אתר עצמאי ותיק בנושא אנימה, מנגה, סרטים ותרבות יפן, וקהילת האנימה הישראלית

Kuroko no Basket: Last Game

“אהבתי מאוד את סרט האנימה של Kuroko’s Basketball” הוא משפט שלא אגיד אפילו אם יקשרו אותי לסד עינויים, או גרוע מכך: יכריחו אותי לצפות ב-“המפץ הגדול” (חה חה הוא אמר ‘בזינגה’ עכשיו תצחקו).

מי מכם שאינו בן 4 זוכר ודאי את ‘קורוקו’ כסדרה ההיא שהייתה פופולרית לאיזה שתי דקות, לפני שהבינו כולם – כמו עם ספינרים – שזה בעצם די מטומטם מה שהולך פה. וכעת יש סרט, והסרט מבטיח להיות “האחרון”. אבל אנחנו למודי ניסיון ויודעים כי סרט אנימה עם המילה ‘Last’ או ‘Final’ הוא שקרן כמו פיתה עם קטשופ שקוראת לעצמה “פיצה”. תשאלו אתThe Last: Naruto the Movie” או “Gintama: The Final Chapter” או “Final Yamato” או “המסור: The Final Chapter” (גאד דאמיט ג’יגסו תישאר מת ותעזוב אותנו בשקט). לכן אולי לא היום, ואולי לא מחר – אבל ‘Kuroko’ תשוב עם כדורסל בחלל או משהו דבילי אחר.

עלילת הסרט היא עיבוד של מנגת ההמשך “Kuroko’s Basketball: Extra Game” שגם ממנה סבלתי (יחסית לבן-אדם שלא מת על ‘קורוקו’ אני עוקב הרבה אחרי הפרנצ’ייז. מה לא בסדר איתי?). שחקני כדורסל-רחוב FROM ‘MURICA מגיעים ליפן ומביסים קבוצה מקומית. אבל זה לא מספיק להם: אחרי המשחק הם מעליבים את יפן כפי שלא העליבו אותה מאז הירושימה, או מאז הסרט של Death Note. על כן מחליט אבא של ריקו לזמן אותם לדו-דו-דו-דו קר… כלומר לעוד משחק כדורסל. תוך רגע קמה קבוצה המורכבת מחברי דור הניסים וקאגאמי. משום מה גם ג’ונפיי וקאזונארי שם. הייתי במקומם נעלב, זה כמו שיזמינו אחד מכם הבטטות להשתתף במשחקים האולימפיים; עמוק בפנים אתם יודעים שאתם שם רק כדי שהאחרים ייראו יותר טוב.

לא מתרחשים דברים מעניינים לפני המשחק, ולכן קורוקו חולה הנפש מחליט להתגרות בגאיג’ין מארה”ב, ואילו הם בתורם מגשימים את חלומם של הצופים ומרביצים למצטדק כחול השיער – מה שמכעיס את יתר חברי דור הניסים (העיקר כאשר תקף אקאשי את קאגאמי עם מספריים בסדרה עצמה, אף אחד לא פצה פה). ללא ספק יש פה מקרה קשה של שנאת זרים, וכדי להעליב אף יותר את האורחים – מדבר איתם אקאשי באנגלית. די, הם לא סבלו מספיק?

בכל אופן המשחק מתחיל למחרת, ובניגוד למנגה בה הם מתמודדים ברחוב – הפעם הם משחקים באולם. כנראה ליוצרי הסרט צרמה העובדה שאף אחד לא הרוויח כסף במנגה ממכירת כרטיסים. בכל אופן, המשחק… סליחה, טורניר המכות-באמצעות-כדור, יוצא לדרך. בשני הרבעים הראשונים כולם מעמידים פנים שהם משחקים כדורסל, אבל אז כוחות-העל יוצאים: קיסה מחקה את אאומינה, מורסאקיבארה חושף שעד כה הוא השתמש רק ב-70% מהכוח שלו, כולם נכנסים ל-ZONE, אקאשי מפתח את ה-Emperor Eye ואילו רק קאגאמי, שכזכור הביס את כולם בנפרד, לא זוכה להגיע ל-ZONE שבתוך ה-ZONE שבתוך ה-ZONE; הרי לא הייתם רוצים חלילה שהסרט יאבד מהאמינות שלו.

שמעו, “Last Game” אינו סרט פשוט לעיכול. התפתחות של עונה שלמה מזוקקת לתוך שעה וחצי בה אנשים צועקים ועפים, כשבפועל אין שינוי ניכר; האורחים הפגינו יכולות של אקרובטים במשחק הראשון שלהם ביפן, אך על מנת שחברי דור הניסים יוכלו להפגין את כישוריהם החדשים, משנמך הסרט את יכולותיהם של האמריקאים ברבע האחרון. הוא יוצא מנקודת הנחה שאנחנו המטומטמים לא נשים לב כי יריב שהשתגר בדקות הראשונות לפתע משחק כמו שלדון קופר (בזינגה!). כל “התפתחות” היא על הנייר בלבד, ובפועל רודף הסרט אחרי עצמו במעגלים – ועמו כל הפרנצ’ייז.

תכליתו של הסרט היא “בואו לראות טריקים מגניבים”, ואפילו מהעניין הזה אוכזבתי. אמנם במהלך המשחק ישנם שוטים יפים (כולל וואן שוט מרהיב בעשר השניות הראשונות), אך המשחק עצמו מחוויר ביחס לסטנדרט שהורגלנו אליו מהסדרה עצמה. כיצד זה הגיוני? זה הסרט! מדוע בשם מייקל ג’ורדן יש פה שוטים דוממים עם קריינות? במקום REDLINE עם כדורסל קיבלנו פרק סביר מהממוצע וארוך פי 4.

אם הייתם מעריצים של הסדרה אך עברתם הלאה, “Last Game” אינו שירת הברבור לה אתם זקוקים. הוא למעשה פיסת לגו מתוך סט שאיבדתם ושכחתם, כפי שאני שכחתי 90% מהדמויות שישבו באולם ועודדו את הגיבורים (הבחור עם הפוני ונקודת החן… הוא היה חשוב פעם?). עשו לעצמכם טובה ותעמידו פנים שהסרט לא קיים; לא רק שהוא מיותר, הוא מזכיר את העובדה שהיה לנו פעם טעם רע.


הטוב: יש כ-60 שניות קולקטיביות של אנימציה משובחת.
הרע: עלבון לאינטליגנציה, גרוע יותר מספייס ג’אם.
והמכוער: לפחות לא הוסיפו לגרסת הבלו-ריי את הפטמות של אאומינה.

ציון במדד OK – סביר מינוס מינוס

[Kuroko no Basuke: Last Game [Kuroko’s Basketball: Last Game | יפן, 2017 | 90 דקות (מרגיש יותר) | Production I.G | רומנטיקה, דרמה | קנשו אונו [שיקאדאי מ-“Boruto: Naruto Next Generations”], יוקי אונו [אלדיני (ה… מלא) מ-“Shokugeki no Soma”], דאיסוקה אונו [ג’וטארו מ-“JoJo’s Bizarre Adventure”], צ’יווה סאיטו [הומורה מ-“Puella Magi Madoka Magica”], היקארו מידוריקאווה [טנשינהאן מ-“Dragon Ball Super”], הירושי קאמייה [לוי מ-“Attack on Titan”], ג’וניצ’י סוואבה [ויקטור מ-“Yuri!!! on Ice”], קניצ’י סוזומורה [אוקיטה מ-“Gintama”], ריוהיי קימורה [יוּגוּ מ-“Silver Spoon”], טטסו אינאדה [קורוגאנה מ-“Tsubasa: Reservoir Chronicle”] | במאי: שונוסקה טאדה | יוצר מקורי: טאדטושי פוג’ימאקי


לקריאה נוספת:
ביקורת על העונה הראשונה | ביקורת על העונה השנייה | ביקורת על העונה השלישית | ביקורת על “Extra Game”

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם