Ragnarok Odyssey

מעולם לא הייתי חסיד של משחקי RPG (אם נתעלם לרגע מפוקימון), אבל יש משהו ב-Ragnarok Odyssey שצד את עיני מהרגע שגיליתי על קיומו של המשחק; יכול להיות שזה המחסור (בזמנו) של משחקים לקונסולת הויטה מבית סוני שהביא אותי להחלטה לרכוש פורט (מסין!) מתורגם לאנגלית של המשחק המדובר – חודשים לפני שהוא בכלל יופץ בארה”ב ואירופה – אבל מאותו רגע בו הדלקתי לראשונה את המשחק ועד היום, כמעט ולא הבטתי במשחקים אחרים. וחבר’ה, אם לא הבלוג הזה, כנראה גם הייתי מפסיק לראות סדרות אנימה לתקופה מסוימת. כן, התמכרתי.

התמכרתי לגיבור שיצרתי, לוחם חרב בשם Kittens. התמכרתי לצאת לקווסטים, כמובן שרק עם אסייתים שטובים ממני פי 4. התמכרתי לחיפוש אחר דרכים לשפר את הנשק והביגוד שלי, ואפילו התמכרתי לתסכולים אחרי קרב בוס כמעט בלתי אפשרי (וכאלה יש לא מעט).


המשחק שואב את ההשראה שלו מהמיתולוגיה הנורדית. ראגנארוק, לפי אותה מיתולוגיה, היא מלחמת גוג ומגוג בין אודין, ת’ור ושאר האלים לבין מפלצות בהנהגתו של לוקי (כן, גם אני מיד חושב על הסרטים של מארבל). המשחק מתרחש אחרי שהאלים העתיקים מתו, ובני האדם נשארים להילחם מול מפלצות, ענקים ואורקים מכל הסוגים.

אתם מגלמים לוחם טירון במערך אותו אתם יכולים לעצב לפי בחירתכם: מין, צבע עור (כולל כחול וירוק), צבע בגדים, תסרוקת, צבע שיער, הבעות פנים ואפילו קול. לבחירתכם, ישנם לא פחות משישה סוגי לוחמים. למתחילים, כמוני, מומלץ לקחת לוחם-חרב [Sword Warrior] מכיוון שיש לו את השילוב האופטימלי בין יכולת התקפית להגנה, מה גם שהוא לא קשה במיוחד לתפעול. דרגות נוספות שקיימות: Hammersmith, Assassin, Cleric, Mage ו-Hunter. כולם שונים זה מזה לא רק במראה (אגב, אתם יכולים נניח לרכוש עבור Assassin בגדים של Cleric וכו’) אלא במשחקיות כולה: Hunter למשל יורה חצים, כך שמומלץ שתהיה לכם יד-מכוונת טובה. Mage לעומת זאת הוא כבר סיפור שונה לגמרי, ויצריך מכם שעות של עבודה רק כדי להתרגל לסגנון הלחימה המיוחד שלו. אם לתת מכות מחץ זה משהו שחשוב לכם יותר מהגנה ומהירות, לכו על Hammersmith. אין לכם מה לדאוג אגב אם התחלתם להשתעמם מהג’וב שבחרתם, ניתן להחליף מתי שרק תרצו.


כל אחד מתשעת שלבי המשחק מורכב מ-10-11 משימות (קווסטים), ובלי קשר לכישורים שלכם בזירה – הדמות שלכם תתחזק אוטומטית בסיום כל שלב. העסק נראה תחילה כמו משחק ילדים, כאשר המשימה האחרונה בסוף כל שלב היא להביס איזשהו בוס חזק. אלא שכאשר תגיעו לחלקים מתקדמים קצת יותר, בוסים ותיקים חוזרים באמצע שלבים מתקדמים, לעתים בזוגות, לעתים חזקים יותר, ולעתים אפילו בסופו של קווסט שהוציא מכם יותר מדי זיעה (כך שאותו בוס הוא הדבר האחרון שיתחשק לכם לפגוש כרגע). אתם יכולים לנסות כמובן להביס אותם בעצמכם, קמפיין שיגזול מכם מספר שעות, או שאתם יכולים לפנות למולטיפלייר.

את המולטיפלייר ניסיתי לראשונה בשלב מאוחר יחסית, אך מהרגע שגיליתי עד כמה הוא מגניב – אני פונה אליו לא מעט. הוא תומך במצב של עד ארבעה שחקנים, ומאפשר ללוחמים לבקש עזרה במשימה שיצאה לכם ממנה הנשמה. על אף שיש אפשרות להתקדם במשחק דרך מוד המולטיפלייר, קחו בחשבון שכל משימה היא קשה מגרסת הסינגל-פלייר שלה, לכן וודעו שאתם לא יוצאים לקמפיין עם מישהו חלש (כי ברגע שהוא מת, Game Over גם עבורכם). בתור אחד האנשים הבודדים במערב עם עותק של המשחק (וכנראה היחיד בישראל), בלית ברירה מרבית שותפיי-לדרך הם חבר’ה סינים ויפנים שהראו לי מאיפה משתין הסלמון. ובכל זאת, Ragnarok Odyssey עשוי להקשות עליכם אפילו אם נולדתם דוברי מנדרינית. הפעם הראשונה בה נכנעתי ופניתי למולטיפלייר לעזרה הייתה במשימה העשירית והאחרונה של שלב 6, נגד בוס בשם Hrungnir. לי ולשלושת היפנים שאיתי הוא גזל ארבעה ניסיונות שהתפרסו על פני שעה עד שהצלחנו להכניע את הענק הכחול הזה. ואתם בחיים לא תאמינו כמה זמן לקח לי להביס את הפסיכופת הזה מסוף שלב 8, עליו החלטתי לצאת לגמרי לבדי. רמז? זה נמדד בימים. נכון לכתיבת שורות אלה, עוד לא הגעתי לבוס האחרון של השלב האחרון, אבל ררררווועדדדדות לללייי האאאצצבבבעעעות ררררקק מממללחחשששובבב עעעללל מממהה שששמממחחכככההה לללייי…


יש חסרונות.
כמו שכבר אמרתי – אני לא מומחה ל-RPG, אבל Ragnarok Odyssey אינו רחב היקף כמו למשל Monster Hunter. יש לו אולי הרבה מה להציע, אבל פעמים רבות המפלצות הן אותה הגברת בשינוי פרווה. הקווסטים מתרחשים באזורים מגוונים כמו למשל הרים, אזורים וולקניים, מדבריות ומקדשים, אבל…מתוך כולם…אולי רק חמישה הם באמת גדולים מספיק שניתן לחקור לעומק. יש אפילו אזורים בהם ביקרתי כל-כך הרבה פעמים עד שהיום אני מכיר אותם יותר טוב מאשר את השירותים בבית שלי.

מלבד השלבים המרכזיים, המשחק יאפשר לכם לשחק ב-Extra Quests, משימות-צד עם כסף טוב. בהתחלה מדובר היה במשימה בודדת שסיימתי תוך דקות, וקצת אחריה התווספה משימה חדשה שגם אותה תקתקתי מהר. לא ייחסתי לקטגוריה הזו חשיבות, והיא נותרה מיותמת עד שבאמצע המשחק התווספו אליה המון משימות חדשות, חלקן קשות, חלקן סופר-קשות, חלקן קשות-עד-כדי-יאוש. הזמן שתשקיעו בכל המשימות ב-Extra ישתווה בערך לכמות הזמן שתשקיעו בשליש מהמשחק המרכזי. מאוד לא מומלץ להתעלם מהקטגוריה, מפני שהיא מכילה מפלצות ואזורים שלא תמצאו בציר המרכזי של המשחק, ואפילו חפצים אותם נדיר למצוא במשימות הרגילות.


“חפצים”, כשמם כן, הם פשוט חפצים. המפלצות שאתם מביסים והחביות הרנדומליות שפזורות בעולם המשחק מותירות אחריהן דברים. את רובם הגדול אתם יכולים למכור, מפני ששימוש אחר אין להם (שיניים של אורק, שפם של זאב). דברים אחרים עשויים להיות נשקים, חומרים לתרופות, חומרים לשיפור הנשקים והביגוד, ואפילו קלפים חדשים. קלפים הם הדרך הטובה ביותר לשפר את השחקן שלכם, וניתן לשאת כמות מוגבלת מהם (בהתאם לבגד שלכם): הם יכולים להיות קלפים שמשפרים את יכולת ההתקפה שלכם, קלפים שעושים אתכם חסינים לסוגי רעלים או שמעניקים לנשק שלכם יכולות חדשות. ישנם קלפים שיש להם גם חסרונות, כמו למשל הורדה של יכולת ההגנה, אבל היתרון שלהם עשוי להיות בדיוק מה שחיפשתם. התעסקות עם הקומבינציה האופטימלית של הקלפים היא משהו שגוזל חלק ניכר מהמשחק עבור מי שאכפת לו. הייתי מאלה שלא אכפת להם כל ההתחלה של המשחק, מכיוון שהשלבים הראשונים קלים והאגו שלי בשמיים. כאשר הבנתי שאי אפשר לסמוך על חיזוק הדמות שלי דרך קנייה של נשק חדש ומעבר של שלבים, הקלפים היו שם לעשות את ההבדל. מאותו רגע, Kittens הפך מלוחם-חרב חלש ללוחם-חרב חלש פחות.


Ragnarok Odyssey הוא משחק מצוין לחובבי הז’אנר. הוא אולי לא מציע משהו שעוד לא ראיתם, אבל יש לו מערכת קרב מצוינת וקווסטים ממכרים. קרבות הבוס יוציאו מהגיימרים שבכם את המיטב, רק מומלץ לקחת ריטלין לפני קרב כזה. המשחק מנצל את יכולותיה של קונסולת הויטה, לא רק בתחום הגרפי אלא גם במסך המגע. הייתי שמח לו מסך המגע היה פיצ’ר אקטיבי יותר בקרבות עצמם, אבל לפחות עכשיו ניתן לקחת שיקוי בלחיצה על השיקוי הרצוי (הא הא, חרוז!) במסך עצמו. יש למשחק פס-קול עשיר ביותר, ואת הטראקים ניתן לקנות בתוך המשחק ולהחליט עם איזה פס-קול אתם יוצאים למשימה. העלילה לא רעה וכוללת דיאלוגים הומוריסטיים. יש ב-Ragnarok Odyssey נגיעות בהם ניכר שמדובר במשחק יפני: אתם יכולים לבחור לדמות שלכם עיני אנימה, הדיבוב הוא כמובן ביפנית, המוכרות בדוכנים לובשות תלבושת מייד, יש מפלצות שנראות כמו פוקימונים, ואתם אפילו יכולים לקנות לשחקן שלכם אוזני חתול. לדעתי היה עדיף לו אלמנט האנימה של המשחק היה נגוז, כך אפשר היה לקחת את המשחק יותר ברצינות. ובכל זאת, זה לא הופך את חווית המשחק לפחות טובה.

שווה כל שקל (או דולר. או יואן. או ין. תלוי מאיפה קניתם). 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם