Mushishi | Mushishi Zoku Shou

איך בשם כל המוּשים כותבים ביקורת על סדרה כמו Mushishi ? התשובה: לא כותבים. לסדרה תבנית אפיסודית ובה כל פרק הוא סרט קצר, לכן בואו אספר לכם פשוט מדוע כדאי לכם לצפות בה.

אם עוד לא יצא לכם להכיר, Mushishi מתרחשת בעבר אלטרנטיבי של יפן: המדינה מאוכלסת ביערות עבותים וכפרים קטנים, והעולם הוא צדפה אחת גדולה של יצורים בשם ‘מושי’. אף אחד לא יכול לתת הגדרה מדויקת למושי – הם בכול מקום; באוויר, בים, ביבשה ואפילו בממדים אחרים. המושי נמצאים בעולם הרבה לפני שמישהו בכלל זוכר. הם לא חיות, גם לא צמחים. הם משהו אחר. המושי קיימים במגוון אינסופי של צורות, גוונים, גדלים ומצבי צבירה. הם מחזה מרהיב ופלא של הטבע, אך עשויים גם להמית אסונות.

רוב בני האדם גדלים בלי האפשרות לראותם, ומתוך מיעוט האנשים שכן מסוגלים – ישנו פלח המקדיש עצמו לחקר המושי ועזרה לאנשים שנקלעו בגללם למצוקה. כזה הוא גינקוֹ, נווד ומושישי המסתובב בין כפר לכפר, יער ליער, תר אחר המושי והתופעות שהם יוצרים.

אין לסדרה המשכיות: כל פרק מתרחש מנקודת מבט של מישהו שנמצא בבעיות בגלל מושי כזה או אחר, לרוב בלי שאותו אינדיבידואל מודע לשורש הבעיה. דוגמאות? יאלל’ה, דוגמאות:

– תארו לכם שהייתם כל חייכם נמצאים בתחושה של דה ד’ה וו קיצוני, יודעים בדיוק מה עומד לקרות בכול רגע כאילו חוויתם את השניות הקרובות אלפי פעמים. הסיבה לכך היא מושי בשם קאירו: מושי שחור כמו הלילה הדומה בצורתו למערה חלולה. הוא מושך את טרפו באמצעות ריח נעים, וברגע שהוא בפנים, נאלץ הקרבן לחוות את חייו שוב ושוב בלולאה אינסופית.

– הכירו את אוּמאגאדוֹקי, מוּשי בצורת צל שמופיע בשעות דמדומים. ברגע שהוא נוגע בצל של אדם אחר, השניים מחליפים זהויות.

– באחד הפרקים מגיע גינקו לכפר מוּשלג, שם הוא פוגש צעיר שיורד שלג מעל ראשו 24/7. בעקבות כך נהיה האיש חסין לקור, ואילו חום מביא לו כאבים. הסיבה? מושי בשם יאקידנגומושי.

– טוֹריקָאזָה הוא מושי לבן בצורת עוף. נמצא לרוב כחלק מלהקה ומסוגל להגביר את זרימת הרוח בעקבות שריקה אנושית. אחל’ה של דבר אם אתה עובד בים. פחות אחל’ה אם אתה ביבשה ורגיל לשרוק: אתה עשוי לקרוא בטעות ליוֹבּיקוֹ, מושי בצורת נחש. היוביקו מסתתרים בסלעים על חופי ים וקבוצה גדולה שלהם עשויה להרעיל אנשים חולים.

בקיצור, הבנתם פחות או יותר. היופי של הסדרה הוא השימוש שלה כתרופת שינה: אני לא מצליח לחשוב על אנימה יותר מרגיעה מ-Mushishi, מה שהופך אותה לסדרה האופטימלית לצפייה רגע לפני שאתם נכנסים למיטה. אל תיקחו את הרוגע הזה כמובן מאליו: פרקים רבים בסדרה הם אפלים, מיעוט מתוכם גם אלים. לא כל הפרקים מרהיבים, אך גם הפרקים הבינוניים של הסדרה נמצאים ברמה אחת מעל רוב סדרות האנימה בָשוּק.

מלבד היופי בנרטיב, Mushishi היא סדרה יפה באופן ויזואלי: לא רק בגלל המוּשי, אלא בזכות הרקעים המרהיבים של יפן, המוזיקה השלווה והדיבוב הפיוטי של הדמויות. חבל לי שסטודיו Artland, כאשר הם לא עובדים על מושישי, מתבזים בפרויקטים לא משמעותיים כמו Senran Kagura ו-Milky Holmes. 

נדיר למצוא סדרת אנימה השומרת על רמה גבוהה של מקוריות לכל אורכה, אך Mushishi עושה זאת בגאון לאורך 46 פרקיה (אם מחשיבים את העונה הראשונה. הביקורת תקפה גם לגביה). זהו בהחלט לא שיר פרידה: ב-2015 יעלה סרט קולנועי שיעטוף את מעלליו של גינקו. לי זה מעיד על גרסה יפה אף יותר של הסדרה, מה שאומר כי – תאורטית – זה יהיה אחד מסרטי האנימה היפים אי פעם. אם הוא ירָאה “רק” כמו הסדרה, עדיין לא אתאכזב. עד שהסרט יעלה, עשו לעצמכם טובה וצפו בסדרה. כמוה אין אף אחת.


Mushishi | Mushishi Zoku Shou | יפן, 2005-06 | 2014 | 46 פרקים (26+20) | Animation Studio Artland | על טבעי, חרקים זוהרים | יוּטוֹ נאקאנוֹ | במאי: הירוֹשי נאגהארה [Detroit Metal City. ברצינות] | יוצרת מקורית: יוּקי אוּרוּשיבָּארָה 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם