Life is Money

“כולנו ירח, ולכולנו יש צד אפל שאנו לא חושפים” / יש מצב שמארק טווין

מה אתם מוכנים לעשות עבור מיליון דולר? יש כאלה שישדדו בנק, יש כאלה שיבזו את עצמם באיזו תכנית ריאליטי, ויש כאלה שמוכנים לסכן את חייהם במשחק. 

מגורו הוא לא אחד כזה. מדובר בצעיר שפוגש באופן אקראי (או שלא?) אדם בשם טטסואו, שמתגלה מהר מאוד כשליח של השטן. טטסואו משכנע את מגורו (בדרכים לא דרכים) להשתתף במשחק פשוט: כל מה שעל מגורו לעשות זה לשרוד עשרה ימים בתוך מתקן סגור עם קבוצה של מתמודדים נוספים. מי שנשארים בחיים, חוזרים הביתה עם סכום מכובד של כסף. כיצד נשארים בחיים? טוב, השאלה האמיתית צריכה להיות כיצד בכלל מתים? על זרועו של כל מתמודד מוצמד מכשיר מודד דופק וזיעה, או בקיצור מכשיר שקורא את מצבו המנטלי של המתמודד. ברגע שאחד המתמודדים חווה משבר נפשי (התמוטטות עצבים), המכשיר יודע לזהות זאת ואותו אדם מת במקום.

כדי לתבל קצת את העניינים (כי הרי מכשיר שהורג אתכם ברגע שאתם נכנסים ללחץ זה לא מספיק) ישנה קובייה, רק שבמקום מספרים – כל אחת מפאותיה מייצגת את אחד מחמשת החושים. אחת ליום זורק כל מתמודד את הקובייה, ובהתאם לחוש שיוצא לו, זה החוש שאותו הוא מאבד. נניח למישהו יוצא חוש הראיה, הוא יאלץ להסתובב עם כיסוי עיניים. חוש השמיעה? אזניות אטומות. חוש הריח? אטבים באף. חוש הטעם? כיסוי פה. חוש המישוש? זריקת הרדמה שמשפיעה מהצוואר ומטה. הצד האחרון שבקובייה מייצג את הנפש, ומי שמקבל זאת זוכה לא לאבד כלום (באותו יום בכל אופן). בימים המאוחרים יותר, מתמודדים ימצאו את עצמם ללא אף אחד מהחושים. מפחיד, נכון? נוסף לכך, המקום כולו מרושת מצלמות ונמצא תחת מעקב, וכל אקט של אלימות פיזית הוא אסור. כמובן שהחוקים ניתנים לפירוש מילולי ביותר, כך שאתם תמצאו פה לא מעט דם. בסיום עשרת הימים, על יותר ממחצית המתמודדים להישאר בחיים – אחרת Game Over.

מה מונע מהמשתתפים פשוט לשבת בשקט עשרה ימים ולצאת עם הכסף? העובדה שהכסף של כל מתמודד שמת מתחלק בין השאר. לנאיביים בינכם שחושבים שכסף זה לא הכל בחיים, קראו שוב את השם של המנגה.

“Life is Money” זו סדרה פסיכולוגית, את זה כבר הבנתם. משחקי מוח הם שם המשחק, וצריך יצר סובלנות של פיל כדי לא להיכנס ללחץ (כי לחץ, במקרה הזה, אכן הורג). מגורו הוא לא הגיבור הכי נינוח שתפגשו, ולמעשה האישיות שלו מייצגת אותנו, האנשים הרגילים. במידה והייתם נכנסים לנעליו של מגורו ומשתתפים במשחק, כאשר חלק מהמתמודדים מולכם הם קרי רוח ומחושבים, מה הסיכוי שהייתם נותנים לעצמכם? אני מהמר על אפסי. ובכן, סיכויו של מגורו אינם לטובתו, אלא שיש לו משהו שאין לנו: מטרה. בבית החולים ממתינה אחותו הקטנה ללב חדש – עסק לא זול – והמשחק הזה הוא התקווה האחרונה של שניהם לחיים מאושרים. עם הנחישות הזו הוא יוצא למשחק, ואדם עם נחישות הוא לא אדם שקל לעצור. 

המנגה לצערי הרב אינה מממשת את מלוא הפוטנציאל שלה.
קיוויתי שהסדרה תתרכז בעברם של תשעת המתמודדים האחרים באופן מפורט, כך שכאשר יגיע הרגע אנחנו הקוראים ניאלץ לבחור צד. זה לא קורה. ישנה כמובן התמקדות ב-‘סיפורים מהבית’ אך זה בעיקר על-מנת לתבל יותר את הטייפקאסט של המתמודדים (החכם, הסהרורי, היפה…) ולא כדי לתת עומק לסיפור. 

הפרקים הטובים ביותר הם כמובן העימותים המנטליים, הדרך הישירה והמהירה להרוג מישהו. ‘יצר האדם הוא רע מטבעו’ זה משפט שהסדרה הזו חיה על פיו, אך כמובן שדרך נקודת מבטו של מגורו היא גם מנסה להפריך אותו. לא תמיד זה עובד. כבר בתחילת המשחק למשל, שומר אחד המתמודדים (נקרא לו “השמן”) את כל האוכל לעצמו. בלי אוכל, אנשים ימותו. להרביץ אסור, זוכרים? אחת הסצנות הזכורות ביותר היא כאשר מתאגדים המתמודדים על מנת לכנות אותו בשמות: “חזיר!”, “שמן!” וכדומה. אולי על אנשים אחרים זה לא היה עובד, אבל ברור מאילו שלגנוב אוכל הוא מהלך לא סוציאלי במיוחד, מה שכנראה מעיד על כך שהשמן סבל מהתעללות בעברו והנו דחוי חברתית בהווה. לאחר שפן זה באישיותו נותח, צועקים המתמודדים לעברו “תמות!” פעמים רבות. את הסוף המר אתם יכולים לנחש…או לראות בתמונה פה למטה.

מגורו שלנו אינו שותף להרגשה הכללית שכך הדברים צריכים להתנהל, השאלה היא כמה זמן הוא יוכל לשרוד טרם מישהו יתעלל בנפשו הרכה? האם התעללות נפשית באנשים שזה “מגיע להם” היא הדרך הנכונה? או שיש דרך להגיע ללבו של אדם משל הייתה זו סדרה בערוץ הופ? התשובה לשאלה זו מגיעה בפרק 12 – “Search for the Truth” – פרק השיא של הסדרה, בו מגורו מתעמת עם המתמודד האכזר ביותר בדו-קרב ורבלי. אני לא קורא בימים אלה הרבה מנגות, אבל פרק זה הוא ללא ספק אחד מפרקי המנגה האינטנסיביים ביותר שקראתי אי פעם. אין לי אפילו בעיה שתדלגו ישר אליו (אבל עדיף שלא).

חסרונה העיקרי של הסדרה היא העובדה שהשיא שלה הוא באותו פרק 12. כאשר התחילה המנגה, הייתי בטוח שזו תהיה סדרה ארוכת שנים עם משחקים פסיכולוגיים רבים, בדומה ל-“Liar Game” הפופולרית יותר אך אלימה פחות. סיום הסדרה מרגיש מזורז ומשאיר באוויר הרגשה של “רגע, זהו?”. המשחק מסתיים לפני שבכלל קלטתי שאנחנו לקראת הסוף שלו, וסיום הסדרה באופן כללי מעט מאכזב: מתמודדים בעלי רקע מסתורי מתבררים בסוף כלא יותר מהבטחה כוזבת. זה, ביחד עם התלונה שלי מקודם על החוסר בעומק המתמודדים, מרמזים על כך שכותבי הסדרה אולצו להביא אותה לסיומה בטרם עת. בכל אופן, 15 פרקי הסדרה יאפשרו לכם לסיים אותה בקריאה אחת, לכן לא תרגישו שהולכתם שולל זמן רב עבור סוף שנוי במחלוקת (אבל לפחות סגור). תנו צ’אנס, מומלץ.


הטוב: סיפור מרתק ואינטנסיבי (כמעט) לכל אורכו; יותר מסתם ‘פסיכולוגיה בגרוש’; איור איכותי.
הרע: מחסור בעומק ורקע אצל מרבית המתמודדים; סיום מזורז.
והמכוער: יכלו למצוא שם יותר אטרקטיבי לסדרה.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Life is Money | דרמה, מתח, הישרדות, פסיכולוגי, כסף | 2011-12 | 15 פרקים | הפצה: (Square Enix (Gangan Online | אסָאניג’י טרוּ [סיפור], יאגוּרַבָּה טְקָה [איור]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם