Saint Seiya: Legend of Sanctuary

מה שהבנתי מ-Saint Seiya: Legend of Sanctuary זה שלא הבנתי כלום; הרי זה אמור להיות סרט שפונה לקהל חדש שלא מכיר את Saint Seiya, וגם כזה שמתכתב עם מה שרבבות מעריצים הכירו ואהבו במשך השנים. בדיוק, כמו Stand By Me Doraemon. הבעיה היא כי חסר ל-Saint Seiya דבר פשוט המבדיל סרט טוב לסרט רע: הגיון.

Legend of Sanctuary נפתח בקרב בומבסטי בין שתי דמויות שאנחנו לא מכירים, מלווה מיד באקספוזיציה על מלחמה בין אלים. זה גדול מהחיים ואני בטוח שאם הייתי מכיר את הנפשות הפועלות, היה לי איכשהו אכפת. ואז קפיצה בזמן ועוד דמויות חדשות; קידו סאורי היא נערה צעירה עם כוח ריפוי שנמצאת בדרכה ל… לא זוכר… ומגלה שהיא בעצם גלגול נשמות של אתונה (האלה. לא העיר). וזה קורה פחות או יותר כך: “אגב, שומעת סאורי? את בעצם אתונה. והכוח הזה שלך נקרא קוסמוס ויש Saints שאמורים להגן עלייך וזה”. במקום להגיב כמו כל בן אדם שפוי, היא בוחרת ב-“וואלה? מגני…”. את המשפט היא לא מסיימת כי המכונית בה היא נוסעת מופגזת מהאוויר על-ידי מתנקשים שבאו להרוג אותה. אז מגיעים Saints טובים שמגנים עליה, ויש קרב בומבסטי ופיו פיו באם באם באם, וסאורי – במקום להגיד ‘FUCK IT’ ולברוח משם, מגיבה ב-“זה הגורל שלי ואני משלימה עמו”. משלימה? באמת? לפני פחות מ-5 דקות היית סתם מישהי!

רצף הבעיות של התסריט נמשך נון-סטופ לאורך כל הסרט: הדיאלוגים הם לא יותר מתירוץ קלוש ללכת מכות. אם יש דבר אחד שלמדתי מהסרט, זה ש-Saint Seiya עשוי להיות משחק מכות בן-זונה (וכמובן שיש כזה, מסתבר. מה חשבתי לעצמי?). כסרט לעומת זאת הנוסחה לא עובדת; אפילו בתור מישהו שלא צפה בסדרה, אני יכול להעיד שהעלילה היא לא יותר מצל חיוור של סגה עשירה.

לא אשקר שמבחינה וויזואלית זה אחד הסרטים היפים שראיתי. בהחלט מצדיק את התקציב שובר השיאים שלו (רבותי, הכירו: סרט האנימה היקר בהיסטוריה); Legend of Sanctuary הוא דמונסטרציה ארוכה ליכולותיו של סטודיו Toei Animation. ואם כבר, אני פונה לסטודיו בבקשה: אין לי שום בעיה שתעשו ל-Dragon Ball Z את אותו הטיפול (אבל עם תסריטאי אחר).

חוזרים לרדת על הסרט: לא רק שהוא גרוע בעלילה, הוא גם לא אחיד בטון שלו. המפיקים ראו סרט או שניים של דיסני והחליטו להטמיע הומור והבעות פנים דיסניות-שכאלה. מיותר לציין שזה לא מצליח: האתנחתות הקומיות מאולצות והפרצופים ש-Seiya (הגיבור) עושה נראים כאילו הוא חווה שבץ. זה לא מתיישב עם האישיות של אף אחת מהדמויות האחרות ובטח שלא עם האווירה האפית שהסרט מנחיל.

אין לי עוד הרבה מה לומר על האבומינציה הזו. כסף שנזרק לפח. פוטנציאל מבוזבז. 90 דקות שלא יחזרו. שעמום טוטלי. אם אתם רוצים לראות סרט CGI שנראה מוצלח ויזואלית, כזה שהקרבות בו גרנדיוזיים והתסריט לא מעליב, צפו ב-Final Fantasy VII: Advent Children, או ב-Tekken: Blood Vengeance, או ב-Appleseed Alpha, או ב-Captain Harlock. יודעים מה? אפילו Doraemon. רק תעשו טובה, דלגו על הסרט הזה, או שתכבו לחלוטין את המוח לפני הצפייה.


הטוב: נראה מדהים.
הרע: אבל משאיר טעם מר.
והמכוער: הא, כמו ארוחה של מק’דונלדס.

ציון במדד OK – סביר מינוס מינוס

Saint Seiya: Legend of Sanctuary | יפן, 2014 | 93 דקות | Toei Animation | הרפתקאות, פנטזיה, מד”ב, קלקול קיבה | קאיטוֹ אישיקָאוָוה [טוֹביוֹ קאגיאמה מ-“!Haikyuu”], איָאקה סאסאקי [זמרת], קנּשוֹ אוֹנוֹ [קוּרוֹקוֹ מ-“Kuroko’s Basketball”], קנג’י אקָאבּאנְה [אקירה מ-“!Meganebu”], נוֹבּוּהיקוֹ אוֹקאמוֹטוֹ [ריוֹסוּקה קוּמינטוֹ מ-“Ace of Diamond”], קנג’י נוֹג’ימָה [טאירה מ-“BECK”] | במאי: קייצ’י סאטוֹ [“Shingeki no Bahamut: Genesis”, “Tiger & Bunny”] | יוצר מקורי: מאסאמי קוּרוּמאדה [“Ring ni Kakero”]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם