Kingsglaive: Final Fantasy XV

הבהרה: ‘Kingsglaive’ הוא סרט. יש לו התחלה, אמצע ו–כן, כן, אפילו סיום (וסצנת פוסט-קרדיטס), כולם יחדיו נמשכים 110 דקות. כל קונטקסט מולטימדי במסגרתו הוא קיים לא רלוונטי לשינוי הגדרה זו. או במילים אחרות: אז מה אם הוא פרולוג של משחק וידאו? אפשר לִצְפות בו ולהבין הכל גם בלי לקנות משחק שטרם יצא, לכן שאלת זהותו אינה רלוונטית. Kingsglaive פה על מנת להעביר סיפור משלו.


הכירו את אְאוֹס [Eos], עולם דמוי כדור-הארץ. פעם היו באאוס קריסטלים קסומים; ארבע מתוך חמש האומות בעולם החזיקו בקריסטל, אולם כיום רק אומה ושמה לוסיס מחזיקה באחד. מאידך, אומה מיליטנטית בשם ניפלהיים דוגלת בטכנולוגיה, ולא מהסוג שמעודדת אנרגיה ירוקה. כיוון שהם פחות-או-יותר נאצים, ניפלהיים החליטו להשתלט על העולם. כל שלוש האומות האחרות נכבשו על ידה, אולם הקריסטל של לוסיס שומר עליה מהטלפיים הניפלהיינים. אך הסטטוס קוו נסדק; ניפלהיים מתחזקת, בעוד המלך השולט בלוסיס, הוד מעלתו רג’יס [שון בין], מזדקן ונחלש. ללא רג’יס, הקריסטל הוא פריט לקישוט.

פה נכנסים ה-Kingsglaive. זוהי יחידה צבאית מיוחדת שחבריה ניחנו בכוחות קסם (בחסות הקריסטל), או אם לדייק, כוח מאוד ספציפי: יכולת טלפורטציה. יחידת ה-Kingsglaive מורכבת בעיקר ממהגרים שאינם במקור מעיר הבירה של לוסיס, אינסומניה (תארו לכם יחידה בצה”ל שמורכבת מחיילים שנולדו מחוץ לירושלים. אני אפילו לא בטוח כלפי מי ההפליה). אחד מאותם חיילים ב-Kingsglaive הוא ניקס [אהרון פול], צעיר שלא ייטוש חבר בשדה הקרב ואף יפר הוראות לשם כך… מה שאכן קורה בפעם הראשונה שפוגשים אותו.

בה בעת, קנצלר ניפלהיים מבקר בארמון המלך רג’יס בכדי להציע הצעה שקשה לסרב לה: ניפלהיים תשתלט על כל שטחי לוסיס ואת אינסומניה הבירה הם יעזבו בשקט. יודעים מה? טעיתי, זו הצעה שקל מאוד לסרב לה. הביטו רגע בתמונה של הקנצלר: הבעת הפנים שלו זועקת “אני מפוקפק! אני מפוקפק!!”. ממתק לא הייתי לוקח ממנו, ובטח שלא הסכם שלום מדיני. אך רג’יס שוקל בכובד ראש את ההצעה ולבסוף מסכים (וכל מי שצפה בטריילר של Final Fantasy XV יודע כיצד זה נגמר). טקס החתימה על ההסכם עתיד להיערך באינסומניה, והמצב מעולם לא היה מתוח יותר. הרי ודאי לא שכחתם כי יחידת ה-Kingsglaive מורכבת מחיילים מחוץ לאינסומניה, נכון? אותם שטחים שהמלך נתן זה עתה לאויביהם הגדולים. ‘אי נעימות’ זו לשון המעטה.

הסכם השלום טרם נחתם, וניקס מצוּות למשימה חדשה: להיות המלווה האישי של הנסיכה לוּנהפְרייה [לנה הידי]. כדי להסביר מי זאת לונהפרייה אצטרך לברבר ארבע פסקאות נוספות, ואני רוצה לשמור משהו לביקורת על המשחק. לכן בקצרה: לונהפרייה היא נסיכה של אומה תחת שליטת ניפלהיים, ועליה להינשא לבנו של רג’יס (נוקטיס, גיבור המשחק) כחלק מהסכם השלום. הסבירות שניפלהיים דוגלים ברומנטיקה נמוכה בהרבה מזו שברית הנישואין היא מלכודת, אבל לרג’יס משום מה לא אכפת. 

אמרתי שזה סרט טוב, לא אמרתי שהוא חכם. הפוליטיקה בעולם של אאוס מורכבת ומסובכת בהרבה מ-“נאצים נגד לוסיס” כפי שהתיאור שלי משקף. התסריט יודע שאין סיבה להתעכב בממבו ג’מבו גיאופוליטי, בשביל זה יש את המשחק. לכן התקציר הפשוט עם הקריינות בהתחלה הוא כל מה שהצופים צריכים לדעת. סיבת קיומו של ‘Kingsglaive’ היא ליצור הייפ, ומהבחינה הזו מדובר בפרסומת לא-כזו-סמויה. עם זאת, הלוואי עלי סרטי אנימציה שנראים כמו ‘Kingsglaive’. אנשי Square Enix לא חסכו באמצעים על מנת להפוך את הפרויקט לגדול-מהחיים. כי אם הפרולוג בן 110 הדקות הוא אפי ומרהיב – תארו מה ממתין לנו בהרפתקה בת 100 השעות לפלייסטיישן 4?

אין זו הגזמה לקרוא לו סרט ה-CGI היפה שנוצר (וגם לא הפתעה, אותו צוות הפיק את “Advent Children” לפני עשור). טכנולוגיית ה-Motion Capture הגיעה לרמה חדשה של ריאליזם, ואפילו נתקלתי בדיון בו גולשים תהו מדוע ‘Kingsglaive’ מקוטלג כ-“אנימציה”, הרי השחקנים אמיתיים. כיוון שאתם מעט יותר אינטליגנטים, כנראה לא תתבלבלו באותה מידה; זה לא ה-סרט ששובר את מחסום האנימציה והלייב אקשן (סינגולריות הקולנוע?). עם זאת, Kingsglaive מוכיח שאנחנו קרובים לעידן בו לא יהיה צורך בשחקנים בשר ודם, או לפחות בכאלה שיסרבו להיכנס לחליפת Motion Capture.

CGI איכותי הולך יד ביד עם סצנות אקשן בומבסטיות. יש לא מעט אקשן בשני השליש הראשונים, אך השליש האחרון מציב רף חדש: מדובר בדו-קרב המתפרש על פני מטרופולין שלם, וכולל מפלצות ענק, פיצוצים, טלפורטציה, מרדף מכוניות אופקי, מרדף מכוניות אנכי, קונג-פו ומוזיקה אפית. אם Square Enix יחליטו לפרוש ממשחקים כדי ליצור סרטים כאלה, לא אביע התנגדות.

סופו מהווה את נקודת המוצא של המשחק, משחק שיתמקד בנוקטיס ומסעו עם שלושה חברים במכונית אאודי. Kingsglaive הוא סרט שכדאי לכם לראות גם אם אין לכם כוונה לקנות את FFXV. הקצוות שנותרים פרומים הם בעיקר במישור הפוליטי, ומרבית גיבוריו מקבלים סגירת מעגל וכנראה לא יופיעו במשחק עצמו. כן, הדיאלוגים מלאי קלישאות והגיבורים לא חכמים במיוחד (ואהרון פול הוא היחיד במדבבים שבא לעבוד), אך בתור אתנחתא בת שעתיים לחובבי אקשן, פנטזיה ומד”ב — זוהי הרפתקה ויזואלית שלא כדאי להחמיץ.


הטוב: עוד לא ראיתם סרט אנימציה יפה כל-כך; אקשן מרהיב ואפי; עולם מרתק.
הרע: תסריט מלא קלישאות ודיאלוגים בנליים.
והמכוער: ‘ניקס’ זה שם של כלב.

ציון במדד OK – סביר פלוס

Kingsglaive: Final Fantasy XV | יפן, 2016 | 110 דקות | Square Enix, Sony Pictures | פנטזיה, מד”ב, אקשן, אאודי | אארון פול [“שובר שורות”], שון בין [“משחקי הכס”], לנה הידי [“משחקי הכס”], דיוויד גראנט [סתם מישהו] | נרטיב: סאורי איטאמוּרוֹ, קאזוּשיגה נוֹג’ימה | תסריט ובימוי: טאקשי נוֹזוּאה | יוצר מקורי: האג’ימה טאבּאטָה [“Final Fantasy XV”]

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם