Rurouni Kenshin: Shin Kyoto Hen

ידיעה עלומה בשלהי אביב 2011 בשרה על חזרתו של רורוני קנשין – בגרסת האנימציה שלו – למסך, זאת אחרי תשע שנות היעדרות. אוטאקואים ותיקים וצעירים כאחד פצחו בקריאות ‘היאח הידד’ ויצאו לרחובות במחולות, עד שנעצרו על-ידי המשטרה בטוענה של הטרדה ציבורית. אך זה לא מנע מהעצורים לספר בהתלהבות לשותפיהם בתא (חברי כנופיות, רוצחים, אנסים…) אודות הסיבה בגינה נעצרו, עד כדי כך שעבריינים בתאים רצו לחזות בעצמם בתחייתו המופלאה של הקנשין הזה עליו שמעו כה רבות. אך לא סדרה לטלוויזיה ולא נעליים: זוג פרקי OVA שמכסים בזריזות את סגת קיוטו, זה כל מה שהמפיקים הסכימו לירוק לעבר המעריצים. האסירים בכלא רגזו מאוד על כך שנפלו בפח, ולכן פרקו את זעמם אל עבר רבבות האוטאקואים שהכזיבו אותם.

יהי זכרם ברוך.


מה אגיד לכם? להגיד שהתאכזבתי. כן, התאכזבתי. סדרת האנימה המיתולוגית של קנשין לא זכתה מעולם לסיום הולם. היא התחילה את דרכה טוב, למעט מספר פרקי פילר, ואז המשיכה לתוך סגת קיוטו – אותה סגה שהיא כיום מודל לחיקוי, המגנום אופוס של עולם השונן. אלא שהאנימה סיימה את דרכה בפרקי פילר. כל השליש האחרון של הסדרה מסתכם בקאורו, קנשין, יהאיקו ו-סאנוסוקה, נקלעים לסיטואציה לא נעימה שנפתרת כעבור פרק, מקסימום שלושה. יאייקס. איפה זה ואיפה קרבות החרב הרצחניים מול האויב מספר אחד, מאקוטו שישיאו, וקבוצת שכירי החרב שלו? אידאלים של שלום מול סונטות של מהפיכה נפגשים על שדה הקרב. זה מה שקנשין בבסיסה, וזה מה שקיוו המעריצים לראות שוב, הפעם במתכונת נטולת פילרים.

“Rurouni Kenshin: Shin Kyoto Hen” אינו מיועד לצופים שלא מכירים את קנשין. לדעתי הוא לא מיועד לצפייה לאף אחד, אבל בכל זאת: ביקורת זו ביקורת. שני פרקי ה-OVA עוסקים בהימורה קנשין במסעו לעצור את שישיאו. 34 פרקי הסגה קוזזו לשעה וחצי, שהם בקושי 4 פרקים (וחצי). לכן לקרוא ל-OVA “תקציר של סגת קיוטו” יהיה אנדרסטייטמנט. שילמדו מברזרק איך מעבדים מחדש חומר של סדרת טלוויזיה.

כל הסגה היא למעשה פאסט-פורוורד אחד גדול. קנשין מטייל. קנשין פוגש את מיסאו. השניים פוגשים מישהו. נלחמים. במקום אחר מישהו פוגש מישהו. חוזרים לקנשין. קופצים שוב למקום אחר. מישהו אוכל משהו. מישהו אומר משהו. קנשין אומר משהו. קרב חרבות. קרב חרבות. סוף.

כדי להתאים את הכל למסגרת הצפופה, נעשו כמה שינויים כואבים. סאנוסוקה, למי ששכח, אמור לעבור אימונים אצל נזיר רק כדי לגלות בהמשך הסגה (זהירות, ספויילר) כי אותו נזיר הוא שפוט של שישיאו. מרצונו. לכן הדו-קרב המקורי בין השניים הוא לא רק מעניין (מורה נגד תלמיד), אלא אמוציונלי. כמובן שלא זה המצב ב-OVA. פה השניים נפגשים במקרה והולכים מיד מכות, כאילו היו אוהדי כדורגל בדרבי. 


כל הקליימקס שונה לחלוטין. הקרב הסופי בין קנשין לשישיאו נעשה על סיפונה של ה-“Purgatory”, כאשר במקור מדובר היה ללא ספק בקרב חשוב, אך כזה שהיווה רק מתאבן לקראת המופע המרכזי בין השניים בהמשך הסיפור. ומילא זה, הקרב כולו נמשך אולי כדקה וחצי, מרגע המפגש ועד ההכרעה הסופית, כאשר באמצע מספיקים להראות לנו מה קורה עם דמויות אחרות. או בקיצור: הקרב החשוב ביותר בתולדות הסדרה ירד מספר דרגות, וקיבל מעמד של ‘סתם קרב רנדומלי’. אפילו הקרב בין קנשין וצ’ואו (ההוא שחטף עולָל), שכוסה בפרק הראשון מבין השניים, זכה לטיפול הולם הרבה יותר.

זה משאיר אותנו עם הסיבה היחידה, היחידה, לצפות ב-OVA של קנשין: האנימציה.
הו אלוהים, אם ככה הייתה נראית קנשין בשנות ה-90, הייתי היום בן-אדם הרבה יותר טוב. האנימטורים לא חסכו מאיתנו דבר: קרבות חרב זורמים ואינטנסיביים להפליא, נופים מדויקים וגרנדיוזיים, רקעים המלאים בפרטים הקטנים, איכות גרפית יוצאת מן הכלל ועיצוב חדש ורענן לכל הדמויות. אפשר עוד לחשוב שהמטרה של כל ה-OVA הזה היא להראות לנו למה מסוגלים אנשי סטודיו Deen כשבא להם להשוויץ. זו לא פעם ראשונה אגב שהם מחרבים סיפור טוב ומכסים זאת עם אנימציה טובה. ע”ע “Unlimited Blade Works“. 


מתסכל לראות איך הייתה נראית סדרה של קנשין לו הייתה מופקת אחת כיום. אם אתם מעריצים אמיתיים של קנשין, אין לי את האפשרות להגיד לכם לדלג על ה-OVA הזה. בלתי אפשרי לא לעמוד בפיתוי בלראות את הימורה קנשין נותן את כל מה שיש לו באיכות שהסדרה עוד לא זכתה לה. וכן, ה-OVA הזה נראה אפילו טוב יותר משתי סדרות ה-OVA הקודמות שיצאו. מי שרוצה לרענן את זכרונו ולדעת מה פחות או יותר (בעיקר פחות) הלך בסגה, הפרויקט הזה עושה יופי של עבודה. מבחינה של להציג סיפור (אקספוזיציה, התפתחות…), לא זו הכתובת.

אם יש תקווה, היא נמצאת בבשורות הללו: המנגה של קנשין עושה קמבק תחת השם “Rurouni Kenshin Restoration” וסרט הלייב אקשן עושה חיל בקופות. אפילו סרט שני כנראה בדרך. פרויקט ה-OVA הנוכחי אף מוכיח כי לקבץ את הקאסט מחדש זה אפשרי לחלוטין (למעט הירוטאקה סוזאקו שנפטר ב-2006, אבל מחליפו קן נאריטה עושה יופי של עבודה), זאת על אף שרבים מהם בכלל שחקני טלוויזיה/קולנוע/תאטרון. עדיין יש התעניינות בקנשין בתור אנימה, אחרת אפילו את ה-OVA הזה לא היינו רואים.

אלפי האוטאקואים לא קיפחו את חייהם לשווא: אולי לא היום, אולי לא מחר, אבל סדרת אנימה חדשה לקנשין עוד תגיע.



הטוב: מרהיב מבחינה ויזואלית.
הרע: מחורבן מבחינת כל השאר.
והמכוער: אם אותו OVA היה מופק לפני עשור. 

ציון במדד OK – סביר מינוס

Rurouni Kenshin: Shin Kyoto Hen | יפן, 2012 | 2 פרקים (שעה וחצי יחדיו) | דרמה, אקשן, היסטורי, שונן, מבטים נחרצים | מאיו סוּזוּקואזה [מלכת השלג מ-“Snow Queen”], קן נאריטה [סשומרו מ-“Inuyasha”], מאסאנורי איקדה [הקריין, “Yu-Gi-Oh”], יוֹשיטו יאסוּהארה [קנג’ירו אוטה מ-“Space Battleship Yamato”], טוֹמוֹ סאקוראיי [מיילין מ-“Macross 7”], מיקי פוג’יטני [צ’וּן-לי -מ-“Streer Fighter: The Movie”], יוּג’י אוּאֱדָה [טאקשי [ברוק] מ-“Pokemon”] | תסריט: מארי אוקדה [Hanasaku Iroha] | במאי: קאזוּהירוֹ פוּרוּהאשי [Hunter x Hunter המקורית] | יוצר מקורי: נוֹבּוּהירוֹ וואטסוּקי [Busu Renkin]

· לקריאה נוספת: Rurouni Kenshin [ביקורת]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם