Izetta: The Last Witch

"Izetta: The Last Witch" מתחילה עם פרק ססגוני ומסעיר, אולם החל מהפרק שאחריו מאבדת הסדרה גובה – ועמה צונח אמון הצופים. עד כמה שרציתי לאהוב את סדרת האנימה הזו ('מקוריוּת' נהייתה מילת גנאי בתעשיה), הקשתה עלי 'Izetta' לאורך שארית חייה הקצרים לאהוב או אפילו לחבב אותה. במקרה הטוב, הצלחתי לסבול אותה.

עיקר סיפורה של 'Izetta' מתרחש באליסְטאדט [Eylstadt], נסיכוּת דמיונית באירופה של שנת 1940. אני יודע, עבורכם 'אירופה' ו-'1940' אומר רק דבר אחד: לידתו של פטריק סטיוארט. אך לא רבים יודעים כי באותה תקופה התנהלה מלחמה גדולה, משום שמדינה בשם גרמניה גרמניאה [Germania] החליטה להשתלט על אירופה, ובין היתר על נסיכות אליסטאדט שלנו, מדינה עם חשיבות פוליטית וכוח צבאי הזהים למזכרת בתיה [Memento of Batya]. זה לא מונע מארמון המלוכה של מזכרת בתיה, סליחה – של אליסטאדט – לנסות ולגרום לגרמניאיים לא להשתלט עליהם, ולשם כך יוצאת הנסיכה פינה [Fine] לווסטריאה, מדינה ניטרלית שהיא בכלל לא שוויץ מה פתאום.

העזרה לה ייחלה פינה מגיעה לא מווסטריאה, אלא מכיוון פחות צפוי: במסעה היא פוגשת באיזטה, מכשפה צעירה שהכירה בילדותה וכעת מתגייסת למאמץ המלחמתי. מסתבר כי מכשפה עם רובה PTRS-41 מעניק יתרון אסטרטגי לא קטן, ואליסטאדט הקטנה נהית בין לילה כאב הראש הכי גדול של גרמניאה.

נשמע מגניב, נכון? כך גם אני חשבתי, וכל מי שצפה בפרק הראשון: פוליטיקה, היסטוריה אלטרנטיבית, מלחמה אפית, פנטזיה – והכל בחבילה אחת, חבילה ארוזה היטב באנימציה יוצאת דופן וקרבות תזזיתיים. ואז 'Izetta' מתחילה לזייף; הפוליטיקה הסבוכה של מלחה"ע ה-II 'מטמטמת' את עצמה למכנה המשותף הנמוך ביותר. הרי המלחמה האמיתית הייתה קצת יותר מנאצים VS העולם, ואילו 'Izetta' מעדיפה להימנע מתסבוכות מיותרות ושיעורים בהיסטוריה, עניין מעיק לנוכח ההבטחה בפרק הראשון לעולם עשיר בריגול, תככים פוליטיים ומשחקי שליטה. איפה הרוסים? הספרדים? היפנים? האיטלקים? מישהו?

שמחתי לגלות שההפקה צירפה לשורותיה (כמפיק ויועץ) את סלאבה מאקארוב, מיוצרי World of Tanks. בדיעבד מסתבר כי הידע והכישרון של הבחור לא נוצלו כלל. זה כמו לפתוח חברת סטארט-אפ ולהשכיר את אילון מאסק שיכין קפה.

קרב מתוחכם בין ארץ פצפונת ושלווה לבין אימפריה כובשת… לא תמצאו ב-'Izetta'. מדי פעם זוכים האליסטאדטים באמצעות טקטיקה נבונה, אך רוב הזמן הם חיים ונושמים בזכות מכשפה פטריוטית במיוחד. אפילו רוח מלחמה אפית אין, והסדרה נופלת לקלישאות ופנסרביס שלא רציתי למצוא בדרמת מלחמה. הרי אלו שהרימו את הסדרה מלכתחילה לא עשו זאת בשביל ציצים (עבורם יש את !!!!!Keijo), אולם בכל פעם שעולה איזטה על ה-PTRS-41 שלה, שמלתה הדקיקה מאיימת לחשוף את מה שלובשת הצעירה מתחת.
רמז: כלום (לא קר לה?).

במקום סיפור מלחמה נהדר, מעדיפה 'Izetta' להתעכב על מערכת היחסים בין המכשפה לנסיכה. וכן, הן חברות טובות, ממש טובות. כאילו… ממש ממש טובות. בקטע של 'Yuri on Ice' טובות. אך גם בתחום הרומנטי דורכת הסדרה במקום, ונוקטת משנה זהירות במטרה לא להגדיר לעצמה ז'אנר ספציפי חס וחלילה. כפועל יוצא, Izetta אינה סדרת אקשן מלחמתית, אינה רומן שובה לב, ואפילו בתור פנטזיה היא ככה-ככה.

רק בשליש האחרון מתרחשים דברים שאפשר להגדיר כ-'מעניינים', כאילו מישהו נזכר שצריך לסיים את העסק. אחד מאותם פרקים מאוחרים אף הותיר בי הלם מרוב הברוטליות שמוצגת בו. המסתורין מאחורי איזטה ואליאסטאדט נחשף, איוּם חדש נכנס לתמונה, גרמניאה הופכת לאימפריה הכובשת שהבטיחה להיות, ולכל אזרח שאינו גרמאני יש הזכות לפלוט 'שיט שיט שיט שיט' כמה פעמים שהוא רוצה. אך לצערי זה מעט מדי ומאוחר מדי – ואפילו כשהסיפור תופס סוף סוף מומנטום, הוא מסתיים. הבסטה נסגרת והצופים נותרים מורעבים. אני לא בטוח מה קרה, אך אפילו האנימציה ועיצוב הדמויות — שני האלמנטים היחידים שעקביים באיכותם — חווים נפילת מתח בסיום.

קיוויתי ש-Izetta: The Last Witch תהיה אחת ההפקות המדוברות של העונה, אך היא סיימה דרכה כסדרת אנימה בינונית מיני רבות. לטובתה אעיד כי לפחות יש לה סוף כלשהו, מה שקשה לומר על 95% מהסדרות שם בחוץ המבוססות על סדרות מנגה שעדיין רצות. אם יש לכם חשק לראות סדרה ולדעת שהיא מגיעה לקו הסיום, עופו על זה. אבל תנמיכו גובה.

הטוב: מתחילה גבוה…
הרע: ואז מתרסקת.
והמכוער: מטאטא זה פסה.

ציון במדד OK – סביר

[Izetta: The Last Witch [Shūmatsu no Izetta | יפן, 2016 | 12 פרקים | היסטוריה אלטרנטיבית, אקשן, פנטזיה, מחשופים | הימיקה אקיָאמה [לָאלה מ-"PriPara"], סאורי היָאמי [מיהוֹ אזוּקי מ-".Bakuman"], ג'וּניצ'י סווָאבּה [ארצ'ר מ-"Fate/stay night"], סורה אמאיימיה [אקאמה מ-"!Akame ga KILL"] | במאי: מאסיה פוג'ימורי