של מאקוטו, הן קיימות כמו הביצים של ג’סטין ביבר. מאקוטו לא מתלבט פעמיים (או אפילו פעם אחת) לפני שהוא שולף את השטרונגול ומכניס למיטה את הבת הסתומה שרוצה את סוטה המין הזה באותו רגע. כאשר אחת הסתומות מעמידה אותו בפני המעשים שביצע עם סתומה אחרת, הוא לא יודה בכלום. רוב הטקסט של מאקוטו בסדרה מורכב מ-“אה”, “ובכן…”, “אני לא…” ו-“אמממ…”. במידה וחשבתם שתפיסה בבגידה תפרק את החבילה עם אחת הבנות, טעיתם: אותן בנות ממשיכות לרדוף אחר מאקוטו באובססיביות.

יודעים מה? מאקוטו הוא לא היצור הכי מעצבן בסדרה הזו. הוא אפס, וזה מה שאפסים עושים. הם לא חושבים על השלכות, לא לוקחים אחריות ומאשימים את הסביבה בבלגן שהם עצמם יצרו. הדמויות שבאמת גורמות לי לפלוט קללה הן כל אותן בנות השכבה הרקובות. זוכרים את בת סתומה ב’? היא מתייחסת לבת סתומה א’ כאילו זאת ביצעה רצח עם, על אף ש-ב’ הייתה זאת ששידכה בין מאקוטו לבין א’. וחכו שתשמעו על בת סתומה ג’: היא החברה הכי טובה של בת סתומה ב’, ותעשה הכל כדי שמאקוטו ו-ב’ יהיו יחדיו… עד שמסתבר שגם ג’ מאוהבת ביו הפנר שלנו. אחרי תורה של ג’, שוכבות עמו ד’, ה’ ו-ו’ (לפעמים במקביל).

הייתי סולח ל-School Days לוּ זו הייתה סדרת הנטאי, מכיוון שאז היה תירוץ לבית בושת שמתנהל בה (כדי שתבינו עד כמה כולם סוטים: בפסטיבל התרבות מקימים התלמידים חדר-אהבה ובו מיטה, טישו ומצלמה נסתרת). אבל לא, זו לא סדרת הנטאי. לא באמת תראו זוג עושה משהו, אלא רק תשמעו במקרה הטוב. לעזאזל, אפילו בתור אצ’י הסדרה לא מתפקדת היטב. ראיתי פרקים “חמים” יותר במומינים.

על כל זאת מעיבה עבודה גרפית מהגרועות בעולם; אם תיכנסו ל-“צייר” במחשב שלכם, תעצמו עיניים ותנסו לאייר פנים, התוצאה שלכם תצא טובה מעיצוב הדמויות שכאן. לאף אחד אין עיניים ישרות או פה רגיל. עבור אדם מבחוץ, School Days תיראה כמו סדרה על תלמידי בית-ספר “מיוחד” שעושים שיעורי-בית בחינוך מיני.

לזכותה יאמר כי יש את הסדרה ויש את הפרק האחרון. מי שלא צפה ב-School Days ודאי שמע על הפרק האחרון המפורסם. מבלי לרדת לפרטים, אגיד שהסוף הותיר אותי מסופק פשוט כי כולם קיבלו את מה שמגיע להם. בכל סדרה אחרת, סוף דומה היה מותיר אותי מדוכא. אך כיוון שלא אכפת לי מהדמויות הפעם, זהו הסוף הטוב ביותר שיכולתי לייחל לו.


הטוב: איידס.
הרע: School Days.
ויכול-היה-להיות-טוב-יותר: אם למאקוטו היה איידס.

ציון במדד OK – איידס

School Days | יפן, 2007 | 12 פרקים | סטודיו TNK | עינוי מוחי | דאייסוקה הירקאווה [ריי מ-“Free”], טאה אוֹקאז’ימה [קאנה מ-“Aki Sora”], שיהוֹ קאווארגי [מיאוֹ מ-“Little Busters”] | במאי: קייטארוֹ מוטונאגה [“Date A Live”] | יוצרים מקוריים: 0verflow

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם