כנס כאמ”י 2009

כנס כאמ”י 2009
(והמחזמר)

 

הקהילה שלנו פורחת, זה לא סוד. אם פעם הסתפקנו בשני כנסים בשנה, הרי שהיום פחות מ-3 נחשב לעלבון. זה ידוע שכאשר צריך לארגן כל-כך הרבה כנסים לקהילה שלא עולה בהרבה מהקהילות האחרות בארץ (גיימרים, חובבי מד”ב ופנטזיה ואגודת הרובוטריקים הישראלית), לא כל הכנסים יוצאים כמו שכולם ציפו להם. כנס גאקקון בקיץ לפני שנה הוא מסוג הכנסים שרובנו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח הפרסי שלנו, ואני לא אזכיר את הפסטיבל בבאר-שבע אותו ניהלתי. אך אמא”י, עם רזומה מרשים של כנסים מאחוריהם, כנראה הקשיבו לצורכי הקהל. כנס הארוקון האחרון היה לא פחות מאגדה בקרב הקהילה, וכעת היה עליהם להוכיח את עצמם שוב. המיקום? אולם סמולארש באוניברסיטת ת”א. הטמפרטורה בחוץ? 35 מעלות. הטמפרטורה בפנים? לוהטת, והפעם לא בגלל החום.

המ…דוכנים ואוכל…יאמי.
כבר כשהגעתי אי שם ב-10:30 שמחתי לגלות שהתורים לא היו ארוכים. זובי, בקושי היו תורים בכלל. אני לא יודע איך זה התנהל בפתיחת השערים ב-9:00, אבל מספר רב של קופות, שמופרדות ב…איך שלא קוראים לחבל הזה, מימשו את החלום האידיאלי: ישראלים עומדים בתור ולא מתלוננים. בכניסה הראשית המוני אוטאקואים הסתובבו בין הדוכנים. המקום האמת היה מאוד גדול, והיו הרבה דוכנים לעבור סביבם. זו הייתה החלטה נכונה להעביר את רחבת הדוכנים המרכזית מהקומה למטה לקומה העליונה, ואת הקומה התחתונה להפוך לרחבת מסעדות. אך טענה קטנה היא הצפיפות בדוכנים המרכזיים, שלפי איך שזה נראה…כן היה אפשר לפרוש אותם בצורה שלא תיצור צפיפות. בקומה למעלה ניתן היה למצוא דוכני Hand Maid (כלומר לא תוצרת סין) פרושים במקום אחד ללא שום בלאגן.

כמו שאמרתי, הקומה למטה הפכה לרחבת מסעדות. שולחנות גדולים עמדו בסמוך לדוכן האוכל, והמחירים…לא תאמינו… לכל כיס! האמבורגר (ועוד אחד טעים) ב-15 ש”ח, פיצות, מאפים טריים ומה לא. האם נגמר עידן פחיות הקולה ב-60 שקל? והאם אני אפסיק מתישהו להגזים בתיאורים שלי? עוד נראה בקשר לזה. עם זאת, הדוכן של המזון היה מעט צפוף, ולמרות שהמשרתות הלבושות כמו ב-Maid Cafe היו אטרקציה לעיניים (וגם ל…לא חשוב, יש לי חברה), אפשר היה לפרוש את דוכן המזון או לפתוח אחד נוסף כדי למנוע את הבלאגן בתורים. למי שחפץ, בסביבת הכנס עצמו היו מסעדות ודוכני אוכל למי שרצה לצאת קצת החוצה ולהירגע.

המ…קוספליי והקרנות…דאבל יאמי!
דבר אחד שאף אחד לא אוהב בכנסי קיץ זה הקוספליי. זה לא שהקוספליי רעים חלילה, זה פשוט שאין מספיק מהם. אז נכון, רוב ההשקעה בקוספליי באה בפורים…כי זה פשוט דורש, וגם העונה נוחה. לבוא בחליפה עם 4 שכבות ואקססוריז כמו חרבות ענקיות זה לא דבר נוח במיוחד ללכת איתו כשהשמש קופחת ושורפת את התחת (הבנתם? קופחת? תחת? תצחקו!). אך מיותר לציין שכמות הקוספליי שכן הייתה, היא גדולה ביחס לכנס הקיץ אשתקד. אה, שכחתי…לא היה כנס בקיץ שעבר (אני בהכחשה).

תחרות הקוספליי הביאה עימה מועמדים ראויים הן בתחום הקאסט והן בתחום החבר’ה הבודדים. מה שמזכיר לי את הבדיחה החדשה שלי: אמא שלך כל-כך שמנה, שבתחרות הקוספליי היא מתמודדת בקטגוריית ה-“קאסט הטוב ביותר”…לבד! *סטגדיש* (היי, לפחות זה יותר טוב מהבדיחה הגרועה האחרת שלי: איך קוראים לקניון של דיג’ימונים? דיג’ינגוף סנטר).

ההקרנות, למרות שלא נכחתי בהן, היו מצויינות. KaT כרגיל יודעים לבחור את הפרוייקטים שלהם, וכך גם קבוצות הפאנסאבס האחרות שהקרינו את מיטב הסדרות. בנוגע להרצאות, לא יצא לי הפעם להיות נוכח בהן. משהו בעובדה שחלקן עסקו ביאוי גרמו לי לקחת שני צעדים אחורה…אוקי נו 200 צעדים אחורה. זה לא שאני לא אוהב יאוי, אני מתעב את זה. שאר ההרצאות, בהן כבר לא נכחתי מסיבות אחרות לחלוטין, היו יותר מעניינות…או לפחות כך שמעתי. היקיקימורי זה תמיד נושא מגניב לדון בו, רק כדי לטפוח לעצמנו על השכם ולהגיד “איזה מזל שאנחנו לא כאלה. אנחנו לפחות כן רואים אור יום פעם בחודש”.

המחזמר: הביקורת המתלהבת
ה-מ-ח-ז-מ-ר. נו מה חשבתם? שאני לא אדבר עליו? מה אני אגיד לכם – מחזמר מצויין: השירים היו אחל’ה, התסריט חכם, והמשחק של חיים טופול מרהיב ביותר. אה רגע, לא מדברים על “כנר על הגג”? שיט. “הטוב, הרע והמחברת” הוא, כנראה, המחזמר המושקע ביותר שעלה עד כה בישראל, או לכל היותר בכנסים בישראל. המחזמר נערך באותו אולם בו נערך המחזמר של Fullmetal Alchemist, שבזמנו כולם התלוננו על בעיות סאונד (ובזמנו גם עמדתי הכי רחוק מהבמה, מבחינתי זו הייתה הצגה אילמת מרתקת).

כל הבעיות תוקנו, למעט בעיות טכניות קלות פה ושם (שירים שקופצים לשניה לא במקום, סאונד נחלש וכו”), אך למופע שנמשך מעל שעה וחצי הייתי מופתע אם הכל באמת היה זורם חלק. כל השחקנים היו מצויינים וגילמו את הדמויות שלהם נהדר. התסריט היה חכם ומרתק, ולא עברה דקה מבלי שנאמר משפט שהוציא פרצי צחוק עזים מהקהל. בין הסצינות הוקרנו חוקי מחברת המוות: גרסת המחזמר, שכולם מסכימים שהיו מעניינים לא פחות מהמחזמר עצמו, ובתקווה יהפכו למשפטי קאלט בקהילה. ואם כבר, זה הזמן לפנות לכל אותם אנשים בקהל שהיו חייבים להקריא את המשפטים בקול רם עבור כולם: אנחנו יודעים קרוא וכתוב!

גם הניצבים עשו עבודה לא רעה, והאמת עבדו קשה יותר מהשחקנים הראשיים. הם היו צריכים לרקוד ברוב הריקודים, להחליף תלבושות על ימין ועל שמאל ולדאוג שהכל יתקתק. עוד לא ראיתי בעבר ניצבים פעילים כל-כך, וקבלו ח”ח על הביצועים. המערך הטכני של המחזמר אף הוא היה טוב, עם תפאורה מושקעת וקוספליי מצויין. רן היה כנראה הריוק הטוב ביותר שנראה עד כה בישראל, וראם (מיכלי שלי) יכולה לרשום לעצמה הישג בתור הראם הראשונה בארץ (וגם טובה יותר ממרבית הראמים שנצפו בעולם).

אור בתור L, אלון בתור לייט, יובל בתור מיסה ויניב המגניב בתור מיצובישווילי היוו את עיקר הצוות המוביל, ועשו עבודה מצויינת כאשר הם נכנסו – כל שחקן לדמות שלו – בצורה מושלמת (מאוד). בואו לא נשכח גם את צוות החקירה, עם הופעה לא פחות ממשובחת של אנה בתפקיד מאטסודה, שנראה יותר טוב מבגרסת המקור, ולדעתי בכל אופן אנה הייתה הפנינה האמיתית כאן. האפרו “עשיתי פן” של אמיר בתפקיד איזאווה יזכר עוד לדורות ארוכים (ועל הדרך יפחיד ילדים קטנים). רן בתפקיד וואטארי ועומרי בתפקיד המפקח יאגאמי עשו עבודה מצויינת (אני חייב למצוא מילה חדשה); ההצגה של הטקסטים, ההתנהגות והבעות הפנים היו מושלמים, ועל כך יעידו גם תגובות הקהל.

חסרון קל, שנשמע גם מצד הקהל היה האורך של חלק מהשירים (ובכללה, של כל ההצגה). אבל מדובר במופע שצופים בו פעם אחת או פעמיים, ומשם הזכרונות ילוו אתכם כל החיים. לכן האורך, לדעתי בכל אופן, הוא נסבל ולגיטימי למחזמר בסדר גודל שכזה. המחזמר מותיר חשק לעוד, ואני כבר מצפה בקוצר רוח להפקה הבאה של AC, כמו גם להפקה הבאה באופן כללי שתעלה בפורים. עכשיו זה באמת רשמי: ישראל נכנסה למועדון היוקרה של מחזות-הזמר מבוססי האנימה בעולם.

זה הזמן לסכם ולהודות:
כאמ”י 2009 הוא ללא ספק הצלחה נוספת לקהילה שלנו. אמא”י עשו עבודה מצויינת, ומי יתן שהוועד החדש שנבחר בכנס ימשיך לעשות עבודה טובה גם בעתיד. כל הפרצופים החדשים שנראים בכל כנס לצד הותיקים רק מוכיחים שהקהילה יכולה לעבור משברים, אך היא תמיד תמשיך לגדול. ורק בשביל להביע את מעט התודה עבור הצוות שעבד קשה, החלטתי לעשות עבודה קשה בעצמי ולכתוב את שמות חברי הצוות שהביא לכם את הכנס המוצלח הזה (אוקיי נו, עשיתי העתק/הדבק מהאתר של הכנס):

מנהל – אמיר דוד ניסן כהן
ע. מנהל – אורי מרקוביץ’
א. מתנדבים – דור בן דיין ועיינה גולדשטיין
א. לוגיסטיקה – אורן ניסנבאום
א. טכני – סרגיי יצחקוב
א. כספים – קורל בוך וקרן אמבר
א. דוכן אמא”י – מודיעין – קורל הניג
א. עיצוב – אורה קמומיל
א. קוספלי – בוריס רודמן
א. קונסולות – אבי אמבר
א. דוכנים – בן דינוביץ’
א. תכנים – אור פרלמן
צוות תכנים – יבגני קנטור, מתן קלינמן, שירן איבניצקי, אלה שירן
יחצ”נות – אולה סינדר
א. אתר – איתי כסלו

נתראה בכנס הבא (או במכולת)!

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם