Nisekoi

מכירים את זה שאתם מגלים את המילה "פיצה" בתפריט של מסעדת יוקרה? ואז אתם מזמינים אותה, ומגלים ש-וואלה, זו אכן פיצה: הבצק, הגבינה, הרוטב. הכל אותו ג'אנק. ג'אנק טעים מהרגיל, אבל ג'אנק.

אז Nisekoi.

כאשר הכריזו סטודיו Shaft כי הם לוקחים על עצמם את Nisekoi כפרויקט, הרמתי גבה: היתכן כי חסרות אצלם הצעות עבודה? אותו סטודיו שהנפיק יצירות מופת כדוגמת Sayonara Zetsubō Sensei ו-Puella Magi Madoka Magica פונה לפתע אל מגזין שונן ג'אמפ כחומר מקור. ושלא תבינו לא נכון, אני מת על שונן ג'אמפ… כמו שאני מת על פיצה.

אך הנה, כל מה שצריך הוא קורטוב של יצירתיות ויזואלית כדי להפוך קומדית הארם בינונית למשהו יפהפה.

גיבור Nisekoi ["אהבה מזוייפת", אם שאלתם] הוא ראקוּ, תלמיד תיכון רגיל לחלוטין עם חיבה לסיכות ראש. במקרה הוא יורש העצר של מנהיג משפחת יאקוּזה. ראקו גם מאוהב קשות בבת כיתתו קוסאקי אוֹנוֹדרה, אהבה שהיא הדדית רק שאף אחד משניהם אינו מודע לכך. 

חייו של ראקו משתנים כאשר לכיתתו עוברת צ'יטוגה קיריסאקי, יורשת העצר של כנופיה יריבה. ראקו וצ'יטוגה מפתחים איבה אחת כלפי השני עוד לפני שלמדו על עצי המשפחה שלהם. בעקבות הסכם פשרה בין שני ראשי המשפחות, על ראקו וצ'יטוגה להעמיד פנים שהם זוג, זאת כדי לשמור על שלום בית. 

אוקי. בסדר. משפחות פשע יריבות, משולש (?) אהבה. נשמע נחמד. אבל כעת בואו נחזור 10 שנים לאחור: קיץ בהיר אחד, כשהיה ראקו ילד, הוא ואהובת לבו המסתורית מאותה תקופה כרתו ברית שאת פרטיה ראקו לא זוכר, אך לא קשה לנחש במה מדובר. הוא קיבל ממנה תליון עם מנעול ואילו המפתח נשאר אצלה. 

מי היא אותה אהובת ילדוּת מסתורית? לא תאמינו, אבל יש יותר מטוענת אחת לכתר.

מבין סדרות ה-הארם המוכרות, Nisekoi עוד יחסית חסודה. רמות האצ'י שבה אינן גובלות בפורנוגרפיה, ואף אחד מהגיבורים לא חרמן, אלא סתם מאוהב. 

הסדרה כן פוסעת בתלם הקלישאות הידוע; אם לא הבנתם מהפרק הראשון שצ'יטוגה וראקו יתחבבו זה על זו, כנראה לא ראיתם הרבה סדרות אנימה בחייכם. אבל זה שמדובר בסדרה צפויה, לא אומר שלא תיהנו ממנה, שכן היא רוויה בהומור ייחודי וקאסט רחב של דמויות משנה שאפילו, כן כן, עוברות התפתחות במהלך הסדרה. יש אפילו ניצוץ של יחסי אהבה-שנאה בין האחוק של ראקו ל-BFF של אונודרה.

ככל שהסדרה מתקדמת, עוד ועוד אלמנטים חדשים נכנסים למאזן הכוחות הרומנטי. בין אם זה גילוי חדש על אותו קיץ לפני עשור, בין אם זו דמות נוספת שמשנה את הדינמיקה או עוד דמות שמשנה את הדינמיקה. ולכולם קרה משהו בקיץ לפני 10 שנים. בשלב מסוים כבר חשבתי שמישהו שיחרר גז הורמונלי בעיר שהפך את ראקו לסולטן טורקי. בהתחלה זה עוד נחמד, אך בהמשך זה Too much.

ואי אפשר לסיים את הביקורת בלי לדבר על הטאץ' של Shaft. הסדרה הזו אולי לא מושקעת כמו Madoka, אך מזה הרבה זמן אני יכול להעיד שגרסת האנימה יפה יותר (אם כי המנגה במקרה הזה מאוירת נפלא גם כן); העולם של Nisekoi – האנימה – הוא צבעוני, מעט סוראליסטי אבל בעיקר מהפנט. אין לי שום חרטה שהיופי הזה הושקע הפעם בקומדיית שונן ג'אמפ טיפוסית. למעשה, אני מייחל לרוב הסדרות של ג'אמפ להיראות כמו Nisekoi. החוויה בהחלט שווה את זה ואני מקווה לראות יותר שיתופי פעולה כאלה בעתיד.

הטוב: יפה ויזואלית; משעשעת קלות ועם דמויות מהנות.
הרע: משולש אהבה שהופך לפנטגרם של אהבה.
והמכוער: זה לא קשור, אבל הרגליים שלי.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Nisekoi | יפן, 2014 | רומנטיקה, קומדיה, הארם, "הסנדק" פוגש את "כשהארי פגש את סאלי" | 20 פרקים | סטודיו Shaft | קוֹאוּקי אוּצ'יאמָה [סמייל מ-"Ping Pong The Animation"], נאוֹ טוֹיָאמה [קאנון/אפולו מ-"The World God Only Knows"], קאנה האנזאווה [שיאוֹרי/מינרווה מ-"The World God Only Knows"] | יוקי קאג'י [ארן יאגר מ-"Attack on Titan"], יוּמי אוּצ'יאמה [מרגרט מ-"Buddy Complex"] | בימוי: אָקִיוּקי שינוֹבּוּ, נאוֹיוּקי טאטסוּוָוה | יוצר מקורי: נאוֹשי קוֹמי