ויטה. לא מכתב פרידה

החודש, מרץ 2019, תקעו סוני את המסמר האחרון בגופתה המצולקת של הפלייסטיישן ויטה.

הרומן שלי עם הויטה החל באביב 2012: מעולם לא החזקתי קונסולת PSP  (פיזית החזקתי PSP כמה פעמים, אפילו ליטפתי) אך על ממשיכת דרכה, הויטה, זממתי עוד מהרגע הראשון: חוויית המשחק המתקדמת הבטיחה (וסיפקה) מאות, אם לא אלפי שעות הנאה על הספה, במיטה, ברכבת ובאסלה.

ומה לא שיחקתי על גביה? הייתה זו הויטה שהכירה לי את “פרסונה” “דאנגן רונפה” ו-“גראוויטי ראש“, דרכה השלמתי קלאסיקות ידועות מהעבר (ובהן קסטלווניה), שיפרתי פלאים ניסיתי לשפר את יכולותיי ב-“טקן“, “סטריט פייטר” ו-“מורטל קומבט”, לעתים ראיתי על גביה סדרות אנימה, ושיחקתי אינספור משחקי אינדי אזוטריים… כי בשלב מסוים לא הייתה ברירה אחרת.

הויטה, אתם מבינים, היא פושעת: הקונסולה הקטנה והחביבה מכרה, בכל חייה (אתם יושבים?) 15 מיליון יחידות!

לא יודע מה איתכם, אבל לוּ  אני הייתי מוכר 15 מיליון יחידות ממשהו, הייתי שמח – כי הייתי עשיר. אולם ביחס ל-82 מיליון יחידות ה-PSP שעזבו את החנויות ברחבי העולם, המספרים של הויטה מחווירים (לשמחתה היא עדיין מכרה יותר מה-Wii U. לא שזו חוכמה גדולה: דוכן לימונדה שהקמתי בגיל 6 הצליח יותר מה-Wii U… ומעולם לא הקמתי דוכן לימונדה).

ראו סוני כי רע ושינו גישה. האם הם הורידו את מחיר כרטיסי הזיכרון הייעודיים שעולים כמו דירה בת”א? פפפפף. האם עשו את מה שנינטנדו עשו עם ה-3DS (שהתחילה גם היא ברגל שמאל וכיום טרנדית כמו טסלה) ונתנו למשחקים חדשים לדבר בעד עצמם? דאבל פפפפפפפף. חמוּר מכך, סוני עשו הפוך ממה שצריך היה לעשות; החברה ריעננה את הויטה עם דגם חדש, ה-PCH-2000, דגם שהוא קל בהרבה (סבבה), עם חיבור USB-C (סבבה), סוללה גדולה יותר (סבבה) ומסך LCD (לא סבבה. לא סבבה בכלל).

גולת הכותרת של הויטה, כאשר הוכרזה, הייתה המסך (ופונקציית המגע. אבל לאף אחד לא אכפת מפונקציית המגע): מסך OLED מרהיב ביופיו וחדשני לתקופתו, עם צבעים שעושים שמח בעיניים ובלב. לכן המעבר ל-LCD (אותו זול יותר לייצר) מפוקפק, כאילו סוני אמרו “אם הזבל הזה מפסיד לנו כסף אז למה להשקיע? בואו נקצץ”.

יתכן ויש לי חלק באשמה, כי זרמתי עם סוני. מה לעשות, אני חלש אופי ורציתי ויטה שתחזיק יותר זמן מעמד, שתהיה קלה… ובצבע כחול. שומעים? הם הציעו את הויטה בכחול! מה יכולתי להגיד, “לא”? אז זרמתי.

ספריית המשחקים הדיגיטליים המשיכה להתרחב לכן נאלצתי ליטול משכנתא שניה על כרטיס זיכרון בנפח 64GB, זאת בנוסף ל-32GB שכבר התמלא. אמנם יכולתי פשוט למחוק משחקים שסיימתי, אבל איזו מפלצת עושה דבר כזה?

עם מכשיר משופר הגיעו גם משחקים חדשים… הוא משפט לא נכון בעליל. למעט טפטוף פה ושם (מישהו זוכר את Freedom Wars?) אף אולפן של סוני לא עבד יותר על משחק לויטה החל מ-2014. Sony left the chat. הקונסולה הנטושה נתונה הייתה לחסדיהן של מפתחות צד שלישי, אולפני אינדי והאקרים שממש רצו להריץ עליה סופר מריו.

איכשהו זה עבד. בזכות אטלוס, נאמקו ואחרות, אשר לא חדלו לפתח משחקים (חלקם אקסקלוסיביים) עבור היתומה המסכנה – הויטה המשיכה לשגשג לחיות עוד כ-5 שנים על מכונות הנשמה. בינתיים, מי שרצה להיות תחת האשליה כי לויטה משחקי טריפל A חדשים של סוני, השתמש בפונקציית ה-remote play ושיחק על גבי המסך הנייד משחקי פלייסטיישן 4 – דבר שעבד היטב היכן שיש חיבור אינטרנט יציב (כלומר, לא פה בארץ). כל הזיכרונות שלי מ-פרסונה 5 או פיינל פנטזי XV הם על גבי הויטה.

את ספריית המשחקים (הפיזית והדיגיטלית) המשכתי לטפח עד ממש לאחרונה. אולם סוני הכריזו מות המכשיר במערב וכעת, מרץ 2019, גם על מות המכשיר ביפן. רציתי ש-Catherine: Full Body יהיה המשחק החדש האחרון שאקנה, מעין שירת הברבור לפני שהיפהפייה תלך לישון לעולמים, אולם אפילו לקבור את הויטה סוני לא מאפשרים לעשות כמו שצריך.

לא שהויטה  באמת מתה. נכון, היא אולי מתה מבחינת סוני, אך מי שיקנה כיום מכשיר ויטה (שעולה גרושים) יזכה ליהנות מהיצע של 1,558 משחקים שונים (חלקם טובים), וזה לפני שמכלילים את ספריות ה-PSP והפלייסטיישן 1 שנתמכות באופן דיגיטלי.

נהניתי מהויטה שלי עד הדקה האחרונה – ואמשיך ליהנות ממנה בכל הזדמנות בה אחפוץ, כי היא לא הולכת לשום מקום. הויטה שוכבת על המדף, גלויה לעיני כל, גאה על מה שהשיגה. עד שלא יקום לה יורש, את הפסקות השירותים שלי עדיין אעשה איתה.


לקריאה נוספת – כל ביקורות משחקי הויטה בבלוג:

לקריאה נוספת
6 תגובות
  1. Bardock אומר/ת

    Vita means life.
    אנלוג ימין-הו כן, כפתורים קטנים, אפילו מאלו של ה-PSP-ממש לא!
    לגבי יורשת, היא כבר כאן. שמה הוא Nintendo Switch.
    מסוני לא תבוא הישועה, אולי טלפון ממותג PlayStation, שהפעם מריץ גם משחקי PSP.
    נכתב ע”י בעלים של של כל הקונסולות הנ”ל(רק שלא היה לי Xperia Play).

    1. רם קיץ אומר/ת

      יבוא יורש, פשוט לא כמו שמצפים – ה-PS5 (לפי השמועות) יהיה היברידי, כמו הסוויץ’. מחכה לראות אם זה נכון, ואם לא… אולי אפזול לנינטנדו.

  2. Egao אומר/ת

    מסכים עם רוב מה שאמרת, רם. סוני הוציאו את הקונסולה עם יכולות די מרשימות, אבל חוץ מההתחלה ממש הם לא טרחו לתמוך בקונסולה שלהם. עצם ההצלחה שלה ביפן כמעט מפתיעה בהתחשב בזה שסוני פשוט זרקו כמה משחקים להתחלה ומהר מאוד הפסיקו לדאוג לקונסולה של עצמם. כאילו, לא חבל על כל הפיתוח של הקונסולה אם אתם לא מתכוונים להילחם עליה?
    הויטה הייתה קונוסלה עם המון פוטנציאל ולמען האמת, עד היום לאוהבי משחקים יפנים שרוצים לשחק בהם בקונסולה ניידת, הויטה היא קונוסלה מעולה. ממש כמוך, לא היה לי PSP קודם, למרות שקניתי לי אחד פרוץ איזה 3 שנים אחרי שקניתי את הויטה כי אותה לא רציתי לפרוץ. למרות שהיה לי DSL, DSi ו-Wii הם שומשו בעיקר למשחקי פוקימון, אולי טיפה מריו ותו לא. קניית הויטה שלי הוותה את הצלילה העמוקה שלי לעולם הגיימינג ובעקבותיה באו כל שאר הקונסולות שאני מחזיק כיום.
    למעשה, גם בגלל המשחקים שהיא מציעה שהם בול הטעם שלי וגם בגלל החוויה האישית שלי איתה כקונסולה שבאמת פתחה אותי לעולם הזה, היא עד עכשיו הקונסולה האהובה עליי. למרות שעידן הויטה אכן תם – במערב כבר לגמרי, ביפן נותרו איזה משחק או שניים שצריכים עוד לצאת לויטה כמו המשחק של KonoSuba ואז גם שם. למרות זאת, כמות המשחקים שיש לקונסולה הזו להציע לי וכמות השעות שעוד אשחק עליה היא בלתי מבוטלת. למעשה, אני אזמין את מי שמשום מה אשכרה קורא את התגובות בבלוג (והוא לא רם משום מה, למרות שגם רם מוזמן) להציץ לרשימת המשחקים שיש לי בעותק חוקי (שכן הקונסולות הישנות שלי פרוצות, החדשות לא). הרשימה הזו מתעדכנת פעם במיליון ושתיים שנה אבל עדכנתי אותה היום לפני שהעלתי אותה כדי שתראו כמה משחקי ויטה יש לי שם – יותר מכל קונסולה אחרת שברשותי. בנוסף לכל, יש שם גם משחקי PSP שקניתי לויטה. יחד יש לי מעל 100 משחקים לויטה ויש עוד כמה משחקים בודדים לויטה שאני רוצה שטרם שמתי עליהם את ידי. את הרגלי הקנייה שלי אפשר לשפוט מכאן ועד מחר, ובהחלט יש מקום לעשות את זה והרשימה הזו גם מייצגת הרגלי קנייה שהשתנו לי עם השנים, אבל אני רוצה לאפשר לאנשים לראות רשימה פרקטית של משחקים *טובים* לויטה שקיימת.
    https://docs.google.com/document/d/1snbMURhzR5_5303lSp9QKrdgMBU6gBHes0awg6ZNdrI/edit?usp=sharing
    (בכחול מסומנים משחקים שסיימתי. בצהוב משחקים שהפסקתי באמצע, חלקם מתכוון להמשיך, חלקם לא).
    בכל מקרה, מקווה שזה אולי ישכנע מישהו לתת לויטה החמודה עוד את הזמן שמגיע לה, כי אני באמת חושב שמדובר בקונסולה נהדרת.
    גם מהקונסולה הייתה בריחה המונית של אקסקלוסיביים. כמעט כל מה שהיה אקסקלוסיבי אליה, החל מדאנגאנרונפה עד משחקים שוליים שמעולם לא שמעתם עליהם כנראה כמו Sorcery Saga או Caligula Effect מצאו את עצמם מקבלים פורטים למחשב.
    בודדים המשחקים האקסקלוסיביים הטובים שנשארו עד עכשיו אקסקלוסיביים לויטה, אבל בהתחשב בכישלון המוחץ שלה, אני דווקא שמח שהמשחקים האלו מקבלים ברובם פורטים וזוכים לאהדה שמגיעה להם, כי ארון הקבורה של הויטה כבר הושלם, אין איך לפגוע במצבה יותר מזה.
    אם כי, יש להודות, 8 שנים אחרי שיצאה, אפשר להניח את הויטה במקומה ולהגיד לה שאת תפקידה בדור הזה היא עשתה.
    אנצל את זה להגיד שלמרות שזה לא דבר שאתה עושה לעיתים קרובות, אני מת לקרוא כל פעם שאתה כותב ביקורת על משחקים, רם. אתה הסיבה שקניתי וננתי הזדמנות לראגנארוק אודיסי (שממשחק קצר בו פחות עפתי עליו, אבל אני רוצה יום אחד לתת לו הזדמנות יותר מעמיקה), קניתי גם את דוקורו באיזה הנחה מתישהו (עלה באמת פרוטות בהנחה) ואפילו P4DAN שנורא חששתי ממנו שיהיה זבל מוחלט, אחרי שקראתי את הביקורת שלך קניתי בלב שלם ולא התאכזבתי.
    מאוד מקווה להמשיך לראות ביקורות של משחקי ווידאו אצלך ותודה על כל אלה שכבר כתבת 🙂

  3. גיל ניאונגו אומר/ת

    משתתף בצערך
    It’s all Sony’s fault (The child said as he kick the way and cry from the pain)

    אבל גם ככה איבדתי אמון בסוני אחרי המדיניות החדשה והמזורגגת שלה שמחליטהלצ’נזר לנו את החיים, אתה הייתה יכול לסבול משחק שלם של דאנגנרופה כשאתה יותר שהדם פתאום וורו…. רגע מה? מהזאתאומרת הוא תמיד היה וורוד?!

    אבל באנימה… רגע שם זאת לא הייתה השמש ששינת את הגוון של הצבע???

    חייתי בשקר,
    It’s…. it’s all Sony’s fault, yeah…

    1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) אומר/ת

      *wall

      1. גיל ניאונגו אומר/ת

        *יודע שהדם

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם