נאוסיקה מעמק הרוח / Nausicaä of the Valley of the Wind
עזבו אתכם רגע מדיונים על אדם נגד הסביבה, פמיניזם וכל זאת — "נאוסיקה", לפני הכל, הוא אחד מסרטי האקשן הכי טובים שראיתי.
מי שטרם התיידד עם הקלאסיקה הזו של מיאזאקי (שחוץ מהקטע עם הבימוי, גם כתב את המנגה עליה הסרט מבוסס) – הסיפור, על קצה המזלג, מתרחש כמילניום אחרי אירוע אפוקליפטי שהשמיד את הציוויליזציה המוכּרת לנו, והעולם כעת מוקף יערות עתירי אורגניזמים מוטנטיים (הדרך היפה שלי לומר "חרקי-ענק מכוערים").
נאוסיקה היא נסיכת עמק הרוח, קומונה שתושביה שוחרי שלום וגידול שפמים מרשימים. נאוסיקה שלנו מבלה את ימיה על דאון באותן סביבות רעילות כדי ללמוד איך בני-אדם ובעלי-מחושים יוכלו לחיות יחד; אבל כדאי שהיא תִּלְמַד מהר, כי הג'ונגלים מאיימים להרוס את המובלעות הבודדות שנותרו מהאנושות. המצב אף חמור כפליים משום שמלחמת נדל"ן בין שתי ממלכות שכנות לא רק מאיימת על עמק הרוח הפסטורלי של נאוסיקה, אלא עתידה להצית שידור חוזר לאפוקליפסה.
מצחיק לקרוא לסרט הזה "קלסיקה של ג'יבלי" כשהוא הופק לפני שהסטודיו היה קיים, אך ה-DNA של ג'יבלי נעוץ בנאוסיקה ובלעדיו האולפן הידוע לא היה קם. יתרה מזאת, ללא "נאוסיקה" לא היינו עדים לסדרות וסרטים רבים שהושפעו מהסרט (אשר בתורו הושפע מ-"חולית", "שר הטבעות" ופולקלור יפני מהמאה ה-12 בשם "הגברת שאהבה חרקים". זה סיפור על גברת שבמקום לחפש בעל העדיפה לשחק עם חרקים. מאמנת הפוקימונים הראשונה גבירותי ורבותי). החרקים המוטנטיים? מושישי. אלי המלחמה שגרמו לאפוקליפסה? אוונגליון. ממלכת פג'יט? כפר החול מ-"נארוטו". טטו, השועל-סנאי של נאוסיקה? אם הוא לא הפוקימון הראשון אז אני מלכת אנגליה. בָּבוּאָה של נאוסיקה עצמה (שקרויה על-שם נאוסיקה מהאודיסאה של הומרוס) ניתן למצוא לא רק בגיבורות של מיאזאקי שעתידות לפקוד את סרטיו הבאים, אלא גם בדמותה של ריי ממלחמת הכוכבים (וספציפית כפי שהיא מוצגת בשליש הראשון של "הכח מתעורר") — וכל זה מגיע אלינו מסרט שכמעט ולא קרה.
זה לא שלמיאזאקי לא היה רזומה עשיר מאחוריו, הוא ביים סרט קולנוע אחד ("טירתו של קליוסטרו") ועבודות האנימציה והרקעים שלו הפכו לחותמת איכות בתעשייה — ובכל זאת, איש לא שָׂשׂ לתת לו לביים בתור Auteur. 'קליוסטרו' לא הצליח כלכלית והרעיון של מיאזאקי לביים סרט על-פי הנובלה הגרפית האמריקאית Rowlf לא יצא אל הפועל בגלל ענייני זכויות. על כן השקיע מיאזאקי את מרצו במנגה של 'נאוסיקה' שהפכה למצליחה ביותר במגזין Animage בו פורסמה. אך מיאזאקי לא רק שלא תכנן סרט על-פי 'נאוסיקה', הוא אף דרש מפורשות כי אף אחד אחר אפילו לא יעז בכלל לנסות (כי כנראה רק מיאזאקי יכול ליצור סרט של מיאזאקי).
אך בתעשייה לא חזו את הצלחתה של המנגה, ומיאזאקי קיבל הצעה לעבד את המנגה לסרטון בן 15 דקות. כאשר מיאזאקי אמר "שמעו, אני מוכן ל-OVA בן שעה" – חזרו אליו אנשי החליפות עם הצעה נגדית, "מה עם סרט באורך מלא?". התשובה של מיאזאקי: "סבבה. אבל אני מביים". אחרי זה הם דפקו סמוחטה ולחצו ידיים (או לפחות כך אני אוהב לדמיין שזה קרה). מיאזאקי וחברו משכבר הימים איסאו טקהאטה בחרו אולפן אנימציה קטן, Topcraft, עבור מלאכת האנימציה (אולפן שפשט את הרגל כשנה אחרי יציאת "נאוסיקה". מחצית הסטודיו נרכש על-ידי מיאזאקי וחבריו ששינו את שמו ל… נחשו מהר… נכון, גונזו. סתם נו, ג'יבלי). המחסור באנימטורים הוביל את מיאזאקי ושות' לפרסם מודעת דרושים אשר נענה לה אנימטור צעיר אחד, הידאקי אננו. אננו הופקד על-אחת מסצנות האקשן הכי טובות לקראת סוף הסרט, בעבודה שללא ספק זכתה לביטוי נרחב עשור לאחר מכן באוונגליון. הסרט אף סימל את תחילתה של הידידוּת המופלאה בין מיאזאקי למלחין ג'ו היסאישי.
לכן לקרוא לסרט קלסיקה של ג'יבלי לא מגוחך בכלל. מבחינתי הוא ה-קלסיקה של ג'יבלי. אם בסרטים הבאים מיאזאקי טיפה מעודן במסרים הסביבתיים שלו, פה הוא אומר חד-משמעית "חבר'ה, בני-אדם אשמים בהרס הסביבתי וחלאס" (זה גם בניגוד למנגה שהיא קצת יותר מורכבת מזה. אבל יצאו לה בזמנו רק 16 פרקים וצריך היה לפשט למסגרת של שעתיים). בדומה לתלונות על ריי, נאוסיקה היא מרי-סו שמסוגלת להכל: טייסת מוכשרת שאוהבת טבע וחרקים, חכמה, דורשת צדק ויודעת מה עושים עם נשק חם. להגיד שזה משנה לי? לא ממש. אם זה היה מוטיב חוזר גם אצל הגיבורות הבאות של מיאזאקי, ייתכן והייתי מרים גבה. אבל היא הראשונה, ולא אכפת לי ממישהי שיודעת לבעוט בישבנים. התעוזה הזו של נאוסיקה היא שמובילה להיותו סרט האקשן הכי טוב של מיאזאקי. עכשיו, אני לא אומר שאין ברזומה של הבחור סרט עם סצנות אקשן טובות יותר (ב-"הנסיכה מונונוקי" יש כמה רגעים שומטי לסתות) אך כמכלול, "נאוסיקה" הרבה יותר "אקשני" במהותו, החל מהמרדף הראשון מול האום (חרקי-ענק מרובי עיניים) דרך קרבות האוויר (תחילתו של הרומן הקולנועי של מיאזאקי עם אווירונאוטיקה) וכלה במערכה האחרונה, הקרב על נקרת הלם (רק עם חרקי ענק במְקום אורקים). זה פשוט סרט שכיף לראות, בלי רגע דל, ועם אנימציה יוצאת דופן, כזו שבנתה את התשתית לסגנון המוכר והאהוב של ג'יבלי: הרקעים המהפנטים, עיצוב הדמויות המושקע לפרטי פרטים (גם אצל הניצבים) והדינמיוּת בשוטים הסטטיים – כי תמיד קורה משהו על המסך. העולמות שבורא מיאזאקי עשירים ונושמים.
בדיונים אודות הסרט הכי טוב של מיאזאקי, "נאוסיקה" הרבה פעמים נשכח מאחור. מדוּבָּר בחוסר צדק עבור מה שהוא לא רק אחד הסרטים הכי טובים של האיש, אלא אחד מסרטי האנימה הכי טובים שנוצרו (ואם לא, אז בטח אחד המהנים שבהם). הרבה סרטי אנימציה שיצאו ב-2019 היו מתים להיראות כמו "נאוסיקה" בן ה-35. מדובר אף בהצצה לתקופה בה מיאזאקי לא היה פסימיסט נרגן והסוף שלו אינו מותיר תחושות אמביוולנטיוֹת שעשויות לצלק ילד או שניים (גם אם זה לא תופס את המציאוּת כפי שהיא. אין מעצמה אחת שתגיד, גם בימינו אבל בעיקר אז — "טוב, אין מה לעשות נגד אימא אדמה. הנה דגל לבן"), יש משהו נחמד בלצאת מסרט של מיאזאקי עם חיוך במקום דמעה.
Nausicaä of the Valley of the Wind ["נאוסיקה מעמק הרוח" או "נאוסיקה מעמק הרוחות"], יפן 1984 | סטודיו ג'יבלי טופקרפט | פנטזיה, מד"ב, אקשן, שפמים | 117 דקות | סוּמי שימאמוֹטוֹ [האימא מ-"שכני טוטורו"], גוֹרוֹ נאיה [זניגטה מ-"לופן השלישי"], יוֹג'י מאטְסוּדה [אשיטאקה מ-"הנסיכה מונונוקי"], יוֹשיקוֹ סָקאקיבָּרָה [אינטגרה מ-"הלסינג"], איאמאסוּ קאיוּמי ["שליט הבובות" מ-"הרוח במעטפת"], איצ'ירו נאגאי [נטרו מ-"האנטר X האנטר"] | תסריט ובימוי: הייאו מיאזאקי
לקריאה נוספת [משפחת ג'יבלי המורחבת]:
• The Wind Rises [ביקורת]
• From Up on Poppy Hill [ביקורת]
• The Secret World of Arrietty [ביקורת]
• When Marnie Was There [ביקורת]
• Spirited Away [ביקורת]
• Ponyo on the Cliff [ביקורת]
• The Tale of The Princess Kaguya [ביקורת]
• The Castle of Cagliostro [ביקורת]
• Kiki’s Delivery Service [ביקורת]
• Princess Mononoke [ביקורת]
• Grave of the Fireflies [ביקורת]
• Sanzoku no Musume Ronja [ביקורת]
• The Red Turtle [ביקורת]
• Mary and the Witch’s Flower [ביקורת]
• Modest Heroes [ביקורת]
סרט מדהים.
ממליץ בחום למי שאהב את הסרט (מי לא ? מי אתם בכלל?) לקרוא את המנגה .
הסרט האהוב עלי של מיאזאקי, ובחמישייה הפותחת מבין כל סרטי האנימה שראיתי.