Sakura Quest

פנו מקום רבותי, יש ז’אנר חדש בסביבה והוא נקרא ‘עבודה’. 

ודאי תהיתם מה הטעם לעבוד קשה רק כדי לחזור הביתה ולראות אחרים עובדים קשה, אבל אני רואה את הסדרות הללו כמקבילה לסדרות פנטזיה, מפלט לעולם שונה משלנו. ובין אם מדובר בחייו של מסעדן בטיבט או מנקה ארובות בפראג – את חייהם בהחלט ניתן להגדיר כעולם שונה משלנו. ואם תשאלו אותי, עולמם מסקרן לא פחות מאלו של עורכי-דין / רופאים / שוטרים המככבים עשור אחר עשור במסכי הטלוויזיה, זאת כאילו אין עבודות מעניינות אחרות בגלובוס.

סטודיו P.A Works בא להוכיח בדיוק את זה: כל עבודה, בידיים הנכונות, יכולה להיות מעניינת. ולאחר שלקחו אותנו לנהל אונסן ב-Hanasaku Iroha והראו כיצד עובד סטודיו אנימה ב-Shirobako, היעד הבא הוא התחום המסעיר של תיירות פנים.

קוהארו היא צעירה אשר סיימה את לימודיה ורוצה להשתלב בשוק העבודה המטרופוליני, אך לאחר מה שמרגיש כמו מיליון דחיות מאבדת קוהארו תקווה. מזלה משתנה – לאו דווקא לטובה – כשהיא מקבלת הצעה לא שגרתית; לעבוד במועצת התיירות של העיירה הנידחת מָאנוֹיָאמָה. מבולבלת, נענית קוהארו להצעה ובבואה לעיירה מגלה כי נפלה טעות, הם חיפשו מישהי אחרת. אך אויה, מאוחר מדי. הם יסתפקו במה שיש. והתפקיד? ובכן, להיות “המלכה” של מאנויאמה במשך שנה. מדובר בקמפיין שיווק וקוהארו היא לא רק הקמע שלו, אלא המנהלת.

מרבית תושבי העיירה סקפטיים, וגם קוהארו לא בדיוק נלהבת ממעמדה החדש, אך במהלך השנה הקרובה עליה איכשהו להפיח חיים בקהילה הגוססת.

“סאקורה קווסט” (יש באנימה הסבר לשמה המוזר, אך הוא מגיע בשלב מאוחר) היא סדרה על הרבה דברים; היא סדרה על אחווה, היא סדרה על התמדה והיא סדרה על התמודדות עם פחדים. אך לפני הכל, היא סדרה על ביורוקרטיה. וביורוקרטיה איז א ביץ’.

רעיון מוצלח שקוהארו מעלה עשוי לדוגמה להתנגש עם ערכיה של מועצת המסחר. התקציב הזעום עמו עובדת קוהארו מוביל לבעיות לוגיסטיות, וקוהארו מגלה כי לאנשים שונים יש צרכים שונים. כן, כאשר ביקשו מקוהארו להיות המלכה, הם לא התלוצצו: הצעירה הזו מנהלת את העיירה. אני תוהה אם יש שם בכלל ראש עיר. בסיפור כלשהו למשל מתמודדת קוהארו עם בעיה של תחבורה ציבורית: הוחלט כי קו אוטובוס בן שנים רבות יבוטל עקב חוסר כדאיות כלכלית, מה שיפגע באוכלוסייה מבוגרת. כן, זה סוג הבעיות עמן מתמודדת הסדרה. “סאקורה קווסט” עוסקת בתיירות כמו ש-Cowboy Bebop היא על פצלי שמן.

נו שוינט. במקום תיירות קיבלנו ניהול עיר, ומבחינתי זה בסדר.

קוהארו על הדרך לומדת כיצד לפתור מכשולים, או ליתר דיוק: מה הגישה הנכונה לפני שפותרים מכשול. למשל, כאשר לומדת קוהארו כי מאנויאמה ידועה (או הייתה ידועה) באמנות גילוף בעץ, היא מבקשת מהאמנים המקומיים לגלף יצירות למטרות תיירות, ובתקווה שכל הצדדים ירוויחו. הדבר מכעיס את האמנים שמותירים את קוהארו מבולבלת. אולם לאחר שהיא מתעמקת בתחום ולומדת להכיר את פועלם, קוהארו מבינה כי הכעס שלהם נובע מהבורות שלה וחוסר הכבוד למקצוע. רק אז היא יוזמת פתרון חדש שיטיב עם רוח האמנות והעיירה.

 מתחת למסווה הביורוקרטיה “סאקורה קווסט” היא למעשה סיפור קלאסי של התמודדות עם השדים בתוכנו. קוהארו לא עושה הכל לבדה, במקרה ודאגתם. היא נעזרת בצעירה מקומית מלשכת התיירות, בשחקנית עבר המחפשת את עצמה, בנכדתה של ראש מועצת הסוחרים ובמעצבת אתרים מטוקיו שעברה למאנויאמה (למען הסר ספק: אלה ארבע בנות שונות, לא אחת עם פיצול אישיות). הבנות אחראיות יחדיו על העיירה וקוהארו מנצחת על התזמורת. כך אנו לומדים כי שיאורי, חברתה מהמועצה, נקרעת בעודה רואה את העיירה שהיא כה אוהבת דועכת לאיטה. ריריקו לעומת זאת גרה כל חייה במאנויאמה ואף בקושי יצאה מחדרה – ואנו רואים סקרנית שרוצה לחקור את העולם אך פוחדת לאכזב את סבתא שגוננה עליה. אלה הסיפורים הקטנים שעושים את הסדרה הזו לנהדרת.

מבין סדרות העבודה של P.A Works, “סאקורה קווסט” היא האחות הרגועה. אין בה את ההורמונים והלהט של גיבוריה הצעירים של “Hanasaku Iroha”, והיא לא אינטנסיבית על גבול התקף לב כמו “Shirobako”. כיאה לסדרה המתרחשת בעיירה פסטורלית רדומה, “סאקורה קווסט” מסעירה כמו קוביית קרח שנפלה בסיביר. וזה בסדר, כי כאמור – מקום עבודה שונה, עולם שונה. “סאקורה קווסט” לא יכולה להיות אמביציוזית, לא בלי לפגוע במהות של עצמה. לשמחתי מצאתי את הקסם בתוך השלווה, אולם אם אתם מעוניינים בסדרה דומה עם מעט יותר פלפל, יש לכם מבחר.

החדשות הטובות הן שמבחינת הומור לוקחת “סאקורה קווסט” את הגביע: חלק מהדמויות בה ציניות, חלק עצבניות, וחלק ציניות ועצבניות. אלה — בשילוב האובססיה של אחד מבכירי העיירה למפלצת הלטינית “צ’ופקברה” — אחראים לסצנות שיפעילו את שרירי החיוך שלכם (יש דבר כזה שרירי חיוך, נכון?). היבט מרשים נוסף זו העובדה שמאנויאמה לא קיימת, כמו רוב העיירות הקטנות בסדרות אנימה. העיירה למעשה מבוססת על מספר עיירות במחוז טויאמה (היכן ש-P.A Works יושבים), וכמו תמיד תשומת הלב לפרטים פשוט מדהימה. כן, המקום אולי לא אמיתי אך הוא בהחלט קיים.

“סאקורה קווסט” היא סדרה לאנשים שאוהבים לראות כיצד בלגן הופך לסדר, ואני מקווה שאותם אנשים מתחברים לאווירה ולדמויות יותר מלסיפור. היא לא המוצלחת בין סדרות העבודה של הסטודיו, אך היא לימדה אותי הרבה בחצי השנה האחרונה.


הטוב: לוקחת נושא משעמם והופכת אותו למחכים ומעניין.
הרע: הקצב האיטי עשוי להקשות לפרקים.
והמכוער: בשבילי “צ’ופקברה” זו המפלצת מהפרק ההוא של “הרפתקאות ג’קי צ’אן”.

ציון במדד OK – סביר פלוס

 Sakura Quest | יפן, 2017 | 25 פרקים | סטודיו P.A Works | דרמה, קומדיה, העבודה משחר… | איָיקה נאנאסה [מיוקי סאקוראי מ-“!Whistle”], אטְסוי אוֹנוֹ [גיריקו מ-“Bleach”], צ’יקה אנזאי [ריינה מ-“Hibike! Euphonium”], ריינה אוּאדה [יסמינקה מ-“Little Witch Academia”], צ’יאמי טאנאקה [סאסאמה טסוג’י מ-“Sansha Sanyō”], מיקאקו קומאטסוּ [גילמה את קופיקו. אולי זה נכון, אולי לא. ממילא אף אחד לא קורא פה] | במאי: סואיצ’י מאסוי

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. שחר אומר/ת

    סיקור מעולה, אני מחכה אנימות שונות ואני חושב שמצאתי אחת.

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם