-Parasyte -the maxim

אחת לתקופה מגיעה סדרה מהסוג שאנחנו לא בדיוק יודעים איך לאכול אותה. כזו היא “Parasyte”. 

שיניצ’י הוא נער צנום וביישן בן 17. חייו משתנים כאשר טפיל חייזרי מנסה להשתלט על מוחו, זאת ללא הצלחה: ברגע האחרון חוסם שיניצ’י את התקדמות הטפיל במחזור הדם באמצעות כבל אזניות. במאמץ נואש, משתלט הטפיל על כף ידו הימנית של שיניצ’י. כך זכה (“זכה”) שיניצ’י לא להפוך למפלצת, ואילו הטפיל הפך להיות יד ימינו. תרתי משמע. הבנתם? כי הוא גם מגן עליו והוא גם אשכרה יד ימין שלו.
נו, תצחקו!

שיניצ’י קורא לטפיל ‘מיגי’ (ביפנית: ימין. כי הוא יד ימינו, הבנתם? לא? עדיין לא מצחיק?) ויחדיו הם מגלים כי מיגי הוא לא בדיוק האושפיזין היחיד שהגיע מהחלל. לצערם של בני-אדם אחרים, הם לא ישנו בלילה עם אזניות ולכן טפילים רבים השתלטו על מוחם. רק שיניצ’י מבין כולם זכה לשמור על אינטלקט ואישיות משלו – ויחד עם מיגי פועלים השניים לשרוד בעולם בו טפילים הורגים בני-אדם כדי לאכול. 

כמו שאמרתי. אחת לתקופה מגיעה סדרה מהסוג שאנחנו לא בדיוק יודעים איך לאכול אותה. מה שבהתחלה נראה כמו “הרפתקאותיהם של שיניצ’י ומיגי” הופך במהרה לסָגה קודרת ואלימה, סגה שעוסקת בנושא הפילוסופי העתיק מכול: טבע האדם.

מיגי הוא יצור חסר יכולת להביע רגש מכל סוג שהוא. ככל שהוא לומד יותר על בני-האדם, כך הוא מבין פחות את משמעותם של אלמנטים כמו אלטרואיזם, חמלה ואפילו אהבה. על מנת לשרוד, מוכן מיגי להרוג כל מי שמהווה איום על שיניצ’י ועליו, גם כאשר האיוּם אינו ממשי. שיניצ’י כמובן לא נכנע בקלות לתכתיבים של מיגי, חוץ מבפעמים שהוא כן: בכל זאת, טפיל חייזרי עם כוחות מפלצתיים השתלט על גופו ויכול להרוג אותו בכל רגע. אוּלם השניים לומדים להסתדר איש עם טפילוֹ; מיגי מוכן להכיר בדרכים אלימות פחות, בעוד ששיניצ’י מאבד את התמימות. הדינמיקה בין השניים היא ללא ספק חוד החנית של Parasyte וההתפתחות שהם עוברים היא מבוא 101 לפסיכולוגיה.

חבל רק ששאר הסדרה כל-כך בינונית.

עד לפרק האחרון, אין ל-Parasyte נרטיב ברור; מאות טפילים השתלטו על יפן, אך החיים ברובם מתנהלים לפי שגרה. אני יודע שביפן רגילים לדברים מופרכים [ראיה #1. ראיה #2], אך ציפיתי למינימום בהלה ציבורית ברגע שעניין הטפילים פורסם. יתרה מזאת, מה קורה בשאר העולם? מה היא תכנית-העל של הטפילים? ואיך הם מתכננים ליישם אותה? התשובה היא שלא קורה שום דבר מעבר לשינוי עולמו האישי של שיניצ’י. ישנן קבוצות מקומיות של טפילים המתארגנות יחדיו, והדבר הכי מסוכן לשלום הציבור שהם עושים זה… לרוץ לפוליטיקה. בשיא הרצינות.

בסדר, אז אין אפוקליפסה. אוּלם האויבים מולם מתייצבים מיגי ושיניצ’י הם יצורים חסרי רחמים שטובחים בכל מה שזז. הסדרה מצטיינת דווקא ברגעי האקשן האלה: הקרבות קצביים, ברוטליים וכל חובב אלימות סדיסט (כמוני) ייהנה מהם. אפילו שמיגי ושיניצ’י הם שניים בגוף של אחד, הם כמעט תמיד בעמדת נחיתות מול אויב בודד: שיניצ’י הוא לא בדיוק סילבסטר סטאלון ומיגי הוא לא טפיל בשיא הפוטנציאל, בגלל הקטע עם היד. לכן הניצחון שלהם חייב להגיע בעזרת טקטיקה נבונה.

לצערי, הקרבות לא תופסים חלקים רבים יותר בסיפור, כיוון שהסיפור נהיה מביך. עד כמה שאני מעריך את הניסיון לייצר אמירה ולסחוף את קהל הצופים לדיון אינטלקטואלי מעמיק אודות מהותנו כבני-אדם – כמעט כל דמות אנושית בסדרה היא או מטומטמת או ממש מטומטמת. והבעיה? לשיניצ’י אכפת מכל אחד ואחת. קשה היה לי לעודד את האג’נדה של שיניצ’י כאשר רוב הזמן חשבתי “וואלה, אולי הטפילים צודקים”.  

Parasyte היא לא בדיוק הברקת המאה, אך בזכות רעיון (יחסית) מקורי וביצוע מוצלח של קטעי אקשן ומתח, קשה לי לא להמליץ עליה; בתנאי שלא תפָתחו ממנה ציפיות גבוהות, אתם מוזמנים לצפות בה כגילטי פלז’ר. מאידך, אתם יכולים לחכות שסרט הלייב אקשן ישוחרר גם לבלו-ריי מתישהו בהמשך השנה. כי אחת לתקופה, מגיע סרט שאנחנו לא בדיוק יודעים איך לאכול אותו.


הטוב: אקשן; לא סדרה שרואים כל יום; לפעמים מעוררת מחשבה. 
הרע: לא בטוחה מה היא רוצה לספר; מטומטמים, מטומטמים בכל מקום!
והמכוער: אז… כאילו… אם שיניצ’י רוצה לאונן…?

ציון במדד OK – סביר 

(-Kiseijuu: Sei no Kakuritsu (Parasyte -the maxim | יפן, 2014-2015 | 24 פרקים | סטודיו Madhouse | דרמה, אקשן, הרפתקאות, אימה, מדע-בדיוני, עריפות | נוֹבּוּנָאגָה שימאזאקי [פוּרוּיָה מ-“Ace of Diamond”], איָה הירָאנוֹ [מיסה מ-“Death Note”], קָאנַה הָאנָאזַאוָוה [אקאנה מ-“Psycho-Pass”], מִיוּקי סָאוָואשִירוֹ [קורפיקה מ-“Hunter x Hunter”], אטְסוּקוֹ טָאנָאקָה [מוֹטוֹקוֹ קוּּסאנאגי מ-“Ghost in the Shell”], קאזוּהיקוֹ אינוֹאְה [קאקאשי מ-“Naruto”], מָאסָאקי אייזָווה [אייג’י דאטה, ריקרדו מרטינז מ-“Hajime no Ippo: New Challenger”] | במאי: קניצ’י שימיזוּ | יוצר מקורי: היטוֹשי איוָואקה

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם