Non Non Biyori

אז הייתי בצימר עם בת זוגתי. לא עכשיו, אבל פעם. אזור כפרי שקט כזה בצפון הארץ. רעפים אדומים בצבצו מבין שדות ירוקים, וסימן החיים היחיד שראינו היה של חתול מנומנם. לקחתי אוויר נקי לריאות ואמרתי “בכיף הייתי גר פה”.

כאשר חזרתי לעיר התאפקתי מלנשק את סניף הארומה שקיבל את פנינו בברכה.


הוטארו עברה מהעיר הגדולה לאזור כפרי בשם אסהיגהוקה, היכן שפרות עושות מוווו מחוץ לחלון והתושבים לא צריכים את יוטיוב כדי לדעת איך עושה שועל. הוטארו מתחילה את לימודי כיתה ה’ בבית ספר מקומי בו לומדות האחיות נאטסומי וקומארי יחד עם אחיהן הגדול (והשקט) סוגורו. את החמישייה משלימה רנגה הצעירה. כן, זהו. אין תלמידים אחרים בכל בית הספר. שולחנהּ של רנגה (כיתה א’) נמצא במרחק מטר משולחנהּ של קומארי (כיתה ח’).

הסדרה היא על כלום, ז’אנר פופולרי בשנים האחרונות. אלא שלעשות סדרה על כלום בֵּמָקוֹם שאין בו כלום זה צעד גדול קדימה. כדי שתבינו עד כמה נידח המקום בו הן גרות, הצימר בו שהיתי עשוי להיחשב עבורן כמו שביקור בניו-יורק יחשב עבורכם (מתנצל בפני קוראיי הנאמנים שגרים בניו-יורק שאין לי עבורכם אנלוגיה מתאימה. בעצם אני לא מתנצל, אתם גרים בניו-יורק. סתמו). 

בעוד ש-Gingitsune היא סדרה עם מעט פנטזיה והדמויות בה מתפתחות מפרק לפרק, Non Non Biyori דומה יותר ל-Lucky Star רק עם מערכונים ארוכים יותר המתרחשים בשממה. אך למרות זאת, או שמה על אף זאת, הן לא מתלוננות. הן שמחות לנשום אוויר נקי, למתוח שרירים בדרכן לבית-הספר ולהסתובב במרחבים של קילומטרים השייכים בעיקרון רק להן; בין אם אלה גבעות, יער, נהרות ופינות ליטוף.

גם ללא קשר לאווירת ערוץ הטיולים של הסדרה, יש ל-Non Non Biyori יתרון נוסף: היא די מצחיקה.

אני לא מבטיח שתיפלו על הרצפה או שקוקה-קולה תצא לכם מהאף, אבל זו ללא ספק אחת הסדרות המשעשעות בשנה החולפת. לכל אחת מהבנות, כיאה לקומדיה המכבדת את עצמה, יש אישיות גבולית; רנגה הקטנה מתפקדת על תקן נסיכת הלולי של החבורה, נאטסומי תעדיף לישון ולשחק על-פני ללמוד ולעשות מטלות, לקומארי יש בעיות דימוי, והוטארו – שנראית כלפי חוץ כטיפוס שפוי – אובססיבית ברמות לא רגילות כלפי אחת הבנות. זה לא עוזר שהמורה שלהן (אחותה הבכורה של רנגה) היא האדם העצלן בתבל.

ההומור רנדומלי ומגיע במקומות לא צפויים. לעתים זה פאנץ’ ליין ולעתים זו סיטואציה ביזרית שנמשכת על-פני כל המערכון (דוגמה: קומארי והוטארו יוצאות יחדיו בזמן שקומארי חושבת שהוטארו היא זרה בת 30). 

היופי בסדרות קומיות טובות הוא האופן בו הן מתמודדות עם אלמנטים עצובים. Non Non Biyori מקבלת ציון גבוה בתחום הזה: אחד המערכונים הזכורים ביותר הוא כאשר רנגה מתיידדת עם מישהי בגילה המבקרת רק בקיץ. משהו מצחיק לא קורה, אבל הכינו ממחטה למקרה הצורך.

כאשר אני אומר ‘מערכונים’, קחו זאת בערבון מוגבל כיוון שישנם פרקים שסיפורם תופס את כל עשרים הדקות. אלה הפרקים שבדרך-כלל מכוונים זרקור על דמות המוצגת באור רחב יותר.

ולא חסרות דמויות מחוץ למעגל החברות. בְּנוֹת משפחתן ותושבים אחרים בעיירה הם פנים קבועים, ולעתים הם אף נהיים חלק מרכזי בסיפור; כל מי שיצפה ב-Non Non Biyori ירגיש כי לדמויות המשנה הבוגרות יש היסטוריה משותפת שיכולה להכיל סדרה בפני עצמה. ובכן, יש לי חדשות בשבילכם: המנגה המקורית מתרחשת באותה העיירה בה מתרחשת Toko-toko, מנגה אחרת מבית אותו יוצר ובה מככבות אותן דמויות שמגיחות ב-Non Non Biyori. עכשיו אני רוצה למצוא את המנגה ההיא ולקרוא אותה. 


קשה לי להמליץ על הסדרה הזו לכולם. אם Gingitsune מכוונת את ה-Slice of Life שלה לכיוון הדרמתי ומדי פעם היא מצחיקה, Non Non Biyori עושה זאת הפוך. הכל עניין של טעם אישי, אך בניגוד ל-Gingitsune אני ממליץ לתת ל-Non Non Biyori יותר מפרק אחד לפני שתחוו דעה. הפרק הראשון לא ממָמְש את מלוא הפוטנציאל שהסדרה מראה בפרקים מאוחרים.

בסופו של דבר אני יוצא ממנה ברגשות חיוביים. לא בטוח שאזכור אותה בעוד שנה-שנתיים (אם לא תהיה עונה נוספת) אך היא בהחלט העלתה לי שוב את הרצון לגור באזור כפרי נידח. אבל לא מהסוג שפה בארץ – אלא כזה שלוקח חצי יום להגיע לעיר הקרובה אליו. בא לי לבלות אחר צהריים בחיק הטבע עם ארבע הבנות, לחזור לארוחת ערב טרייה ומשם לישון לשמע קולות צרצרים. בסוף הייתי נעצר בגלל התרועעות עם ילדות קטנות, אבל לפחות הייתי אומר ש-“וואלה. בכיף גרתי פה”. 


הטוב: הומוריסטית ביותר; גיבורות חינניות; אפקטיבית גם בדרמה.
הרע: לא כל המערכונים מצחיקים.
והמכוער: אף אחת מהן לא יכולה להעתיק מבחנים ושיעורי בית.

ציון במדד OK – סביר פלוס

(Non Non Biyori (Non Non Weather | יפן, 2013 | 12 פרקים | קומדיה, דרמה, Slice of Life, למה הן לא יכולות ללמוד בבית של רנגה או משהו? | סטודיו Silver Link | ריאה מורקאווה [אָאוֹי מ-“Vividred Operation”], קוֹטוֹרי קוֹוואי [אוּטסוּ-טסוּ מ-“Gatchaman Crowds”], אָיינֵה סאקוּראי [סוּזוּקה מ-“Tokyo Ravens”], קאנה אסוּמי [מוֹמוֹאֵה מ-“Madoka”], קאוֹרי נאזוּקה [נאנאלי מ-“Code Geass”] | בימוי: שינְייה קָאוָואמוֹ | יוצר מקורי: Atto

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם