(Kara no Kyoukai (Garden of Sinners

יש סיבה טובה מדוע פירושו המילולי של “Kara no Kyoukai” הוא “גבול הריקנות”: שבעה סרטים ואפילוג מצליחים בקושי למלא את החלל הריק שמתעצם בלבּם של גיבוריו העריריים.

יש סיבה טובה מדוע הכותרת המערבית של הסדרה היא “גן החוטאים”: הרעים פועלים ממניעים עילאיים בעוד שהטובים חוצים את קו המוּסר כדי להילחם בנפשעים. 

יש סיבה טובה מדוע אתם רוצים כרגע ללחוץ על איקס ולצאת מהבלוג: אני חרטטן מלידה. לומר לכם שהבנתי 100% מהפילוסופיה העומדת מאחורי “גן החוטאים” זה שאומר לכם כי אני מצחצח שיניים פעמיים ביום: שקר מוחלט. על מנת ליהנות ולהבין את הסרטים במלואם יש צורך בצפייה חוזרת. כיוון שבזמני הפנוי אני מעדיף לישון לעשות דברים פרודוקטיביים, איאלץ להסתפק במה שהבנתי.

אוגוסט 1995.
מיקייה חולף בשלג כבד על-פני נערה מסתורית בשם שיקי. בהמשך הוא פוגש את פניה שוב בטקס פתיחת שנת הלימודים בתיכון, אוֹזר אומץ ומציג עצמו בפניה. מרגע זה ואילך חיי שניהם קשורים זו בזה כמו וואסאבּי בסושי. ובדיוק כמו וואסאבי, הוא מוכרח להיות במינון הנכון כדי לא לפגוע ביחסיו עם הסושי אחרת מישהו עשוי לשרוף את החך ולרוץ לשירותים בכדי לשתות מים מהברז אבל המים לא עובדים אז הוא יבלע כמויות גדולות של לחם וכמעט ייחנק למוות עד שהוא ירק את הלחם על החולצה של בת זוגו (בכלל לא משהו שקרה לי).

במקרה – או שלא — בעצם לא — מקרי רצח מתרחשים ברחבי העיר, מה שמעורר את סקרנותו של מיקייה. אלמנטים על-טבעיים הנם יד מכוונת ברציחות הללו; אף אחת מהגופות לא מתגלה במצב שניתן להגיע אליו ללא עזרה של קסם או שניים. אי אז לומד מיקייה על השושלת ממנה הגיעה שיקי, ועל הדרך הוא מגלה כי הוא התיידד למעשה לא עם אדם אחד אם כי שניים.

התיאור הנ”ל הוא תקציר הסרט “A Study in Murder – Part 1”, הוא הפרק הראשון בעלילה אך השני בסדרה. או בקיצור: זוכרים את הארוהי? ובכן, המצב ב-“גן החוטאים” זהה; הסרטים לא שוחררו בסדר העלילתי, אם כי בניגוד להארוהי גם הנובל המקורי של “גן החוטאים” מבולגן. הבחירה היא בידיכם כיצד אתם מעדיפים לחוות את הסיפור. קחו בחשבון שאפילו בגרסה הכרונולוגית מספקת סדרת הסרטים מסתורין וסימני שאלה רבים. אישית בחרתי באופן הכרונולוגי, אבל זה כי אני בן-אדם פשוט.

הנה לכם תקציר העלילה עבור מי שיצפה בסדר הלא-כרונולוגי.
הכירו את Garan no Dou, משרד חקירות האחראי על פשעים על-טבעיים וביצוע עבודות שפחות קשורות לקסמים. בראשות המשרד עומדת טוֹאוּקוֹ אָ’אוֹזאקי, קוסמת רבת עֹצמה והבוס האחרון בפלנטה שתרצו לעבוד תחתיה (אלא אם אתם אוהבים לעבוד בחינם). מיקייה מבלה אצלה בהתמחות בעוד שיקי נמצאת במשרד על תקן שרירים (כשצריך). השלושה מוצאים עצמם חוקרים מקרי רצח אשר קסם אפל מעורב בהם, מה שמוביל אותם להתמודד מול איום נוראי.

איום זה מתרחש בסרט החמישי – “Paradox Spiral”. בכללות ניתן לומר כי סדרת “גן החוטאים” שווה את זמנכם. כמו האורך הלא אחיד של כל חלק בסדרה (מ-48 דקות ועד 121), גם הסרטים עצמם אינם אחידים ברמתם. אך בעוד ניתן להתווכח באופן קולני על טיבו של כל סרט, יסכים בר דעת שהסרט החמישי הוא המגנום אופוס של “גן החוטאים” (מצטער על העברית, אבל סוף סוף יש שם בעברית שנשמע טוב כמו המקור).

איני מעוניין להגיד מילה אחת על הסרט הזה – שהוא נקודת הרתיחה – מלבד זה שהוא לבדו שווה את סך 603 דקות כל הסרטים (והאפילוג); מדובר באחד מסרטי האנימה האינטליגנטים, הנועזים, האלימים והסוחפים ביותר שיצא לי לראות. בא לי לומר “וותרו על השאר, תראו רק את Paradox Spiral” אבל אז לא תבינו כלום.

סיבה נוספת לפנות לעצמכם 603 דקות מהלו”ז היא Fate/stay night. אם אתם מחשיבים את עצמכם למעריצים של Fate, דעו כי “Kara no Kyoukai” (מרוצים?) מתרחשת בקו-זמן חלופי ל-Fate/stay night. “חלופי” הוא המונח הרשמי אך אני לא רואה סיבה מדוע שני היקומים לא יכולים להתקיים באותו ציר; מעריצי Type-Moon יוכלו ודאי להעמיד אותי על טעותי. מי מכם שאהב את Fate/zero (מבטיח ביקורת עוד לפני שתמותו) ישמח לשמוע שסטודיו Ufotable הוא שאחראי על הפרויקט אדיר הממדים שעודנו ממשיך: סרט שמיני ייצא ל-Blu-ray בעוד שבועיים, כמעט 5 שנים אחרי הסרט השביעי.

חלק מהכיף בסדרה הזו הוא הטון המתחלף שלה: בניגוד ל-Fate/zero, “גן החוטאים” יודעת לקחת עצמה בקלילות – ויעיד על כך הסרט השישי בו מככבת אזאקה, אחותו הקטנה והנירוטית של מיקייה (שהיא גם קוסמת באקדמיה). העלילה עצמה מעניקה תשובות ל-100% מהשאלות: הסיפור נאטם ולא מותיר ולוּ סימן שאלה בודד. אך עבור כך תיאלצו להיות מרוכזים (מאוד מרוכזים) כיוון שחלק נכבד מהתשובות תקבלו בפרק האפילוג, פרק שהוא למעשה 30 דקות של דיאלוג פילוסופי, פסיכולוגי עתיר משמעות שגורם לשני הפרקים האחרונים של אבנגליון להראות כמו סרטון יוטיוב עם חתול שעושה משהו מצחיק – וגם אז תידרשו לצפות ב-“גן החוטאים” בשנית כדי להבין הכול, מה שכבר אמרתי כי טרם עשיתי, וחבל.

אל תקלו ראש בסדרה; אם תבואו בגישת “בוא נגמור עם זה” כנראה שלא תצליחו “לגמור עם זה”. עליכם לדעת שאתם עולים על רכבת הרים מלאה בעליות אטיות וירידות חדות – אך כל עוד תרצו ליהנות מהסדרה, אתם בהחלט תיהנו.


הטוב: הרפתקה מסחררת חושים, אינטליגנטית, משעשעת, אפלה ומהפנטת ויזואלית.
הרע: דורשת יכולות ריכוז של פסיכומטרי.
והמכוער: וואסאבי.

ציון במדד OK – סביר פלוס פלוס פלוס

Kara no Kyōkai [“גן החוטאים”] | יפן, 2011, 2007-2009 | אקשן, רומנטיקה, על-טבעי, מותחן, סכינים | סטודיו Ufotable | מאיה סאקאמוֹטוֹ [שחרזאדה מ-“Magi”], קייניצ’י סוּזוּמוּרה [אוֹקיטה מ-“Gintama”], קיקוּקוּ אינוֹאה [לאסט מ-“Fullmetal Alchemist: Brotherhood”], יוּקארי טאמוּרה [רינגוֹ מ-“No-Rin”] | בימוי: מלא | יוצר מקורי: קינוֹקוֹ נאסוּ [Fate/stay night]

לקריאה נוספת
2 תגובות
  1. Matanbd2 אומר/ת

    לדעתי, אם יורשה לי להיות קצת נודניק, הדרך הטובה ביותר לתרגם את שם הסדרה לעברית מהשם “The Garden of Sinners” היא לשם “גן החַטָּאִים” (עם דגש באות ט’ ).
    חַטָּאִים היא הצורה המקראית למילה חוטאים (כל מקום שתמצא את המילה חטאים בתנך- הכוונה היא לאנשים, ולא למעשיהם. תבדוק.). והיא מרגישה הרבה יותר פיוטית.
    סתם חשבתי שזה רעיון מגניב, ולדעתי השם הולם את הסדרה כאילו המקור נכתב בעברית.

    בהזדמנות זו, יופי של ביקורת על אנימה מדהימה, וכל הכבוד על ההתמדה בפעילות בבלוג. מאחל לך עוד הרבה שנים של הנאה ופעילות ברוכה.
    אני בנתיים אחכה בסבלנות לביקורת על Fate/Zero.

  2. רם קיץ אומר/ת

    חן חן, תודה על התגובה המושכלת. “גן החטּאים” אכן נשמע טוב יותר.

    (לגבי F/Z, תיאלץ להמתין עוד הרבה P= סורי)

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם