מרי ופרח המכשפה / Mary and the Witch’s Flower

מרי ופרח המכשפה” הוא סרט ילדים טוב – ולצערי לא הרבה מעבר לכך. יתכן שזו חוצפה מצדי לבוא בדרישות מסרט שקהל היעד שלו מורכב בעיקר מבכיינים מנוזלים, אך היה זה סטודיו ג’יבלי ששבר את המוסכמות לגבי אופן התנהלותם של סרטי משפחה, והם עשו זאת בכך שיצרו – רחמנא ליצלן – סרטים שמוכיחים לילדים כי קצב איטי לא מעיד על שעמום. את האקשן, העריכה הקצבית והעלילה הגנרית הָשאירו בבקשה לדיסני. על כן התאכזבתי לגלות כי ‘מרי’ לא מתאים לסגנון העילאי שהורגלנו מג’יבלי, אלא נופל תחת סטנדרטים גנריים.

הסיבה ש-‘מרי’ אינו עובד כסרט ג’יבלי היא משום שהוא כלל לא סרט של ג’יבלי. נכון שהוא אולי נראה כמו סרט ג’יבלי, נשמע כמו סרט ג’יבלי ומריח כמו אחד, אבל האולפן מאחוריו הוא סטודיו Ponoc החדש אשר זה סרט הביכורים שלו. אדגיש: זה סרט הביכורים שלו. מִספר אנשי מפתח בג’יבלי קמו בוקר אחד ואמרו  ‘אוקי… צברנו ידע, צברנו ניסיון. כמה כבר קשה יהיה לעשות סרט ג’יבלי בעצמנו?‘, והלכו אחרי כן להפיק סרט שבמקרה הטוב מדגדג את ההיצע הבינוני בארסנל ג’יבלי. אמנם “מרי ופרח המכשפה” רחוק מלהיות הציאניד האורקולי שעונה לשם “סיפורי ארץ ים”, אך לא מדובר בנקודת פתיחה מעודדת עבור הסטודיו הטרי.

‘מרי’ עוסק במרי, ילדה צעירה ואדמונית שסובלת משעמום באחוזה של דודתה (כנראה אין שם Wi-Fi). יום אחד מוצאת מרי שלנו ביער הסמוך פרח מסתורי ומטאטא חוצפן שמוביל אותה לטירה בשמיים (חה, הבנתם?) שם, בין העננים, חבוי בית ספר למכשפות. אל תמהרו לשמוח עבורה, תוך זמן קצר היא מגלה כי נערכים בבית הספר ניסויים מדעיים מפוקפקים.

סרט שעוסק בבית ספר למכשפות ומעלה שאלות על מדע ואתיקה – לא יודע מה איתכם, לי זה נשמע כמו Little Witch Academia רק בסגנון ג’יבלי (אמרתי  סגנון). כחובב LWA הייתה דקה או שניים בה התרגשתי מהפוטנציאל של הסרט, אך הפוטנציאל המדובר – כמו קרמבו בקיץ – נעלם. אותו רגע בו מגיעה מרי לבית הספר הוא גם הרגע בו העלילה מסרבת לעמוד אפילו בהבטחות של עצמה; מרי זוכה לסיור בבית הספר וכך אנו מכירים את כיתות הלימוד והמועדונים, עניין טבעי לחלוטין בהתחשב בכך שנבלה תכף את מרבית זממנו בהיכל, נכיר תלמידים אחרים ונעבור עמם הרפתקאות. נכון? אז לא נכון. אותו סיור אקספוזיציה הוא הפעם הראשונה והאחרונה בה מתוודעים הצופים לרוח המקום ודייריו, בעוד לאורך הסרט יש רק 3 דמויות מבית הספר להן יש שם ואופי. יתר התלמידים לא מופיעים שוב, גם לא כניצבים, בעוד העלילה מתרחשת בסמוך לאקדמיה אך נמנעת במכוון להיכנס לתוכה.

המסע המופלא” היה סרט אחר לחלוטין אם 10 דקות אחרי שהייתה נכנסת צ’יהירו אל עולם הרוחות היא הייתה יוצאת ממנו.

שני נבלים לסרט, שניהם בנליים וחסרי כל עומק (והטיפוס הזה בכלל נראה כמו בוס מ-“סוניק הקיפוד”). מיותר לציין כי, בהתאם, יש להם שאיפות קריקטוריסטיות. לא צריך תִחכום רב כדי להביס אותם, ובכל זאת ניצלת מרי פעמים רבות לא בזכות עצמה אלא כי התסריט מחליט שזה נוח. הגיבור האמיתי פה מבחינתי הוא המטאטא שלה שמציל אותה פעם אחר פעם.

כל אלה לא מותירים את הסרט עם יתרונות רבים, ובכל זאת ראוי לזקוף לזכותו מספר דברים. ראשית, קלעו סטודיו פונוק היטב לסגנון המוכּר של ג’יבלי. למעשה הסרט נראה כמו סרט ג’יבלי יותר מכמה סרטים שהם באמת של ג’יבלי. כמו כן האקשן פה פנטסטי – עשרים הדקות האחרונות (כמו גם סצנת הפתיחה) הם מופת לבימוי אקשן. אפילו סרטי “הארי פוטר” לא שילבו ביעילות כמו זו בין האקשן להוקוס פוקוס. בנוסף לכך פס הקול הוא תענוג לאזניים, כמו גם שיר הסיום “RAIN” שאני מזמזם ברגעים אלה ממש.


זה לא ש-“מרי ופרח המכשפה” הוא סרט רע, סביר שתיהנו ממנו לא חשוב הגיל שלכם. אך האכזבה מרה כי מדובר בסרטו השלישי של הירומאסה יונבייאשי, הבמאי שתחת המטרייה של ג’יבלי עשה את ‘הלקחנים‘ ו-‘מארני‘, שניהם סרטים נהדרים. אולם ללא מיאזאקי בסביבה מוציא יונבייאשי סרט שתוך שבוע אשכח שראיתי (לעומת זאת ב-‘מארני’ אני עד היום נזכר מדי פעם ובוכה מהתרגשות. כן, זה יוצר אי-נעימויות בעבודה). ואולי לא הפרידה ממיאזאקי היא זו שאשמה, אולי הגיע זמנו של יונבייאשי להיפרד מהאובססיה לספרי ילדים בריטיים שכתבו סופרות בריטיות שנפטרו (העדפה מאוד ספציפית). מה שלא יהיה, מזלם של פונוק הוא ש-“מרי ופרח המכשפה” הצליח דיו על מנת להצדיק את המשך קיומו של האולפן, בתקווה שסרטם הבא יהיה נועז מעט יותר (כי ‘מרי’ הוא שקורה כשהולכים על בטוח בחזקת 20).


(Mary and the Witch’s Flower (Mary to Majo no Hana | יפן, 2017 | 102 דקות | סטודיו Ponoc | פטזיה, ילדים, אקשן, ראש גזר | האנה סוגיסאקה [סאייקה מ-“כשמארני הייתה שם”], קמיקי ריונוסקה [טאקי מ-“השם שלך”] | תסריט ובימוי: הירומאסה יונבייאשי, ריקו סקאגוצ’י | במאי: הירומאסה יונבייאשי | יוצרת מקורית: מרי סטיוארט


לקריאה נוספת:
 The Wind Rises [ביקורת]
 From Up on Poppy Hill [ביקורת]
• The Secret World of Arrietty [ביקורת]
When Marnie Was There [ביקורת]

 Spirited Away [ביקורת]
 Ponyo on the Cliff [ביקורת]
• The Tale of The Princess Kaguya [ביקורת]
• The Castle of Cagliostro [ביקורת]
• Kiki’s Delivery Service [ביקורת]
• Princess Mononoke [ביקורת]
Sanzoku no Musume Ronja [ביקורת]
• The Red Turtle [ביקורת]

לקריאה נוספת
1 תגובה
  1. BOGI אומר/ת

    ביקורת קולעת

    כשאחותי שאלה אותי האם לראות

    התשובה שלי הייתה שהוא נחמד בלבד, נראה כמו גיבלי , אבל בהחלט לא גיבלי

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם