מאסאו מארויאמה: המפיק שלא נח

מי אתה מאסאו מארויאמה, ומדוע עולם האנימה מוצלח קצת יותר בזכותך?

עד לפני כמה שנים “Madhouse” הייתה התשובה שלי לשאלה ‘רם, מה הסטודיו האהוב עליך?’ (וגם ל-‘איך אומרים ‘בית משוגעים’ באנגלית’). אולם התמורות שהתחוללו בסטודיו לפני חצי עשור (ועליהן דנתי בהרחבה) הורידו בדירוג האישי את אולפן האנימציה הוותיק. אמנם Madhouse עדיין פעיל ומצליח, אך הקשר בין האולפן-לוקח-הסיכונים של פעם לבין Madhouse של ימינו הוא מקרי – וזו אחת הסיבות לנטישתו של מאסאו מארויאמה ב-2011.

מארוימה הוא אחד ממקימי Madhouse וכנראה השם המזוהה ביותר במסדרונותיו; תחתיו פרחו יוצרים צעירים ומוכשרים דוגמת סטושי קון המנוח, מאמורו הוסודה ואחרים. כאשר הבין כי האולפן שניהל בארבעים (!) השנים האחרונות כבר אינו החממה שהייתה פעם, חבש המפיק הנמרץ כובע טמבל, עלה על מכנסי חאקי והקים חממה חדשה, חממה שאתם מכירים בשם סטודיו MAPPA* (נלחמתי עם עצמי לא לקרוא לכתבה הזו “אנחנו על ה-MAPPA”).

אם מסתכלים על ההספק של MAPPA מאז הקמתו ב-2011, אפשר לטעות ולחשוב כי הסטודיו בסביבה כבר תקופה ארוכה: עד סוף 2017 יוכל MAPPA לטעון לעצמו 16 סדרות אנימה. אך היופי בסיפור לא טמון בכמות: פרויקט הביכורים Kids in the Slope הושיב את שיניצ’ירו וואטנאבי [“Cowboy Bebop”] על כס הבמאי לראשונה מזה זמן רב, ולאחר מכן הרכבת לא הראתה סימני האטה: החל מסדרת המתח Terror in Resonance, דרך אפוס הפנטזיה Rage of Bahamut ועד, כן כן, Yuri on Ice – כולן סדרות שונות שהביאו משהו חדש לנוף האנימה הטיפוסי. במילים אחרות, Madhouse הישן לא מת, הוא פשוט קרוי בשם אחר.

ומאחורי כך עומד מאסאו מארויאמה שלנו: אישיות כל-כך משפיעה עד שאפילו ב-Shirobako חלקו לו כבוד. הפרויקטים שהפיק צברו מוניטין בכל העולם, הרבה מכך הודות לאפיל המערבי שלהן. קלאסיקות דוגמת Vampire Hunter D, Wicked, City, Ninja Scroll ואחרות ביססו את Madhouse הישן של מארויאמה כסטודיו שאינו נגרר אחרי טרנדים, אלא מכתיב אותם. בעוד ג’יבלי הראו באותה תקופה את החן של סרטי אנימה לכל המשפחה, הסרטים (וסדרות ה-OVA) של Madhouse פנו לקהל שמחפש גירוי אפל, בוגר יותר.

מארויאמה דואג גם לטפח קשר הדוק עם קהילות מעריצים מעבר לאוקיינוס: לא פחות מ-13 פעמים הוא טס לכנס Otakon שנערך מדי שנה בבולטימור. כאשר נאלץ לבטל את השתתפותו ה-14 בקיץ האחרון, הוא שלח התנצלות והסבר בווידאו (אני אוהב את מיאזאקי, אבל אני לא מדמיין אותו אי פעם עושה  משהו כזה). מלבד Otakon, מבקר מארויאמה בכנסים נוספים בארה”ב ואירופה. ניסיתי להתחקות ברשת אחר מסעותיו בגלובוס, אבל זה לא פשוט – האיש ביקר כאורח בעשרות כנסים מחוץ ליפן (לתשומת לבכם, אמא”י).

כל זה מרשים ביותר, בהתחשב בכך שהחודש יחגוג מארויאמה 76 קיצים. וזה לא שאין לו מה לעשות בבית: סטודיו MAPPA נכנס סוף סוף גם הוא למחוז הקולנועי עם שחרורו של “In This Corner of the World”, סרט שמתרחש בהירושימה 1944 וקטף את הפרסים החשובים אליהם היה מועמד. וגם עכשיו, כשהסרט הזה מאחוריו, אין לו כוונה לפרוש לגמלאות: כשהיה סטושי קון על ערש דווי, הבטיח לו מארויאמה כי יעשה כל שביכולתו לסיים את “The Dream Machine”, הסרט עליו עבד קון לפני שחלה. מאז פועל מארויאמה על מנת לגייס את התקציב הראוי לכך, אולם האנשים בחליפות לא ששים לזרוק על כך כסף. אבל יש קרן אור: “In This Corner of the World” גייס חלק מתקציבו דרך מימון המונים: הם ביקשו 20 מיליון ין וקיבלו 39 מיליון (לפני שאתם מוציאים שריקת התפעלות, בדולרים זה יוצא 356 אלף). מי יודע? אולי האינטרנט יעזור גם לשירת הברבור של קון. ומלבד ההתחייבות הזו, מארויאמה רוצה, אבל ממש רוצה, להפיק סדרה ל-“Pluto”, הטייק האפל של נאוקי אורוסאווה [“Monster“] לאסטרו בוי – אך לשם כך הוא צריך 800 מיליון ין (7 מיליון דולר).

מארויאמה סיפר בראיון כי הוא מעוניין, לפני מותו, להוציא את פרויקט “Pluto” אל הפועל, ושיערך כי נותרו לו בין 3 ל-5 שנים לחיות. הראיון המדובר (והפסימי, מסכן המראיין) נערך לפני שנה, ולא “Pluto” או “The Dream Machine” נראים באופק. אולם MAPPA ממשיך להתרחב: באביב 2018 יפתח הסטודיו שלוחה בעיר סנדאי במחוז מיאגי (המחוז בו נולד מארויאמה). בינתיים, על אף שהוא לוקח חלק במגוון הפרוייקטים החדשים של MAPPA, השאיר מארויאמה את תפקידי הניהול הכלליים בידיים אחרות, זאת על מנת לפתוח סטודיו שלישי, M2, כנראה בכדי לזרז תהליכים עם הפרויקטים האישיים בהם חפץ. ב-M2 (מאדהאוס 2? מאפּה 2?) הופקה סדרה אחת בלבד שעלתה בינואר האחרון לשידור; דרמה היסטורית עם סמוראים בשם “Onihei” (לא צפיתי בה. אומרים שהיא בסדר). מבדיקה קצרה בגוגל עולה שאין ל-M2 אתר אינטרנט, ושמעתי רעש צרצרים כשחיפשתי מידע על משהו חדש שהסטודיו עשוי לעבוד עליו. אני זורק פה ניחוש, אבל אני חושב שאת הפסקות הקפה שלו מארויאמה עדיין עושה במשרדי MAPPA (או באיזה כנס בחו”ל).

אין לי מושג מה מתכנן מארויאמה בשנותיו האחרונות בתעשייה, ואני לא חושב שגם מארויאמה עצמו יודע. אך כל עוד הוא בסביבה ועושה משהו, אני רגוע ומעט סקרן. אפילו אם יפרוש הוורקוהוליק ללא הבטחותיו הגדולות, היסטוריה בת עשרות שנים אי אפשר למחוק: הוא אחראי על השנים הגדולות של Madhouse, תרם רבות לפריחת הפופולריות של עולם האנימה בחו”ל, ובעשור השמיני לחייו פתח וניהל את אולפן האנימה הפורה והמעניין בסביבה (וגם את M2). בפעם הבאה בה ישאלו אותי מה הסטודיו האהוב עלי, פשוט אגיד ‘כל מה שמארויאמה מעורב בו’. 


*MAPPA זה ראשי תיבות של Maruyama Animation Produce Project Association, כדי שנזכור מי הבוס.

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם