Non Non Biyori Movie: Vacation

לקח לי זמן להתיישב ולצפות סוף סוף בסרט של "Non Non Biyori", סרט שזמין מספר חודשים. אהבתי את הסדרה ואני גם  זוכר שאהבתי את הסדרה, אבל בכל זאת — עם התקרבותי לגיל 30 החודש (אנ'לא בוכה מה פתאום) תהיתי מה בדיוק בוער לי לשבת לצפות בקבוצת ילדות שעושות שטויות? אני אדם מבוגר הרי, אני צריך להתמקד בסרטי אנימה שמותאמ… רנגהההההה! יאאא איזה חמווודה כפרה עליההה!! יואו תראו הן מתלהבות מהים! יאא איזה מקסימות יואו! איזה סרט נהדר!

אוקי, עכשיו נזכרתי. "Non Non Biyori" היא לא סדרת הבנות-שעושות-דברים-קאוואי הטיפוסית בשכונה. כלומר, כן – היא עוסקת בקבוצה של בנות וכן הן עושות דברים קאוואי, אך בינה לבין העמיתות שלה קיים הבדל אחד מהותי: ל-Non Non Biyori יש לב.

אבל לא צריך לחזור אחורה, כבר פירטתי מספיק בביקורות על שתי העונות מה בדיוק מיוחד בהן (נדמה לי, בכל אופן. עבר זמן מאז שכתבתי אותן ואין לי כוח לקרוא שוב. ספרו לי איך הן). השאלה הנוכחית היא האם הסרט שממשיך את הסדרה מחדש משהו?

כן ולא.

"Non Non Biyori Movie: Vacation" מוציא את רנגה, הוטארו, נטסומי וקומארי מחוץ לסביבתן הטבעית — אל הקניון בעיר הסמוכה. לא ממש יצא לנו לראות אותן בסביבה אורבנית, לא שכן קניון, ויש משהו נחמד בהתלהבות הנאיבית של הגיבורות ממגוון החנויות והמבחר. בכיף הייתי רואה סרט שלם על הבילוי שלהן בקניון.

ואז הן זוכות בחופשה באוקינאווה! לעזאזל הקניון,  זה עדיף בהרבה.

מי שלא מכיר, אוקינאווה היא מעין שילוב בין אילת (בתי מלון, ים ומזג אוויר-חם, אבל בלי ערסים עם וודקה רד-בול) והגליל (אזורים כפריים ומגוון בתי הארחה). יש לה קסם של הוואי ואוכל טוב. הבנות – ושאר הדמויות בסדרה, כי למה לא – עוזבות את העיירה הפסטורלית עם הנופים המדהימים בה הן גרות כדי לנפוש בעיירה פסטורלית עם נופים מדהימים – וים. באופיו, הסרט הוא "Non Non Biyori" לכל דבר ועניין, עם וייב ה-Slice of Life וההומור הפשוט-אך-מעודן אליו הורגלנו.

באוקינאווה פוגשות הבנות את אָאוי, בתם של מנהלי בית ההארחה בו שוהה הקבוצה. אָאוי מנומסת להפליא ועובדת קשה – והיא בגילה של נטסומי, מה שכמובן גורם לכולן להשוות בין הנערה השקדנית לבין נטסומי שלא מצליחה אפילו את שיעורי-הבית שלה לסיים. יחסי החברות שנרקמים בין אאוי לנטסומי הם גולת הכותרת של הסרט, בעוד מרבית הבנות (שהן לא רנגה) נדחקות טיפה הצידה. לא שזה משנה הרבה כי כולן רצות בים, יוצאות לצלול, מבלות על קאייקים ומשחקות בדמינגטון (באופן שגרם לי לתהות איך אין עדיין סדרת ספורט על בדמינגטו… לא חשוב שכחתי שיש, ובצדק).

הסרט לוקח עצמו, ברוח הסדרה, לאט – מה שיפה בהתחשב כי אורכו הכולל של 'Vacation' הוא 70 דקות. מדובר למעשה בפרק ארוך במיוחד ואני בסדר עם זה. לקח לי אגב דקות בודדות בלבד להתאקלם, כאילו הפרק האחרון  לא שודר לפני 4 שנים (רגע, 4 שנים??) ואפילו זכרתי בקלות את הקשרים בין כל דמויות המשנה – שזה מדהים כי לא תמיד אני זוכר אפילו את הקשרים בתוך המשפחה שלי.

מיותר לציין כי הסרט מספק רגעים ויזואליים יוצאי דופן, כולל תצוגת הכוכבים הכי יפה שראיתי באנימה כלשהי מזה זמן רב. במשך שניות ארוכות הייתי מהופנט, ואם יש לכם הזדמנות – צפו בו על מסך כמה שיותר גדול ועם חושך מסביב.

'Vacation' אמנם נגיש לצופים שלא התנסו עם "Non Non Biyory" בעברם, אבל העוצמה הרגשית בו טמונה בהיכרות מקדימה עם הדמויות. אין טעם בקיצורי דרך חבר'ה, יותר כיף לצפות בסרט בו מכירים את הדינמיקה בחבורה.

אמנם זה לא סרט האנימה הכי טוב שראיתי השנה אבל הוא בהחלט הכי מרגיע; המקבילה הקולנועית לחופשה אמיתית באוקינאווה – בלי אקשן או תרחישים לא סבירים, אלא רק קבוצת בנות שמטיילות ונהנות מהנוף (ובלי שמץ פאנסרביס). יותר סדרות אנימה לדעתי צריכות ללמוד מ-"Non Non Biyori" את אמנות ה-"לקחת את זה לאט", ואני שמח שלא ויתרתי לעצמי כי גם קרוב לגיל 30 אני יכול לומר, בוודאות, שזו אחת הסדרות היותר-מקסימות על המסך. איזה יופי שיש עונה שלישית בדרך.

הטוב: סרט פשוט, נראה נהדר; מגוון רגעים קסומים; מצחיק לפרקים וגם מרגש.
הרע: לא כל הדמויות האהובות זוכות לזמן המסך שמגיע להן.
והמכוער: נו קדימה, תבררו כמה עולה חופשה באוקינאווה.

ציון במדד OK – סביר פלוס