מוכנים לפתוח את תיבת פנדורה? | ראיון

סטיבן קינג כתב באחד מספריו ש-“לביים קבוצת בני-נוער זה כמו לבצע ג’אגלינג עם צנצנות של ניטרוגליצרין: ממריץ ומסוכן“. זו השנה השמינית בה קהילת האנימה הישראלית משחקת בניטרוגליצרין, כאשר את הלהטוט הבא תזכו לראות על בימת מרכז הקונגרסים בחיפה. כנס כאמ”י השנתי יוצא תכף לדרך, ועמו אחת ההפקות המסקרנות שנראו על המסך. צוות “פנדורה מיוזיקל” התפנה לרגע מהחזרות האינטנסיביות על-מנת לספר לכם מדוע הג’אגלינג שהם עושים מרשים יותר ממה שהכרתם עד עכשיו.

מרואיינים: נעה ירון [במאית], שקד שפירא [מפיקה], רן בורשטיין [במאי שותף], שיאל פלד-זקס [שחקנית], עומר אופיר [שחקן], אופיר לוטן [שחקנית], פאז [אחראי מוזיקלי].

לפני שבכלל פתחתי את תיבת פנדורה, הייתי מוכרח לשאול את החבר’ה משהו שהציק לי תקופה ארוכה: מדוע “Pandora”? התשובה, האמת, לא מפתיעה: “בגלל העלילה” ענתה מפיקת המחזמר שקד. “…בגדול הסיפור מתרחש בשני עולמות מקבילים. אחד מהם הוא עולם שיוצא מתוך תיבת פנדורה”. נשמע מרשים יותר מההסבר האחר: “מה גם שהיה יום מאוד ארוך, היינו צריכים למצוא כבר שם להפקה, אז זרקנו משהו חצי-גמור והלכנו איתו”. זה קרה, הם מסבירים, אחרי שקראו את הראיון עם צוות אוטוקו בנזאי ובכך “פתחנו תיבת פנדורה”. נעה, הבמאית, הציעה “למה לא פנדורה?” – וככה נולד השם.

רעיון למחזמר טמון כנראה אצל כל אדם שראה לפחות מופע אחד, אך האתגר האמיתי הוא להגיע משלב הדמיון לשלב הביצוע. בתקווה לקבל השראה להתניע כבר את המחזמר הדמיוני שלי – “Highschool (of the Dead) Musical” – שאלתי אותם מה הוא הטריגר שהקים אותם מהמיטה?

“מעט אחרי R Musical באוגוסט לפני שנתיים, האדרנלין נגמר והייתי שרויה בחוסר מעש” מסבירה נעה. “היה לי בראש רעיון. הוא לא היה מגובש ולכן פניתי לשקד, שהיא לא רק חברה טובה אלא גם שכנה. שקד דחפה את הרעיון לכדי משהו פרקטי. היותנו שכנוֹת היווה יתרון, אני זוכרת לא מעט לילות לבנים בהם עבדנו על התסריט”.

מי שקורא את התקציר – “מחזמר מקורי המבוסס על עולם האנימה, המנגה והתרבות היפנית” – לא יכול שלא לחשוב על “והסושי חינם“, אותו מחזמר של AC Musical שנהיה לאגדה בחלוף השנים. כאשר העליתי את הדמיון בין השניים, למדתי שגם הם מודעים לעניין.

נעה: הפחד הגדול בכתיבה של מחזמר מקורי זה החשש שהוא ידמה ל-“והסושי חינם”. AC Musical עשו משהו חדש בקהילה והצליחו איתו, לכן העברנו את התסריט לשירה (גרוס, מיוצרי “והסושי חינם” – ר.ק) וביקשנו ממנה אישור לכך ש-‘פנדורה’ לא נראה כמו AC Musical, לא מבחינת דמויות ולא מבחינת עלילה”.

אופיר: “חוץ מזה, מה שמייחד את ‘פנדורה’ הוא שהמחזמר שלנו בנוי כמו מחזמר של ברודוויי. ישנן דמויות מסוגננות אך כל אחד מיוחדת בפני עצמה, כך שאם לא תאהב דמות מסוימת, כנראה שתתחבר יותר עם דמות אחרת”. שיאל מוסיפה ש-“בניגוד למחזות אחרים בהם לא היה ברור מי הדמות הראשית, הפעם נסובה העלילה סביב דמות אחת מוגדרת”. 

פאז מרחיב בכל הקשור לפן המוזיקלי. “בנוגע לשירים, כל מחזות-הזמר שעלו עד עכשיו הכילו מוזיקה מתוך סדרות אנימה או מוזיקה מקורית טובה. הקהל יוכל למצוא את זה גם בפנדורה, בחזקת אלף: הקלטנו בטכניקות שונות, בהרמוניות למשל. השירים והלחנים מקוריים, כולם נכתבו על-ידי סגל המחזמר. מאוד נהנינו לכתוב ביחד. זה אומנם לקח זמן רב, אך גייסנו מלחינים מוכשרים ומהם למדנו על שיטות הקלטה שונות, כלים אקוסטיים, דיגיטליים ועוד, השתעשענו עם קולות רקע אפילו.

“כיף ככל שהיה, עבדנו קשה מאוד. היה עלינו למצוא את הסולם המתאים לכל דמות, כל שחקן התאמן רבות כך שלהקלטות הגיעו כולם מוכנים ב-200%. המחזמר יהיה ממתק לחובבי מוזיקה”.

שקד: “אחד השירים למשל עבר 4 דראפטים לפני שהסכמנו על התצורה הסופית שלו. כל שיר במחזמר הוא בסגנון אחר. יש אצלנו ואלס, פופ, רוק ועוד”.

בתור היותי איש צמא דם, שאלתי אותם בנוגע לקשיים שצצו במהלך ההפקה. רן בורשטיין, שועל ותיק בתחום ומסז’יסט מעולה (מניסיון), סיפר על הקשיים הידועים: “היה קושי רב בחזרות בהתחשב בטווח הגילאים של השחקנים. לכל אחד מהם יש חיים משלו ולכן קשה למצוא איזון בין משהו שאתה אוהב לבין המציאות האישית. לעניות דעתי עשינו עבודה טובה בכל מה שקשור בגמישות שבין החזרות לחיי השחקנים”.

שקד: “יש לנו בחורה שמגיעה מחור בצפון, 4 שעות נסיעה יומיות. למרות זאת היא מגיעה, פעמיים בשבוע, בלי איחורים כמו שעון שוויצרי. הקאסט מאוד מסור ובזכות כך הצלחנו להתעלות על קשיים”.

שיאל: “אני חייבת לציין גם את המסירות של ההפקה. כשחקנית, אני מכירה מהפקות קודמות את מעורבות הקאסט בדברים כמו מציאת קוספליי. אך לא ב-‘פנדורה’. ההפקה דואגת לנו לדברים ברמה אחרת משידעתי”.

נעה: “הקושי שלי ושל שקד הוא בסיסי יותר, גיבוש הרעיון הסופי. על התסריט עבדנו בדרכים שונות במשך קרוב לשנה. בהתחלה שיחקנו עם הרעיון, בשלב מסוים עשינו ניסוי וטעייה, הוספנו והחסרנו דמויות. קו מנחה היה ליצור מחזמר לא ארוך מדי, הקהל לא רוצה לשבת במופע בן 3 שעות”.

שקד: “בהחלט. יצא לנו מחזמר בן שעה ורבע, כולל החלפת תפאורה. בנינו את זה בקפידה; שוחחנו עם אמא”י פעמים רבות מפאת החשש שייצא מחזמר ארוך”.

הרגשתי שלא קיבלתי מספיק דם, אז ניסיתי את תהליך האודישנים – דבר שידוע כסיזיפי – בתקווה למצוא סיפורי זימה. שיאל משתפת כיצד “שיחדתי את ההפקה בכך שביצעתי קטעי שירה וריקוד לטעמם האישי”.

נעה: “שיאל היא חברה טובה של שקד ושלי. חששנו שאם היא תשתתף באודישנים, זה יגרום לחיכוכים. הרי אין סביבה אינטנסיבית יותר ממחזמר. ראינו את התפקיד המדהים שהיא עשתה ב-‘Tea House’ וביום האודישנים שלנו היא קפצה לבקר. אמרנו לה שתבוא מוכנה לאודישן הבא, אך היא התעקשה לבצע אודישן מאולתר כאן עכשיו. האודישן היה כל-כך מוצלח שלא יכולנו לתת לה שום תפקיד למעט התפקיד הראשי”.

שקד: “אה, גם היה לנו יום אודישנים ארוך. ישבנו 4 שעות ברצף, בחנו משתתפים רבים. בסוף היום נעה ואני רצינו רק להגיע הביתה, אלא שאז נכנסה נבחנת חדשה שאמרה ‘שלום, קוראים לי אנאל. אתם לא יודעים מי אני אבל אני הולכת להיות במחזמר שלכם’. מיותר לציין שהיום היא אכן איתנו”.

שמתי לב שסגל ההפקה מונה בעיקר כאלה שמנוסים עם מחזות זמר. “חוץ מפאז, לכולנו יש ניסיון עוד מימי !YOSH ו-R Musical” משתפת נעה. “עבור עומר זו ההפקה הראשונה מאז ‘AC Musical’ האחרון. רן הוא מלאך בכל הקשור למחזות זמר ואנחנו מודות לו על כך שהוא איתנו מהיום הראשון”.

רן: “אני יכול להוסיף שמאז המחזמר הראשון בו השתתפתי, החלק שלי לא היה פעיל מי-יודע-מה. בזכות הקשר הטוב שלי עם שקד ונעה, דלתות ההפקה נפתחו בפניי והחלטתי להשקיע ב-‘פנדורה’ את כל מרצי. אני שמח שיצא לי להיות חלק פעיל בהפקה. למדתי הרבה מהטעויות של ההפקות הקודמות, כמו שהן למדו מההפקות שקדמו אליהן. מדובר במשהו שפעלנו חזק על פיו, למדנו מכמה שיותר טעויות בתקווה שנופיע ברמה המקצועית ביותר”.

אופיר: “אצלנו למשל כל השירים כבר מוקלטים ונהירים, דבר שהתעכב בהפקות אחרות. הכנת התלבושות מהירה וחלקה, יש לנו רצועה מדהימה של תלבושות”.

עומר חוזר לבמה הקהילתית מאז “והסושי חינם”. לא שהוא לא רצה להשתתף במחזות אחרים, אבל הוא בחר לשתף מדוע דווקא אל ‘פנדורה’ הוא נענה בחיוב: “לאחר AC Musical קיבלתי הצעות רבות אך אף אחת מהן לא נראתה לי רצינית מספיק. לאחר ששוחחתי עם נעה, שקד ורן, למדתי על ההתמדה שלהם והבנתי שלא מדובר במשהו חובבני. התלהבתי מכל הלב”.

כחיפאי עם תעודות, מי כמוני מכיר את הבמה של מרכז הקונגרסים? כאשר הוכרז כי כנס גדול של אמא”י חוזר אל המקום הזה – והפעם עם מחזמר, לא פחות – הדבר הראשון שהתלהבתי וחששתי ממנו בו זמנית הוא גודלהּ העצום של הבמה. צוות ההפקה המקצועי של ‘פנדורה’ מוכן גם לאתגר הזה: “יש לנו תפאורה שאפתנית. רוּבָּה כבר מוכנה. יש אצלנו במופע שביל שאמור ללוות את השחקנים; כאשר קלטנו את גודל הבמה, רכשנו שביל באורך 9 מטרים! בחזרות אנחנו מספרים לשחקנים שהם יכולים להתפרס יותר, כיוון שהבמה גדולה”.

בסדר, שוכנעתי. נראה כי בכל הקשור למקצוענות טכנית, ‘פנדורה’ עומדים להדהים את כולנו. אבל מה לגבי המשחק? הדמויות לא מבוססות על שום חומר קיים, מה שעשוי להציב לשחקנים אתגר.

שיאל: “קיבלנו בהתחלה תיאור כללי של דמות: גיל, יש או אין הורים, תכונות אופי וכדומה. משם החלה בעצם העבודה שלנו. היינו מאלתרים יחדיו קטעים, ממציאים סיפורי רקע, מקשרים אחד בין השני. חלק מכל זה הפך לקאנוני. הכנסנו כמובן משהו מעצמנו, קשה לעבוד עם דמות כאשר אין בה משהו מתוך השחקן. אבל עם כמה שאנחנו עצמנו, מהבסיס אנחנו רחוקים. באופן אישי, אני מורגלת לדמויות שמחות ועליזות. הדמות שלי (“הדמות הראשית” מזכירה שקד) שונה מזה בתכלית”.

אופיר: “גם הדמות שלי אינה דומה למה שהורגלתי עד ‘פנדורה’. לרוב גילמתי דמויות חמודות בתפקידים קטנים, אלא שפנדורה הציבו לי אתגר. אני לא אגלה על הדמות דבר, כי אסור לי, אבל אגיד שיש לה עומקים רבים. היה קשה לי להיכנס אליה בהתחלה, אבל אחרי עבודה מאומצת עם רן, שקד ונעה, הצלחתי”.

שקד: “גם אני מגלמת דמות במחזמר. קושי עיקרי אחד שהיה לי הוא להפריד בין העבודה שלי כמפיקה לבין עבודת המשחק”. שיאל מוסיפה ש-“חשוב לציין כי בניגוד לבמאים אחרים, נעה ושקד לא רצו לשחק. אך הייתה לנו בעיה עם שחקנית אז לחצנו על שקד לגלם את הדמות”.


לקראת סוף הראיון, התחלתי לקנא בהווי המשפחתי שאני רואה לנגד עיני. “החזרות עוברות בצורה מהנה” מספרת שיאל. “כולם תומכים אחד בשני. ברור שיש ריבים, זה צועק על זה וזה מרביץ לזה וההוא משתיק את ההוא, אבל סך הכול אנחנו מגובשים”. 

עומר: “באופן אישי אני יכול להעיד שכולם כבר הכירו את כולם מהפקות קודמות. ב-AC Musical הייתי החדש, הפעם הגעתי על תקן זה שלא שמעו עליו. אך למרות שכולם היו מחוברים אחד לשני, היה לי קל להיכנס לחבורה. האווירה מאוד פתוחה ומקבלת”.

פאז: “יצא לנו לעשות ערבי כיף, משהו שאני לא יודע אם היה בהפקות אחרות. הגיבוש אצלנו עבד מעל ומעבר”.

אי אפשר כמובן לסיים בלי תודות.
שקד: “תודה רבה לכל הקאסט, ההפקה ולכל מי שתומך. זו הייתה – וזו עדיין – חוויה מדהימה. אנחנו מעודדים אנשים אחרים לעשות מחזות זמר. אני מקווה שאנשים ייהנו מ-‘פנדורה’.
היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו, יש בו טריילרים ותמונות”.

רן: “אני מעוניין להוסיף תודה לחברים בתחום הקוספליי, יחד עם אנשים נוספים בקהילה שהיו מוכנים לעזור לנו, מי יותר ומי פחות. תודה לכל מי שעזר, בין אם הוא חלק מההפקה או לא.

שיאל: “וכשאתם רואים את המחזמר, תהיו בני-אדם: אל תפריעו”. 

אמן.

האם הג’אגלינג המרשים של “פנדורה מיוזיקל” יצליח? גלו בעצמכם ב-21 באוגוסט, כנ”ס כאמ”י 2014 בחיפה.


• כדאי לשתף: עמוד הפייסבוק הרשמי של המחזמר (הציורים לקוחים מתוך העמוד. קרדיטים מלאים ניתן למצוא שם בפנים).

 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם