Kaiji (Manga): Series 2

איטו קאייג’י לא למד כלום מחוויותיו בחלק הראשון של הסדרה; לאחר שעבר סדרה של ניתוחים בה הוחזרו לו האיברים אותם איבד, ממשיך גיבורנו חסר הקריזמה וחוש האופנה לתור אחר דרכים להרוויח כסף מהימורים. בעוד שבתחילת הסדרה הראשונה מגיע אליו אנדו וגורר אותו אל עולם ההימורים בלית ברירה, הפעם נפתחת הסדרה החדשה בקאייג’י שפוגש את אנדו, ומבקש ממנו לקחת אותו לסיבוב הרפתקאות נוסף. על ספינה, על גורד שחקים, Just name it. אלא שלאנדו, שחברת הלוואת הכספים שלו נקלעה למשבר, יש תכניות אחרות, ומסתבר שהחוב של קאייג’י לא טוהר. מהר מאוד קאייג’י מוצא את עצמו במקום עליו שמענו הרבה סיפורים, אבל לא זכינו לראות: הגיהנום.

מטרים רבים מתחת לאדמה שוכן לו עולם של לוזרים כמו קאייג’י, שבגלל חובות הם נאלצים לעבוד במכרות של חברת טייאי. בגרסת הלייב אקשן זכינו להצצה לחור ההוא, אלא שהמקום גרוע הרבה יותר ממה שנדמה: אם כבר מצאת את עצמך שורד את המשכורת החודשית העלובה, בהצלחה בלהתאפק ולא לקנות שום הטבות כגון בירות וצ’יפס, שהם הדבר הטוב ביותר שעובד יכול לחלום עליו אחרי יום עבודה סיזיפי. ואם כבר הצלחת להתאפק לא לקנות כלום, לך תשרוד שנים על גבי שנים בעבודה מתחת לאדמה, עם כמויות אבק שבעקבותיהן הריאות שלך יצרחו “אנחנו מתגעגעים לסיגריות!”. כן רבותי, סיכוייו של קאייג’י לטהר את חובו וגם לצאת מהמקום בריא ושלם שואפים לאפס.

או שלא? כחלק מחבילת התמריצים לעובדים, עובד יכול להרוויח סכום מסויים ולזכות ב-“כרטיס ליום אחד” בעולם שם בחוץ. בשביל שקאייג’י יוכל להרוויח את הסכום הנדרש לכרטיס, עליו לעבוד חצי שנה. משהו קצת בלתי אפשרי לאור העובדה שמהר מאוד הוא נקלע לחובות נוספים, לאחר שמספר פחיות בירה צעקו לו “תקנה אותי…”. גם קאייג’י בן-אדם, ומבין שהוא לא יוכל לשרוד כזו כמות של זמן מבלי להיכנע לפיתויים. וגם אם אכן יצליח לצאת ליום אחד, שום דבר לא מבטיח לו שהוא ירוויח מספיק כסף בעולם שבחוץ כדי לא לחזור לגיהנום.

מבינים שמי שנקלע לחיקם הוא גאון הימורים, מפתים מספר חברים מהבלוק של קאייג’י להצטרף למשחק ידידותי של הימורים. עם קוביות. הימורים בסכום קטן ולא מזיק. בכלל. אהא. בכלל בכלל לא מזיק. אלא שרק לאחר שקאייג’י מפסיד סכומי כסף גדולים, מבין גיבורינו המיוסר שלא רק שעמוק יותר מזה הוא לא יכול ליפול, אלא שעבדו עליו. כעת עליו להיות כמו עוף החול, להתרומם מתוך מיץ הזבל של תחתית הגיהנום, ולנקום באלו שהביאו אותו למצב הזה. הוא מגייס עימו שותפים נוספים שהגיעו למצב דומה, ויחד עימם הוא רוקם תכנית גאולה.

חבר’ה, מדובר כנראה באחת הסאגות המתסכלות בהסטוריה. לא יצא לי לראות הרבה גיבורים שרק אחרי שהם נופלים לתחתית, הם מגיעים לתחתית נוספת, רק כדי לגלות שהדרך למטה עוד לא הסתיימה. מתוך היכרות עם קאייג’י, סמכתי שהוא יצא מהמצב אליו הגיע. אבל כל-כך הרבה ביש מזל גרם לי להעלות גבה ולתהות האם השעיית הספק תגרום בסוף לאכזבה, כי לא ראיתי שום דרך לסוף טוב. ואם כבר יש דרך, הייתי משוכנע שיהיה מדובר בדאוס אקס מכינה כמו שהיה עם גרם המדרגות השקוף שהופיע בחלקה הראשון של הסדרה. אלא שלא כך היה הדבר, ומשחק ההימורים החדש אליו נקלע קאייג’י נראה כמו כרטיס היציאה שלו החוצה.

המשחק, למי שתהה, הוא צ’ינצ’ירו, או “Cee-lo” (תלוי באיזה תרגום נתקלתם); משחק קוביות בו מרוויחים ומפסידים כסף בהתאם לתוצאה של הקוביות. אני אשקר אם אגיד שהבנתי את כל החוקים, כי לראשונה הסדרה משתמשת במשחק הימורים קיים, ולא באיזו המצאה חדשה כמו משחק קלפי האבן-נייר-מספריים או ה-“E-Cards”. כדי שבכל זאת יהיה קצת מעניין, החוקים בצ’ינצ’ירו בקאייג’י מעט שונים מהמשחק הרגיל.

נובויוקי פוקומוטו ידע למשוך את המשחק עד הקצה, לוודא שבכל רגע לא נדע האם בדף הבא קאייג’י יבכה או ישמח. האווירה בחלק הזה הזכירה יותר מאי פעם את האווירה באקאגי, סדרת המאהג’ונג המפורסמת שלו, בעיקר כשבסיבוב הנקמה של קאייג’י, כשאף אחד מאיתנו לא יודע עדיין מה התכנית שלו, קאייג’י שומר על דממה מוחלטת. זה כבר לא סוד שכשהגיבור שומר על שקט, ושומעים בעיקר את מחשבות היריבים, אז יש לגיבור איזו תכנית מתוחכמת שאמורה להפוך את היוצרות. אקאגי, למי שלא צפה בסדרה, שתק הרבה. והפעם, לראשונה מזה זמן רב, גם קאייג’י. 

לאחר שהוא סוף סוף זוכה להיות בעולם שבחוץ למשך הרבה הרבה ימים, על קאיג’יי למצוא דרך להרוויח הרבה הרבה כסף, אחרת הוא יהיה עוד הרבה הרבה הרבה ימים מתחת לאדמה. בעולם למעלה הוא פוגש את סאקאזאקי, טיפוס תמהוני שמחפש שותף לעשות את המכה הגדולה ביותר בתולדות ההימורים:  מעל 700 מיליון ין (בערך 30 מיליון שקל). הוא מוביל את קאייג’י לקאזינו מחתרתי השייך לחברת טייאי, שם כל סכומי ההימורים גדולים פי כמה וכמה מהממוצע בכל סוגי השולחנות: פוקר, רולטה ובטח גם טוטו. אבל עוד לפני שקאייג’י מספיק לנקר עיניים על השולחנות המנצנצים, לוקח אותו סאזאקי לקומה השניה של הקאזינו, שם זוכה קאייג’י לפגוש את יריבו הגדול ביותר עד כה: “The Bog“. אתם מוזמנים לתרגם זאת איך שבא לכם, אבל שום דבר לא נשמע גדול ומאיים כמו השם האנגלי.

בּוֹג על פניו הוא לא יותר ממכונת פאצ’ינקו רגילה. שזה כמו מכונת פינבול, רק עם הרבה כדורי מתכת קטנים. כל כדור מתכת כזה שווה סכום מסויים, והשחקנים זוכים לסכום מסויים של כסף בהתאם לכדורים אותם הרוויחו בסוף המשחק. רק שבָּבּוֹג כל כדור שווה 4000 ין, וכדי לשחק בו צריך לקנות כרטיס ששווה 10 מיליון ין של כדורים. לבוג יש מספר טריקים משלו, כולל שלוש צלחות, שרק כאשר מגיעים לשלישית והאחרונה, הכדור נופל לחור המנצח וזוכים. במה זוכים? בכל הכסף והכדורים ששוחקו בו מאז הזכיה האחרונה, וזה…כמו שאמרתי…שווה כעת 700 מיליון ין. מדובר בלא פחות ממפלצת שהקאזינו שם בה כמות רבה של מכשולים, שיוודאו שאף אחד לא יוכל להביס את המכונה. על קיר הקאזינו תלויות התמונות של 2 הזוכים היחידים אי פעם שהביסו את הבוג: היאודו, יו”ר  טאייאי והאיש שאחראי לכך שלקאייג’י יש מספר איברים מלאכותיים, ומספר 2 החדש שלו אחרי שטונגאווה הובס בידי קאייג’י: קורוסאקי יושיהירו. אדם שקול, חכם יותר והרבה יותר מאיים מקודמו. אכן לא צירוף מקרים שהזוכים היחידים בו שייכים לצמרת הקאזינו שברא את מפלצת ההימורים הזו.

במהלך הסאגה יאלץ קאייג’י להפעיל טקטיקות ואסטרטגיות על-מנת להביס את הבוג, ורוב הזמן יפסיד לו. כשהשעון שלו מתקתק לאחור לפני שיאלץ לחזור לגיהנום, חייב קאייג’י להבין את כל הסודות של המכונה. וגם כשהוא מפענח סוד אחד, כמו שפן מהכובע צץ לו טריק חדש. לעיתים פתירתה של בעיה אחת גורמת לבעיה אחרת, ובסופו של דבר מדובר בלופ שלא נגמר. מדובר כנראה בסאגה האינטנסיבית ביותר בסדרה, כשמלבד הבוג עצמו, רכש לעצמו קאייג’י יריבים נוספים: הבעלים של הקאזינו, שלא ממש מעוניינים להפסיד לחברת האם 700 מיליון ין. הרבה סבל, הרבה תסכול, והכי כיף: עינויים, כמיטב המסורת. אף אחד לא ישאר אדיש לאיך שזה נגמר. ובחיי, כשזה נגמר אני מצאתי את עצמי מטפס על הקירות.

אני לא אשקר, וכן אתוודה שהיו הרבה מאוד רגעים מתסכלים. פוקומוטו לא רק מתח את החבל של הסיפור, הוא כבר קרע אותו לחלוטין. מוודא שפיסות המידע הקטנות ביותר ישארו רלוונטיות גם בעוד 20 פרקים (היי, ממש כמו באבודים). מאנגה מסוג זה חייבים למרתן, מינון של פרק בשבוע בקצב ההתקדמות הלא מזהיר של הסדרה זה בהחלט לא מספיק. רבים מהמהלכים היו צפויים מראש, אך עדיין היה מעניין לראות אותם ואת התגובות הקיצוניות של הדמויות…שלרוב מלוות בדמעות מוגזמות וסגנון ציור סוריאליסטי, כיאה לקאייג’י.

הסדרה בטח שלא מומלצת לכולם: העלילה נמתחת, ושתי הסאגות המרכזיות שלה נמשכו יחדיו 12 ווליומים. המאנגה מלווה בהמון הסברים ופרשנויות על מה שהלך, ואפילו אני לא ממש הבנתי את כל החוקים גם של הצ’ינצ’ירו וגם של הבוג. לעקוב אחרי כל פיסת עלילה זה לא דבר פשוט, אך שמחתי לגלות שהשעיית הספק השתלמה בסוף. סגנון הציור הביזארי של הסדרה אף הוא לא מוזר עבור למי שלא רגיל לדמויות עם אף ארוך (אולי רמיזה לכך שכולם שם יהודים כי הסדרה מתעסקת בכסף?). אפילו רוב דמויות המשנה פחות או יותר דומות אחת לשניה. האם החלק השני של הסדרה יותר טוב מהראשון? קשה לקבוע, לאור העובדה ששם קאייג’י הילך בין 2 בניינים, ההימורים היו מסכני חיים מידיים, וקאייג’י זכה להמר מול היאודו בכבודו ובעצמו. חלקה השני של המאנגה מצויין בפני עצמו, ולא צריך יותר מדי היכרות עם חלקה הראשון של הסדרה בכדי להתחיל לקרוא אותה, למרות שבהחלט מומלץ לצפות באנימה. הימורים זה עסק מסוכן, אבל לקרוא עליהם זה עסק משתלם. מומלץ ביותר!


הטוב: סיפור מותח, גאוני ופסיכי שסופו אינו ברור עד לשניה האחרונה.
הרע: עלילה שנמתחת כמו מסטיק, מתקדמת יחסית לאט ומניבה יותר מצבי תסכול משמחה.
והמכוער: כולם. 

ציון OK – סביר פלוס פלוס

Kaiji: סדרה 2 | סיינן, דרמה, מתח, הימורים, זיעה | 2000-2003 | 12 ווליומים (134 פרקים) | הפצה: Kodansha | מגזין: Young Magazine | מאנגקה: נוֹבּוּיוּקי פוּקוּמוֹטוֹ (Akagi)


♣ לקריאה נוספת: קאייג’י (לייב אקשן)

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם