אתר עצמאי ותיק בנושא אנימה, מנגה, סרטים ותרבות יפן, וקהילת האנימה הישראלית

Made in Abyss

בואו נוריד את הפלסטר (“אספלנית” בעברית, שתדעו): “Made in Abyss” היא לא ראשונה מסוגה, היא לא פורצת דרך והיא לא מהפכנית. לא ולא. “Made in Abyss” היא תוצר של מאות סרטים, סדרות, ספרים וקומיקס. יש בה קומץ “אליס בארץ הפלאות”, קורטוב “מסע אל בטן האדמה”, טיפ טיפה “טרזן” של בורן הוגרת’ והרבה “Shin Sekai Yori“. כי אם לקחת השראה, אז מהטובים ביותר.

עלילת “Made in Abyss” לוקחת אותנו אל אי נידח, ליטרלי: באי גדול בים ששכחתי את שמו קמה עיירה מסביב לחור ענק בן השד-יודע-כמה המוביל לשד-יודע-לאן. אני אומר ‘חור’ אבל מתכוון לתהום, תהום שהייתה פעם מקום מושבה של ציוויליזציה עתיקת יומין (או מזכרת בתיה). הציוויליזציה אולי נמחתה אך רבים מאוצרותיה נותרו מאחור, וכולם יודעים כי היכן שיש אוצרות – ישנם ציידי אוצרות. אולם ככל שיורדים אל עומק התהום, כמות הדברים שרוצים להרוג אותך הולכת וגדלה; בין אם אלה חיות שנראות כמו טעות גנטית או מחלה מסתורית שהמקומיים קוראים לה “קללת התהום”. לכן רק בוגרים מוסמכים יכולים לרדת לחור.

ריקו היא צעירה יתומה עם שאיפה להצטרף לציידי האוצרות כפי שהייתה אימה, ציידת ידועה שהתהום לקחה ולא החזירה. ריקו מוצאת יום אחד את רג, רובוט דמוי ילד ללא שום זיכרון. כשמספר חפצים של אימה מוּשבים ובהם מכתב מסתורי שהותירה, מחליטה ריקו לצאת למסע של קילומטרים רבים אל התחתית ממנה איש טרם שב. מזל שרג הוא לא בדיוק איש.

העולם של “Made in Abyss” קסום כפי שהוא מסוכן. אם תביטו מספיק זמן בתהום, לא רק שהיא תביט בכם בחזרה, היא כנראה תהרוג אתכם. הסדרה אולי נראית חמודה ותמימה אך מסעם של ריקו ורג אל השאול רווי ייסורים, אלימות ומוות.

תלונה ששמעתי מפי אנשים היא בנוגע לעיצוב הלולי של ריקו ואחרים. הרי זו בבירור סדרה למבוגרים, אז מה פתאום לולי? אבל כמו במקרה של ‘Madoka ואינספור סדרות אנימה אחרות – דווקא הסגנון התמים יוצר מערבולת של תחושות כאשר מתרחשים דברים אלימים. הרי מה סביר שיותיר בכם טראומה, גולגו 13 שחוטף כדור בכליה או ילדה בת 12 שמדממת מהעיניים? אם בחרתם בגולגו, כנראה אין לכם לב.

“Made in Abyss” אינה פה כדי להחדיר בכם הלם. כלומר היא כן, אבל היא עושה עוד דברים, כמו לספר סיפור למשל, וזו הסיבה שהסדרה לוקחת את הזמן; במאיMonster” מאסיוקי קוג’ימה הלך גם הפעם על עיבוד איטי ונאמן למקור. לפעמים נדמה כי מסעה של ריקו עומד דום, אך בפועל אנו מכירים דמויות חדשות ולומדים על הסכנות בדרך. לכן פרק סיום העונה (פרק מופתי אגב) מרשה לעצמו להתרכז בסיפור שונה, דבר שבמאי אחר לא היה מאפשר.

בואו נדבר רגע על הגיבור האמיתי פה, רג. ריקו היא דמות חד ממדית, יש לה מטרה ברורה והיא לא תבחל בשום אמצעי להשיג אותה, גם אם זה יוביל למותה. יהיה זה שקר לומר שאני מריע לה, כי היא ילדה בת 12 עם יותר מזל משכל. רג לעומתה מציל פעם אחר פעם את המצב. עצם העובדה שהוא לא קופץ עם הראש בקיר וסימני השאלה סביבו מייצרים דמות אנושית ומעוררת הזדהות (ולהזכירכם יש לו שמן מכונות במקום דם). למעשה כל דמות אחרת עדיפה על ריקו. הסדרה משקיעה רבות בבניית עולם בעל חוקיות אמינה משלו, ואותה חוקיות נזרקת לפח כשאנשים פוגשים את הילדה בת ה-12: “צריך להיות מבוגר ומיומן כדי לחקור את התהום, אבל נראה לנו שאת דווקא תסתדרי”.

רק אם תהיה עונה שנייה אוכל להמליץ על “Made in Abyss” כסדרה שחובה עליכם לראות, כי העונה הראשונה עצרה בעיצומו של המסע (אם כי במקרה הכי גרוע תוכלו לעבור למנגה). יש שאלות שדורשות מענה, עולם שצריך לחקור ודמויות שאני רוצה לדעת מה יעלה בגורלן (למעט ריקו. לא אכפת לי מריקו). מספר סצנות ברוטליות  וברוטליות־רגשית עשויות להרתיע חלק מהצופים, אך מומלץ לפחות לנסות את מה שהיא ללא ספק אחת הסדרות הטובות שעלו כאן לאחרונה.


הטוב: עולם בנוי בקפידה וסיפור עשיר במסתורין.
הרע: הדמות הראשית מעצבנת כמו חלק ממעריצי “ריק ומורטי”.
והמכוער: נו אתם יודעים, אלה שחושבים שצריך תואר בפיזיקה כדי להבין את הסדרה.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס

Made in Abyss | יפן, 2017 | 13 פרקים | סטודיו Kinema Citrus | הרפתקאות, פנטזיה, מד”ב, חור | מריה איסה [קילואה מ-(Hunter x Huner” (2011″ | מיו טומיטה [גבריאל מ-“Gabriel DropOut”], מאיה סאקאמוטו [כרונה מ-“Soul Eater”], סאייקה אוהרה [מארי מ-“Prison School”], אקי טויוסאקי [יואי מ-“!K-ON”], מוטסומי טאמורה [איזומי מ-“.Digimon Adventure tri”], מנאמי נומאקורה [פאולה מ-“Nisekoi”], שיאורי איזאווה [הייבוט מ-“!Heybot”], טאישי מוראטה [אייצ’ירו מ-“Baby Steps”] | במאי: מאסיוקי קוג’ימה [“Monster”] | יוצר מקורי: אקיהיטו טסוקושי

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם