Letter Bee: Light and Blue Night Fantasy

 

העלילה של “Letter Bee” לא נשמעת מי-יודע-מה במבט ראשון. כלומר בשמיעה ראשונה. או בקריאה ראשונה…נו איפה שלא שמעתם עליה קודם. בעולם בו הלילה הוא נצחי, נער צעיר בשם לאג [Lag] עובד בתור מה שמסתמן כדבורת מכתבים (התפקיד נשמע כאילו שייך לדמות מתכנית של הופ). יחד עם הדינגו שלו, ניצ’ה [Niche], יוצאים השניים לחלק חבילות המכילות לבבות המפיצות אושר, שמחה והארה (קבלו תיקון: הופ קטנטנים). אבל בפועל מדובר באחת מהסדרות היותר מסקרנות בשנים האחרונות, וגרסת האנימה הייתה בסך-הכל שאלה של זמן (וכסף).

שנה שעברה, סטודיו הרסנו-את-נארוטו-ובליץ’-באותו-הזמן “Pierrot” שחררו ב-Jump Super Anime Tour (פסטיבל נודד של מגזין ג’אמפ בו מוקרנים לראשונה ספיישלים של מיטב סדרות המגזין) את העיבוד המדבר-ונע הראשון של “Letter Bee”, כנראה כפיילוט לקראת השקת סדרת האנימה החדשה שעולה בעונת סתיו 09′. בפרק בן ה-30 דקות, לאג – שרק החל את תפקידו – מתבקש על-ידי הבוסים הגדולים שלו מהסוכנות (אנשים בריטים נחמדים, לא סוכני מאפיה קשוחים) לשלוח חבילה לבחורה בשם אלנה [Elena]. בדרך למשימה, פוגשים לאג וניצ’ה את דארווין, מי שהיה הדינגו של אלנה ובמקרה הוא גם כלב נכה ונורא מכוער. אלא שיש קאטץ’ אחד קטן…

הפרק בהחלט מרגיש כמו משהו שנצליח להזדהות איתו גם בסדרה, בתקווה שזו תשמור על אותו הכיוון. הדמות של לאג היא בישי גיי בן 12, כמו שצריך. ניצ’ה לעומת זאת לוקחת את תפקיד הלולי העצבנית קצת רחוק מדי, ומגזימה בתגובות שלה; היא מגוננת על לאג בפרצוף חמוץ שעיצבן אותי כל-כך עד שלקחתי את מסך המחשב, זרקתי אותו מהחלון ודפקתי את הראש בקיר עד שדיממתי. כמו שאמרתי, אני שונא אנשים שמגזימים בתגובות שלהם. הקרב שלה מול מה שמסתמן כמפלצת שטעתה בדרך והגיעה מהעולם של גורן לאגאן לעולם הסדרה הוא אחת מגולות הכותרת בתחום האקשן בפרק. הקרב נעשה בצורה מצויינת, למרות שאין לו בשורות בתחום המכות שעוד-לא-ראיתם-בעבר.

לדמויות בעולם של “Letter Bee” יש מחלה: תסמונת נחמדוּת-יתר (הקרויה גם “Overnicestimus”). הלוקים בתסמונת זו לוקים בחיוך תמיתי, ג’נטלמניות וסבר פנים נעים. כמו כן הם נחושים לבצע את המשימה שהוטלה עליהם על-מנת ש…הזוּלת ירגיש טוב עם עצמו, ולא על-מנת להשיג מטרה עבור עצמם (להיות מאסטר פוקימון/הוקאגה/להשיג את אבן החכמים/להרוג חתול). ב-OVA אין לדמויות יחוד, והדמות המעניינת ביותר היא דווקא של הדמות הכי פחות פעילה – אלנה, שסיפורה מופיע בפלאשבק מרגש למדי, ומערכת היחסים שלה עם דארווין (הכלב המכוער למי ששכח) היא לא משהו שאפשר לצפות בו מבלי להכין מראש ממחטה. הבוס של לאג סובל לא רק מתסמונת Overnicestimus, אלא גם מ-“שפעת הולמס” [Holmesistria] בגללה הוא משוכנע שלדבר בטון בריטי ולהתהדר בלבוש אלגנטי ממש בזמן שהוא מדבר על הרעיון מאחורי תכנית הגאונית שלו, תהפוך אותו לשרלוק הולמס. כן, ניתן להידבק בשפעת הזאת אך ורק אם נעקצתם בידי שרלוק הולמס.

אני מצטער אבל כמה שלא התאפקתי, לא יכולתי להמשיך להתעלם מזה; “Letter Bee” תזכיר לכל הצופים שלה את “Shigofumi” (או לפחות לכל הצופים שראו את שיגופומי). הרעיון הכללי של שליחת מכתבים מיוחדים עם סיפור דרמתי מאחוריהם מקבילים זה לזה, ולהתעלם מזה יהיה כמו לטעון שאין שום תחרות בין נארוטו לבליץ’. נכון, מדובר בז’אנר שונה לחלוטין והסדרה של “Letter Be” עוד לא עלתה כך שמוקדם לצפות לאילו כיוונים היא בכלל תתפתח, אך הסדרה מופקת בידי אותו סטודיו עם אותם מדובבים…כמעט ברור שסדרת האנימה ממשיכה באותו קו. אני אשמח לראות לאן העולם הפנטזי של הסדרה עתיד להתפתח, כי מהמסע הקצר שראינו בספיישל ניתן לראות שיש עוד קסמים רבים בשרוול, ואולי בתקווה יחשפו גם סודות פוליטיים אפלים וקרב על עתיד האנושות…או שלא.

כיאה לספיישל חד-פעמי, הגרפיקה בספיישל לא פחות ממושלמת. הסביבה נראית מצויינת ומאויירת לא רע, אבל בהפקות מסוג זה העניין לא מפתיע. האנימציה זורמת ונראית טוב; החל מהצליעה המשכנעת של דארווין ועד הקסמים שמוציאה ניצ’ה מהשרוול, אין כמעט לאגים באנימציה (הבנתם? לאגים? לגיבור קוראים ‘לאג’? אני חייב להפסיק עם הבדיחות האלה). נקווה שסטודיו פיארוט ימשיכו במגמה גם בסדרה, כי בואו נודה: המוניטין שלהם בעקביות באנימציה הוא לא טוב במיוחד. אבל המוניטין תקף לסדרות ארוכות שנים כמו נארוטו ובליץ’ (שהשם שלהן משום מה מופיע בביקורת הזאת לא פחות מהשם של “Letter Be”), ובמידה ול-“Letter Be” יש מספר פרקים ידוע מראש, אין סיבה שהסטודיו לא ישכיל להשקיע את מיטב הכספים באיכות הפקה גבוהה.

בלי קשר למה שעתיד להיות עם הסדרה, הספיישל מומלץ עבור כולם. ההתחלה שלו מעט איטית והתסריט מלא בקלישאות הן בתחום העלילתי והן בהתנהגות הדמויות, אבל הסיפור של הספיישל והעיצוב העשיר של עולם הסדרה, כמו גם סצינות הקרב אותן מספקת ניצ’ה, יקרצו לכולם (הצלחתי לכתוב פסקה שלמה בלי בדיחה גרועה! אה…לעזאזל).


הטוב: איכות הפקה גבוהה ואיכותית. עולם עשיר, קסום ומיוחד.
הרע: עלילה מעט קיטשית ובנאלית.
והמכוער: ניצ’ה? דארווין? מעניין מי יהיה האויב הגדול בסדרת האנימה, פרויד?

ציון במדד OK – סביר פלוס

Letter Bee: Light and Blut Night Fantasy | ספיישל OVA | פנטזיה, הרפתקאות, דרמה, סטימפאנק, אקשן, כלב נכה | 30 דקות | סטודיו Pierrot | יוצר מקורי: הירויוקי אסאדה | במאי: מאמורו קאנבה

 

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם