(Kaiji (Live Action

ילדים, הימורים זה דבר רע. אבל אם כבר אתם הולכים על זה, תוודאו שזה יהיה מעניין, סוחף, והכי חשוב – שיגרום לרולטה רוסית להיראות כמו משחק מחבואים.

מה לפתע לבלוג הזה ולהימורים? הוא: טאטסויה פוג’יווארה [Tatsuya Fujiwara], מי שאתם מכירים בתור לייט מ-“מחברת המוות”, הגיבור מ-“באטל רויאל” ודוֹדידוּ (יוכח בקרוב), חוזר בתפקיד ‘על הקצה’ נוסף, הפעם בתפקיד “קאייג’י” – מהמר עם יותר ביצים משכל.

מי שכבר מכיר את סדרת האנימה של MADHOUSE מסוף 2007, לא צריך היכרות עם עלילת הסרט, שכן קווי העלילה של השניים ישרים כמו קרש בין שני בניינים; קאייג’י הוא יפני שנכשל בהכל – בלימודים, בעבודה, בזוגיות ובהיגיינה. לאחר שגילה כי הוא הסתבך עד הצוואר בחובות כבדים, אותם השאיר לו חבר טוב שארז מזוודות וברח רחוק, מקבל קאייג’י את הזדמנות חלומותיו לא רק לנקות את החוב, אלא אף לצאת מורווח במיליונים.

אך אליה וקוץ בה, וקאייג’י מגלה כי אותה “הזדמנות חלומותיו” היא ספינת פאר עם עוד 200 לוזרים כמותו. מחצית מהאנשים על הסיפון צפויים לא לחזור לחיים האזרחיים, בעוד החצי האחר צפוי לצאת עם סכום מכובד של כסף, או לכל הפחות נקיים מחובות. איך? בעזרת משחק פשוט של אבן-נייר-ומספריים (“…המנצח בין השניים…”) שמשוחק בידי קלפים, וסדרה של כוכבים שיש לכל מתמודד. המטרה פשוטה: להיפטר מכל הקלפים, ולהישאר עם מינימום 3 כוכבים. כל מתמודד מפסיד או מרוויח כוכבים בהתאם לתוצאה במשחק שלו. כן, בערך כמו ביו-גי-הו, רק בתוספת קטע בו המפסידים נלקחים לחדר אפל שם הם צורחים מכאבים.

אני חייב לתת ריספקט ליוצרי הסרט, שכן אני אישית חשבתי כי הסרט יכסה לכל היותר את סאגת ספינת ההימורים. אבל לא עברה שעה בטרם החלה הסאגה השניה, שנחשבת לטובה והפסיכוטית ביותר באנימה: הדרבי האנושי. בעזרת טוויסט עלילתי ששינה לחלוטין את עלילת האנימה (וכיוצא מזה, גם המאנגה), מוצא את עצמו קאייג’י בתחרות המתישה ביותר שהמוח האנושי יכול להמציא (מלבד 1 נגד 100, קאייג'ילצפות בחליפות של אברי גלעד מפחיד יותר מכל דבר אחר). בתחרות נאלצים קאייג’י ומספר מחבריו הלוזרים לעבור מקצהו של גורד שחקים מטורף אחד אל קצהו של גורד שחקים מטורף אחר, כשכל מה שמפריד בין שניהם הוא מוט ברזל בעובי 10 סנטימטרים. אה, ותהום בעומק 2000 מטר.

ברגע שהתחרות מתחילה, קשה למצוא מרווחי נשימה הולמים, שכן אפילו אני – שפחות או יותר יודע איך זה אמור להסתיים – מצאתי את עצמי נפעם בכל שניה מחדש של התחרות ההזויה הזו, שמביאה למסך את הטבע האנושי במיטבו. יחסי האנוש בין הדמויות השתדרגו פלאים בגרסת הסרט, או שפשוט הזכרון שלי מסדרת האנימה לא כזה טוב. אבל גם בהחלט יכול להיות שמדובר מהתפנגרלות אישית שלי מהופעת האורח הבלתי נשכחת של לא אחר מאשר קניצ’י מאטסויימה – הלא הוא L מסדרת סרטי מחברת המוות (וקראוזר מ-Detroit Metal City). יאפ – הסרט מפגיש מחדש את פוג’יווארה ומאטסויימה מאז ימי דת’ נוט העליזים, אלא שהפעם שניהם מגלמים לוזרים, כאלה שקירא קרוב לודאי אפילו לא היה טורח להעיף עליהם מבט. מצחיקים החיים, הא?

שמעו, הרגשות שלי כלפי הסרט די מעורבים. מצד אחד, הוא מביא עיבוד מלא של אחת מסדרות האנימה הטובות ביותר בשנים האחרונות, ועוד עם ארסנל שחקנים משובח למדי. מהצד השני, 130 הדקות שבו הספיקו לכסות עלילה של למעלה מ-20 פרקים. סאגת האבן-נייר-ומספריים נגמרה עוד לפני שהספקתי להיכנס לשוונג, ולי זה היה נדמה כאילו מיהרו לסיים עם הסאגה ה-‘משעממת’ הזו רק כדי להביא את האקשן האמיתי במשחק הדרבי האנושי. עדיין – היחס של סיפור הספינה היה הוגן (באופן יחסי), ואני מבין את הרצון בלקצץ חלקים משמעותיים מהעלילה המקורית כדי לחבר את חלקי הסרט. אבל מה שאני לא מבין זה הטוויסט העלילתי שמחבר בין ההימורים בספינה לבין הדרבי, שלצורך כך השתמשו בסאגה הראשונה מהסדרה השניה במאנגה (זו שהאנימה לא הגיעה אליה). לו היו מוותרים על העניין הזה, היינו זוכים לראות קצת יותר אבן-נייר-ומספריים. אבל לטובת העניין אגיד שהחלק הזה שהתווסף לסרט בעל כורחו, מעניין לא פחות.

לא האמנתי כשגיליתי שהסרט ממשיך אל הסאגה האחרונה בסדרה, שם קאייג’י מאתגר את בכירי העולם המושחת בעזרת משחק קלפים בשם “E-Card”. סאגת “E-Card” בסדרת האנימה הייתה מפגש פסגה בין קאייג’י לבין היאודו: הרשע האולטימטיבי. אדם שלא ברור האם היותו עשיר הפכה אותו לפסיכופט, או שהיותו פסיכופת הפכה אותו לעשיר. אלא שלצערי ולצער כולם, קאייג’י לא זוכה לעימות המיוחל מול היאודו (שעדיין מופיע במלוא הדרו), ואת הקרב האחרון הוא מנהל מול טונגאווה, יד ימינו של היאודו.

על אף הנאמנות העלילתית, הסרט משנה הרבה דברים רבים שהיו במקור, מלבד אלו שכבר ציינתי. בראשם – אנדו. מי שבמקור היה כריש הלוואות המקושר ליאקוזה, והאיש שהכניס את קאייג’י לעולם ההימורים בלית ברירה, גידל בסרט הזה זוג שדיים. אחת הטענות שהושמעו רבות כלפי הסדרה היא היעדר דמויות של נשים, דבר שכנראה היה מבריח מספר צופים מהאולמות. מלבד היותה של אנדו אחת הדמויות הראשיות בסרט – ולא דמות משנית כמו במקור – היא קיבלה דבר נוסף שלא היה לה במקור (מלבד מחזור): רגשות. אנדו היא מעין קול ההיגיון הקטן בים השחיתות שם למעלה, והיא מפתחת יחסי אהבה-שנאה כלפי קאייג’י. ותאמינו או לא, מדובר באחד השינויים שהכי שמחתי לקבל, ובזכות אנדו הצפייה בסרט נהפכה להרבה יותר כיפית ממה שהיא.

הסרט של קאייג’י מספק בדיוק את מה שדורשים ממנו: מקסימום הנאה במינימום זמן. הוא נאמן למקור, ועל-כן יקרוץ לצופים חדשים, אך גם מביא את הפרשנויות והשינויים שלו למסך, דבר שלא ישעמם את הצופים שמכירים את מעלליו של קאייג’י. נכון שהוא עדיין סובל מבעיות של סרטים יפניים רבים, בהם עודף משחק, אבל בסרט בו כל משפט שני הוא משהו כמו “אם אתם מפסידים, אתם זבל” ו-“לנצח זה הדבר החשוב ביותר”, מדובר דווקא בתוספת חיובית, והפעם המשחק היפני מתקבל באהדה רבה. אין פה אף רגע דל – הנאה מובטחת לכל צופה.


הטוב: סרט אינטנסיבי, מרגש, מצחיק והזוי שנאמן למקור, עם שינויים ותוספות מבורכים.
הרע: מספר חלקים מהעלילה המקורית הוקרבו לטובת דקות מסך.
והמכוער: בואו נודה, עונה שניה לאנימה כבר לא נזכה לראות.

ציון OK – סביר פלוס פלוס

Gambling Apocalypse Kaiji | יפן 2009 | דרמה, מתח, אקשן, הימורים, יפנים מסכנים, יפנים בחליפות, יפנים מסכנים בחליפות | 130 דקות | טאטסוייה פוּג’יוָוארָה, קְניצ’י מאטסויימה, יוּקי אמאמי | הפצה: קודאנשה | במאי: טוֹיה סָאטוֹ | יוצר מקורי: נוֹבּוּיוּקי פּוקוּמוֹטוֹ (אקאגי).

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם