Kill la Kill

על ידי רם קיץ פורסם ב מרץ 29, 2014

הִסְתַּכְּלוּ סְבִיבְכֶם,
יְלָדִים נֶחְמָדִים, שִׂימוּ לֵב אִם יֵשׁ פּה יֶלֶד אֶחָד
בְּלִי בְּגָדִים?
לְכָל הַיְּלָדִים יֵשׁ בְּגָדִים.
עִם שַׁרְווּלִים וְעִם פַּסִּים,
יֵשׁ עִם כִּיסִים, יֵשׁ בְּלִי כִּיסִים,
עִם כְּתֵפְיוֹת, עִם כַּפְתוֹרִים,
יֵשׁ רְחָבִים וְיֵשׁ צָרִים
עִם צַוְּרוֹנִים, בְּלִי צַוְּרוֹנִים,
הֵם חֲדָשִׁים, הֵם יְשָׁנִים,
הֵם צְהֻובִּים, כְּחולִּים, וְרוּדִים,
בְּגָדִים, בְּגָדִים, בְּגָדִים, בְּגָדִים.

/ לאה נאור

הם עשו את זה שוב.

בשנת 2007 שוּדרה במקלטי הטלוויזיה ביקום סדרה שצברה באז עוד בתחילת דרכה. אותה סדרה נחשבת עד היום לאומנות, הן בשל האנימציה והגרפיקה שבה, עלילתה הגדולה מהחיים או האקשן הראוותני. חלפו מאז 7 שנים ו-Tengen Toppa Gurren Lagann לא נשכחה. אך הקהל צמא לעוד.

2014.
צמד הבמאי והתסריטאי הירוֹיוּקי אימאיישי ו-קאזוּאי נאקאשימה שָבוּ על מנת לתת לנו סדרה אפּית כמעט כמו Gurren Laggan, כאשר את הרובוטים-זורקי-הגלקסיות מחליפים בגדים.

Kill la Kill מתרחשת בטוקיו מעט אחרת ממה שהכרנו. תושבי העיר אחוזי פחד בעקבות שלטון האימים שמטילים חברי מועצת התלמידים של בית-הספר המקומי. חכו, זה רק נהיה מופרך יותר: חברי המועצה מתהדרים בבגדים מיוחדים המעניקים להם כוחות-על שבעזרתם הם משליטים טרור. ריוּקוּ מאטוֹי היא תלמידה חדשה בעיר, והיא הגיעה במטרה למצוא את מי שהרג את אביה. את מסע הנקמה שלה היא לא עושה בסתר, לעיני כולם היא מצהירה "Come at me, bro". כך מתחילה מסכת אלימה – וסקסית – שגורל העולם (!) תלוי במנצח.

מי מכם שמאוכזב מכך שבגדים הם נושא הסדרה, ימצא את עצמו מופתע לטובה כאשר יגלה שבגדים אלימים יותר מכל רובוט-משליך-גלקסיות שאי פעם הכרתם. תבינו, בגדים ב-Kill la Kill הם לא סתם פרטי לבוּש, הם כלי-נשק אימתניים. סיבי-הבד יכולים להיכנס אפילו לדם ולהפוך כל תלמיד למכונת לחימה משוּמנת. קצת כמו בסרט "טוקסידו" של ג'קי צ'אן, רק פי 50,000,000,000² יותר מגניב.

בדומה לאמהּ הרוחנית, Kill la kill פורצת את הגבולות שהיא הציבה לעצמה בפרקים הראשונים. לאט לאט מתפתחים אינטריגות מחוץ לבית-הספר, ואחר-כך מחוץ לעיר, ובהמשך כל המדינה תחת מלחמה עד שהעולם כולו נתון בסכנה. זה היה צפוי מהפרק הראשון, אך הסדרה בכל זאת תפסה אותי לא מוּכן מספר רב של פעמים. מי שאוהב את האנימה שלו מתובלת בטוויסטים, ימצא ב-Kill la Kill חלקת גן-עדן.

אבל עזבו אתכם מעלילה.
הסיבה לצפות ב-Kill la Kill היא "כי למה לא?" – הסדרה מגישה מנוֹת גדושות של אקשן סוראליסטי, ולא פחות חשוב מזה, היא מתובלת בהומור. Kill la Kill היא סדרה מצחיקה אפילו יותר מ-Gurren Lagann. ריוקו מתגוררת אצל משפחה מקומית שלא מהססים להצביע על מה שקורה סביבם ואז לצחוק על זה. יש ל-Kill la Kill הומור עצמי. אי אפשר לעשות סדרה על בגדים-נלחמים בלי להגיד לקהל "כן, אנחנו יודעים שזה מטומטם".

בעוד ש-Gurren Lagann נשלטת על-ידי טסטוסטרון, Kill la Kill היא כוּלה על טהרת האסטרוגן: בנים אוּלי קיימים, אך אלה הנשים שנחשבות לחזקות בעולם הסדרה. הייתי מכתיר אותה כאחת הסדרות הפמיניסטיות שראיתי, אך הנשים בסדרה עירומות או חשופות כ-50% מהזמן (לטובתה יאמר שגם הבנים לא נשארים לבוּשים הרבה). מה לעשות, חייבים למכור את עותקי ה-DVD איכשהו.

אנימציה קולחת וסגנון גרפי מיוחד הן סממני ההיכר של האנימה. כל פריים בסדרה נראה כמו יצירת אומנות שתלויה במוזיאון אבסטרקט, ולשלב לתוכה קרבות על עתיד העולם וסיבי-בד הם שהופכים את Kill la Kill לאחת הסדרות הכי טובות של התקופה, או לפחות של החצי ששוּדר ב-2014: צריך להודות, לוקח לאנימה זמן להתניע. ההתחלה בהחלט משקפת את הסדרה כפי שתסתיים, אך פרקים מסוימים במחצית הראשונה נוֹעדים בבירור למתוח את הסיפור כדי למלא את מכסת 24 הפרקים. יש מי שיגידו לכם כי הסדרה יכולה להסתדר עם 12 פרקים בלבד, אך זו כבר הגזמה. אל תקשיבו להם.

אבל כן תקשיבו לי: לכו לראות Kill la Kill, אך תעשו זאת בעירום (רק ודאו שאין אף אחד בסביבה), זו כנראה הסדרה היחידה שתגרום לכם לפחד ללבוש חולצה.

הטוב: אפית; נראית מדהים; סיפור מרגש ומלא תהפוכות; נהרות של אדרנלין.
הרע: אפשר היה לקצץ מתוכה 4-5 פרקים.
והדורש: קרוסאובר בין Gurren Lagann ל-Kill la Kill.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס

Kill la Kill | יפן, 2013-2014 | 24 פרקים | אקשן, דרמה, קומדיה, מד"ב, H&M | סטודיו Trigger | אמי קוֹשימיזוּ [שוקולאטה מ-"Jormungand"], טוֹשיהיקוֹ סקי [אירוּקה סנסיי מ-"Naruto"], ריוֹקה יוּזוּקי [אינוֹ מ-"Naruto"], איָה סוּזאקי [פוּג'ינוֹ מ-"Tsuba Doll"] | תסריט: קאזוּאי נאקאשימה [Gurren Lagann] | במאי: הירוֹיוּקי אימאיישי [Gurren Lagann] | עוזר לאחראי אנימציה בפרק 7: קאטסוֹזוּ היראטה [Gurren Lagann]