Psycho-Pass 2

ספוילרים לעונה הראשונה.

לא קורה לי הרבה שאני צופה בסדרה פעמיים, לא משנה עד כמה אהבתי אותה. אוּלם כאשר העונה הראשונה של Psycho-Pass שודרה שוב בקיץ האחרון, לא היססתי לרגע. ומה אגיד לכם: גם בפעם השנייה זו אותה יצירת המופת שהכרתי.

לעומת זאת, אם תשאלו אותי בנוגע לצפייה-חוזרת בעונה החדשה (והקצרה פי 2) – כנראה שאהסס.

Psycho Pass 2 מתרחשת כשנה וחצי לאחר סיומהּ של עונה 1. אקאנה טסונמורי שומרת על תפקידה כמפקחת ביחידה משטרתית המורכבת מפושעים בשירות החוק ('Enforcers'). הצוות שלה לעומתה כן השתנה: קוגאמי נפקד, גינוזה – כזכור – ירד לדרגת Enforcer ויאיוי עושה אפילו יותר כלום מהרגיל. את החברים שעברו לעולם הבא מחליפים שני חברי צוות חדשים: טוגאנה, אדם מסתורי שמפתח עניין באקאנה; ו-שוֹ, טיפוס מסוּגר עם חוש טכני מבריק (מדבב אותו אגב הסאיוֹ של מאקישימה: לדעתכם זה טרולינג, צירוף מקרים או יד מכוונת?).

כמובן שיש את מיקה, הוֹ מיקה. בסוף העונה הראשונה היא הצטרפה ליחידה כמפקחת, זאת לאחר טרגדיה שחוותה בפנימייה ובה איבדה את כל חברותיה. הדבר הראשון שאקאנה לימדה אותה ביומהּ הראשון הוא 'התייחסי בכבוד לכל Enforcer'. הייתי מצפה ששנה וחצי בשטח ילמדו אותה ליישם משהו מכך, אולם נראה כי התסריטאים עבדו קשה כדי להפוך אותה לדמות כמה שיותר מעיקה: אין לה שום כישרון כבלשית, היא מתייחסת לגינוזה והשאר כאילו הם כינים, היא הולכת בעיוורון אחר חוקי המשטר ואפילו חותרת תחת אקאנה. בהמשך העונה כבר הבינו היוצרים שאין מחילה למעשיה, והורידו את אישיותה לרמה של עציץ.

זה המצב הקיים. אין הרבה זמן לאקספוזיציה, העונה קצרה וחייבים לרוץ: את מאקישימה ז"ל מחליף קאמוּי קיריטו, טרוריסט שחותר להביא את מערכת הסיבּיל לסופה. לא תשמעו את קיריטו מצטט פילוסופים כמו סוקרטס או עמנואל קאנט והפעולות בהן הוא נוקט שנויות במחלוקת הרבה יותר מאלו של מאקישימה. בעונה שעברה ציינתי שלולא מאקישימה היה פסיכופת, הייתי מריע לצד שלו, כיוון שסך הכול הוא טוען דברים נכונים. קאמוי, לעומתו, עד שלב מאוחר בסדרה לא מציג את האידיליה שלו באופן נהיר, וכאשר זה כן קורה – אי אפשר להגיב ביותר מ-'Meh'. נוסף על כך, פעולות הטרור של מאקישימה נועדו לעורר את האינסטינקטים הקדמוניים המודחקים של בני-האדם, ולצורך כך הוא משתמש באנשים שהחברה דחתה. לעומת זאת, קיריטו הוא לא יותר מגאון טָקטי שמנצל את חולשות המערכת כנגדה, והשימוש שלו הוא רק באנשים רגילים להם הוא "פקח את העיניים" אל האמת. וזה מה שמציק לי יותר מהכול: אף אחד, כולל נתיניו, לא התייחס למאקישימה כאל 'הגואל' או 'המשיח'. אך כל מי שנמצא בצד של קיריטו נהיה פנאט שמוכן למות עבורו, כל זאת בשם האמת שהם למדו ממנו. עונה שלמה ואני עדיין לא יודע מה הוא כבר אמר אחרת לאנשים שלא שמעתי בהרצאות יוטיוב סוג ב'. כדברי שייקספיר, גם השטן יכול לצטט מהתנ"ך.

אי אפשר לא לשבח את קיריטו על יצירתיות: במהלך העונה מנצח קיריטו על מספר פעולות טרור, כאשר לפחות שתיים מהן הייתי מגדיר כאמנות ברוטלית. מאקישימה יכול לישון בקברו גאה. בעיה קטנה אליה שמתי לב היא שהעונה הזו מתחמקת מללכלך את הידיים של אקאנה וצוותה. קיריטו משחק במשטרה כמו בובות על חוט וגורם לפקחים ו-Enforcers לבצע דברים מפוקפקים, אך כמעט תמיד מדובר בעובדים מצוות 02 ובעיקר צוות 03: צוות שנכתב עבור העונה רק כדי לבצע את מה שלא רוצים היוצרים לתת לאקאנה, גינוזה ואפילו מיקה לבצע. כי חס וחלילה שהגיבורים המוסריים ילכלכו את ידיהם. איפה Psycho-Pass שהכרתי שלא מפחדת לדחוק את דמויותיה הראשיות לפינה?

בעוד שהדינמיקה הקבוצתית עבדה נהדר בעונה שעברה, הדינמיקה הפעם כמעט שאינה קיימת: אני מנסה להיזכר אם גינוזה ויאיוי ביצעו משהו משמעותי, וחוץ מלירות ממש מגניב הם לא עשו השנה דבר. שו חמוד, אזקוף לו את זה, אך אופיו לא מתיישב היטב עם שאר הצוות. הוא נראה כמו תלמיד מסדרת בית-ספר שהגיע לאנימה הלא נכונה. הדינמיקה היחידה היא בין אקאנה וטוגאנה, כאשר מיקה היא ילדת הכפות שביניהם. טוגאנה בא על תקן מחליף הסקס אפיל של קוגאמי. צר לי לאכזב את טוגאנה, אבל קוגאמי אוכל אותו בלי מלח. כאשר דמותו של טוגאנה מתפתחת לכיוונים אחרים, הוא נהיה קריקטורה וקשה לקחת אותו ברצינות.

העונה קצרה מדי, זו לדעתי הבעיה הראשית עמה. אני לא מרגיש שצפיתי בסדרה בת 11 פרקים, אלא בסדרה בת 22 פרקים שנדחסו ל-11. זאת כיוון שהעלילה דוהרת מבלי לעצור לרגע: כל. פרק. הרבה. דברים. קורים. בניגוד לעונה שעברה, עונה בה קיבלנו פרקים 'שקטים' שעושים סדר בראש, העונה הקצרה הזו לא מאפשרת משהו בסגנון – אם כבר Psycho-Pass 2 מזכירה משהו, זה סרט אקשן בן 4 שעות. את העונה הקודמת עוד יכולתי לסווג על פי סָגות, בעוד שאני לא בטוח לאילו מקטעים הייתי מחלק את העונה הזו.

מילא איכות ההפקה הייתה מפצה על כך, אך הנה לכם רשימת הדברים שיש בעונה הראשונה ואין  בשנייה: בימוי טוב וקומפוזיציה; אנימציה, גרפיקה, עיצוב דמויות ורקעים איכותיים; כתיבה לא מזלזלת; עולם עשיר ומיוחד. כן, אני יודע שהעונה מתרחשת באותה עיר כמו הראשונה. אך אם בפעם שעברה כל פריים הזכיר כי מדובר במקום עתידני מיוחד, אך עם הרבה סכנות מאידך, הפעם מדובר ב… סתם עיר. עיר עם הרבה גדג'טים, אבל לא משהו שתוכלו להגיד עליו 'ואוו'. המעצבים לא יצאו מגדרם כדי לברוא מקומות מסקרנים כמו הפנימייה, הביוב או מפעל החיטה מהעונה הקודמת. תוסיפו לכך כמויות רבות של CGI זול, ותקבלו סדרה שלא מזכירה מאוּמה את מה שהייתה פעם.

ציפיות גדולות היו לי מהעונה, בכל זאת כתב אותה מי שאחראי על Mardoc Scramble. בדרך הקשה גיליתי כי רעיונות טובים לא הופכים יצירה לטובה. הכרתי את Psycho-Pass כסדרה שהדמויות עושות את העלילה, ולא העלילה את הדמויות. על אף שנהניתי מאספקטים מסוימים בעונה הזו, כמכלול ניכר שהיא הלכה לאיבוד בתוך עצמה. ליקום המורחב היא לא תרמה תובנות חדשות או נקודות מבט שלא ידענו על קיומן. את הדברים המעניינים באמת שומרים, כנראה, לסרט הקולנוע הממשמש ובא (אליו חוזרים הסטודיו והכותבים של עונה 1). אם כי בזכות העונה הזו כן בא לי על צפייה-חוזרת. של העונה הראשונה. מי אמר שהכול רע?

הטוב: ישנן סצנות אקשן ברוטליות ומגניבות; רעיונות טובים.
הרע: לא מממשת בכלל את הפוטנציאל של אותם רעיונות; האיכות נופלת בצורה דרסטית.
והמכוער: גן אורובוצ'י ודאי מרוצה מעצמו.

ציון במדד OK – סביר מינוס

Psycho-Pass | יפן, 2014 | 11 פרקים | סטודיו Tatsunoko Production  | מדע-בדיוני, סייברפאנק, מותחן, עינוי מנטלי | קאנה האנאזאווה [סאיה מ-"Sket Dance"], טאקהירו סאקוראי [סוזאקו מ-"Code Geass"], קנג'י נוז'ימה [האיש הרע מ-"Blooc-C"], שיזוקה איטוֹ [קוקו הקמטייר מ-"Jormungand"], מיוּקי סאוושירוֹ [סא'אקו בּוּסוּג'ימה מ-"Highschool of the Dead"], איָינה סאקוּרה [טסוֹבּאקי מ-Shigatsu wa Kimi no Uso], קאזוּהירוֹ יאמאז'י [סיד מ-"Final Fantasy VII"], קייג'י פוּג'יווארה [קימוֹרה מ-"Hajime no Ippo"], ריוהיי קימוּרה [קיסְה מ-"Kurokos Basetball"] | תסריט: טוֹאוּ אוּבּוּקאטָה | במאי: נָאוֹיוֹשי שיאוֹטאני

לקריאה נוספת:
• Psycho-Pass [ביקורת על העונה הראשונה]