Naruto Shippuden: Blood Prison

“Get busy living, or get busy dying” / חומות של תקווה

אף אחד לא אוהב את הסרטים של נארוטו. כלומר, לא שאף אחד לא אוהב את הסרטים עצמם, אבל עצם קיומם מטריד את מנוחת הצופים. במשך חודשים רבים בשנה, אנימטורים מוכשרים עוזבים את סדרת הטלוויזיה כדי לעבוד על סרט הקולנוע-השנתי והראוותני, כזה שאף אחד ממילא לא יזכור מה הייתה העלילה שלו. לכן בכל פעם בה מוכרז סרט נוסף בסדרה, מתייפחים הצופים האדוקים – ואני ביניהם – ותוהים: סרטים זה סבבה, אבל באמת חייבים אותם כל שנה?

לא מספיק שאיכות הסדרה נפגמת, גם הסרטים עצמם לא יוצאים מי-יודע-מה (אם תקראו את הביקורות על שלושת הסרטים הקודמים, לא תמצאו ציון אחד שהוא מעל ‘סביר’. וכן, המצב היה דומה גם בביקורות על הסרטים האחרים בבלוג הקודם). אף אחד לא יוצא פה נשכר, וזה כולל אפילו את המפיקים – נתוני הקופות מלמדים שהסרטים של נארוטו אינם רווחיים כל-כך כבר ארבע שנים. כן, אף אחד לא אוהב את הסרטים של נארוטו.

אבל אם יש איזושהי דרך לכפר על שנים של הזנחה, קרבות חשובים שזכו לאנימציה-בשקל וסרטים שנראים רע יותר מהפריים-טיים של ערוץ 2 – “Blood Prison” הוא דרך מצוינת להתחיל.

לא מדובר בסרט הטוב ביותר בסדרה, הכבוד הזה עודנו שמור לסרט הראשון (לא הראשון של שיפודן. הראשון-הראשון), אך ללא ספק מדובר בסרט עם הכי הרבה נשמה מזה זמן רב. לא רע יחסית לכך שחצי השעה הראשונה שלו היא – ואני לא מתנצל על השימוש במילה – מחורבנת.

שלוש דקות אל תוך הסרט, ונארוטו מושלח לכלא. מדוע? ניסיון התנקשות בחייו של הראייגקה (אם תשאלו אותי, כל מי שמנסה להתנקש בראייגקה צריך להישלח לכלא על טיפשות). משפט? אין. אליבי? דווקא יש בשפע: כפר הברק נמצא מאות קילומטרים מכפר העלה, יש לא מעט עדים למעשיו של נארוטו בעת ניסיון ההתנקשות, ומדובר באנימה בה קיים ג’וטסו פשוט בו אדם יכול להיראות כמו אדם אחר. אך כל אלה לא מעלים סימני שאלה, מלבד אצל נארוטו כמובן. אבל לעזאזל הגיון: מיד לכלא!

מהרגע שנארוטו מגיע לכלא היחיד בעולם ללא מדי-אסירים, הרגשתי שאני צופה במחווה זולה ל-“חומות של תקווה”. הכל היה שם: סוהר קריפי שאוהב להפשיט אסירים, מנהל בית כלא עם מוסר שנוי במחלוקת וחוקים נוקשים. רק חסרה איזו ציפור או חולדה שנארוטו היה מתיידד איתה בלילות הארוכים בבידוד. מדוע הוא בבידוד אתם לא שואלים? כי הוא ניסה לברוח…פעמיים (זה נארוטו חבר’ה, הוא לא מוותר).

בדבר אחד עיקרי בולט הסרט מהסרטים האחרים: נערת הנארוטו התורנית. הפעם לא מדובר באיזו פרינססת-טסונדר שזקוקה לחילוץ, אלא בקונואיצ’י מגניבה בשם ריוּזטסו. לראשונה מזה זמן רב, דמות פילר שנראית סבבה! ריוזטסו נמצאת בכלא במסגרת מלחמה פוליטית ארוכת שנים בכפר הדשא, כפר שראשיו מתאמצים לחלץ קופסת משאלות אגדית שמסוגלת – לא תאמינו – למלא משאלות. לספר לכם מעבר לזה יהיה ספויילר, וכן: הפעם שווה לשמור את הספויילרים שקטים.

מחציתו השנייה של “Blood Prison” היא למעשה שפיכות דמים אחת ארוכה, בה נארוטו עושה שורה של דברים מגניבים, והפעם בסנין-מוֹד. גאמאבונטה, הקרפד הענקי שנארוטו מזמן לעתים, מעולם – אבל מעולם – לא נראה טוב יותר, והתרומה שלו ללחימה היא ללא ספק אחד החלקים האהובים עלי ב-“Blood Prison”. תורם לכל זה פס-קול מוצלח. מנגינות מחשמלות הן הדבר העקבי המוצלח היחיד בסרטי נארוטו, וגם הפעם יאסונארו טאקאנאשי ויאייבה הלחינו את הסרט כל-כך טוב שהדבר האחד שצובט לי בלב הוא שאת המנגינות האלו לא נשמע בסדרה עצמה.

בכל זאת, לא מדובר בסרט מושלם. למעט ההתחלה המעיקה, יש מי שיגידו לכם שהקרב הגדול נמשך כמה דקות יותר מהרצוי. העלילה חכמה בהרבה ממרבית הסרטים הקודמים, ובכל זאת ישנם מספר חורים עלילתיים ומהלכים שצפיתי זמן רב מראש. נארוטו הוא הכוכב היחיד מהסדרה שמככב מרבית הזמן, והופעתם של שאר הדמויות למעשה מיותרת (אפילו לא טרחו להביא את כל המדבבים לתפקידים שלהם. דמויותיהם פשוט עמדו ברקע ושתקו). דבר נוסף שפחות מפריע לי הוא הטיימליין: אין שום נקודה בסדרה בה ניתן למקם את עלילת הסרט. קילר בי מופיע בסרט ונארוטו מכיר אותו, כאשר בסדרה זה קורה דקה טרם המלחמה הגדולה, מלחמה שמתרחשת באנימה…ובכן, בעוד שלושה ימים. מבחינת האימונים שנארוטו עבר אצל קילר בי מהרגע שהכירו השניים, לא נראה שהם התרחשו ביקום “Blood Prison”, אחרת הסרט היה נגמר אחרי מספר דקות. לכן אם פרפקציוניזם עלילתי הוא משהו שחשוב לכם, תעמידו פנים שהסרט מתרחש ביקום מקביל (כמו הסרט הבא בסדרה שרשמית יהיה אחד שיתרחש ביקום מקביל, כזה בו הוריו של נארוטו חיים. דווקא לסרט הזה אני מחכה).

אם אתם עדיין חובבי נארוטו, כדאי מאוד שתצפו בסרט הזה – מדובר בממתק לחובבי הסדרה. הסרטים הקודמים הורידו את הרף בצורה דרסטית, ובשום ביקורת אחרת לא הייתי אומר משהו כזה, אבל: יכול היה להיות (וכבר היה) גרוע יותר. אם באמת ובתמים לא סבלתם אף סרט של נארוטו, אתם מדלגים על כל הפילרים ולדעתכם המנגה היא המקור הנורמלי היחיד לעלילת הפרנצ’ייז – הסרט הזה לא משנה בהרבה. בסופו של דבר, הבחירה היא בידיכם. אבל אם כבר יש שעה וחצי של קרבות מעולים, עלילה לא רעה ואיכות הפקה גבוהה שמשתייכים למילה “נארוטו”, חבל לא לתת לסרט צ’אנס.


הטוב: יותר טוב מהסרטים הקודמים.
הרע: הסרטים הקודמים.
והמכוער: הפריים טיים של ערוץ 2. התכוונתי לזה.
והבונוס: שנקל למי שיגלה באיזו עוד כתבה השתמשתי בציטוט שפתח את הביקורת.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Naruto Shippuden Movie 5: Blood Prison | יפן, 2011 | אקשן, עוד אקשן | 100 דקות | סטודיו Pierrot | ג’ונקו טקגוצ’י, אנשים שהם לא ג’ונקו טקגוצ’י | במאי: מאסאהיקו מוראטה | תסריט: אקירה היגאשייאמה | יוצר מקורי: מסאשי קישימוטו

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם