Iron Man: Rise of Technovore

 

את הסרט הזה של איירון-מן ראיתי ערב לפני שראיתי את “איירון מן 3” בקולנוע, ובחיי שזו טעות גדולה מצדי. בעוד שסרט האנימה הזה של איירון-מן הוא לא כזה רע, ברגע שרואים אותו לפני סרט נהדר כמו “איירון-מן 3”, לא זוכרים כבר את היתרונות שלו.

“Iron Man: Rise of Technovore” חי בין שני יקומים שונים. ביקום הראשון הוא מתפקד כסרט המשך לסדרת האנימה של איירון-מן, עולם בו כן קיימים כל חברי סגל האקס-מן. אלא שאין פה שום התייחסות לסדרות האנימה של מארבל, מה שפותח דף נקי לצופים חדשים. מהצד השני, הסרט מתיישב היטב גם עם הקאנון של סרטי הלייב אקשן של מארבל, וה-“נוקמים” בפרט; ניק פיורי מופיע פה בגרסתו הסמואל-ל’-ג’קסונית, כמו גם האלמנה השחורה, מריה היל והמה-שמו שיורה חצים. אך יותר משהוא סרט המשך לסדרה או ל-“הנוקמים”, הוא קודם כל סרט המשך לסרטי איירון מן (אתם מוזמנים לקרוא לו “איירון 2.5”).


טוני סטארק חי את החיים הטובים. כעת משהוא נפתר ממרבית הצרות שלו בחיים, יכול המיליארדר הצעיר להרשות לעצמו לעשות דברים נוספים עם חליפת האיירון-מן שלו, כמו למשל להתחרות במירוץ-אוויר מול קולונל ג’יימס רודס, חברו הטוב ומי שמאייש את חליפת ה-“War Machine”. פפר פוטס בינתיים חופשת באחוזה שסטארק קנה לה, ובאותו הזמן הוא מתכנן להוציא לפועל פרויקט מדעי בו משגרים לחלל לווין המסוגל לשלוט על כל אמצעי הטכנולוגיה בעולם. אלוהים יודע למה מישהו תיאר לעצמו שפרויקט כזה לא יסתיים באסון (ומילא זה, שמישהו יסביר לי איזו תועלת פוטנציאלית זה עשוי להצמיח?).

והוא אכן מסתיים באסון. אל מרכז הבקרה של הלווין חודר פלוני אלמוני בתוך חליפת שריון מתקדמת פי אלף מזו של טוני סטארק, והלה הורג את כל הצוות, משתלט על הלווין ומביס את טוני מבלי להניד עפעף. טוני לא נשאר חייב, ויוצא לנקום – אלא שמישהו עומד בדרכו, והמישהו הזה הוא ניק פיורי מארגון S.H.I.E.L.D.


אני לא בטוח איך הדברים מתדרדרים כל-כך מהר, אבל ארגון S.H.I.E.L.D יוצא במרדף אחר טוני כאילו היה טרוריסט. הטענה הרשמית היא שהם לא מאמינים לו שמישהו אחר עשה את כל התוהו ובוהו בפרויקט הלווין, טענה די מגוחכת אם תשאלו אותי: איזו סיבה יש לטוני להרוג את הצוות של עצמו ואפילו לפגוע בחברו הקרוב, ג’יימס רודס? אבל נחליק להם את זה. המרדף אחר סטארק יוצר כמה מסצנות האקשן היפות ביותר שיצא לי לראות בסרט אנימה, וכל העסק נהיה מגניב אף יותר כאשר אל טוני מתלווה “המעניש” (בדיבובו של נורמן רידוס מ-“המתים המהלכים”).

עלילה היא לא הצד החזק ביותר של הסרט. לא שציפיתי לשיפור אחרי ארבע סדרות אנימה שניסו וכשלו, אך “Iron Man: Rise of Technovore” היא הדבר הקרוב ביותר לאנימה הגוּנה המבוססת על משהו של מארבל; העלילה מושפעת מתחומים רבים, אבנגליון היא דוגמה בודדת. הרשע של הסרט, Technovore, הוא נער אומלל שלא רואה עצמו כחלק מהמין האנושי. הוא גדל בסביבה אומללה – אביו היה עובדייה סטיין, הרשע מ-“איירון מן” הראשון, וחייו היו רצף של אכזבות והתעללויות נפשיות בשל כך שהוא לא עמד בציפיות של אביו. הוא מנתק את עצמו מהסביבה בעזרת טכנולוגיה חדשה, על-אנושית כמעט, ובעזרתה (וגם בעזרת הלווין של סטארק) הוא מתכנן לעשות ריסט למין האנושי. 


ההשפעה האבנגליוניסטית היא לא זו שהופכת את הסרט לטוב. למעשה, רוב הסצנות הפילוסופיות/פסיכולוגיות בשקל בכיכובו של ה-Technovore הן הצד החלש ביותר בסרט. אבל כאשר התכנית שלו יוצאת לפועל, האיום מולו ניצב סטארק גדול יותר ממה שהוא התמודד ב-“הנוקמים”.

יש כמובן סיבה נוספת בגינה סרט האנימה של איירון-מן הוא סרט טוב: Madhouse. המשבר של הסטודיו בשנים האחרונות הותיר רבים מודאגים מהיכולת שלו להביא יצירות איכותיות. ולמרות זאת, הסרט הזה נראה פשוט מדהים. הבמאי שלו הוא הירושי האמאסאקי (שהייתי בטוח היה מאלה שנטשו את הספינה הטובעת). האמאסאקי, אחד האנימטורים המוכשרים בתעשייה, מטמיע את הכישרון שלו בתוך הסרט והתוצאה נהדרת: סצנות אקשן ללא מעצורים, נופים מרהיבים ואפקטים מהטובים שתראו בסרט אנימה. 


הסרט לא קרוב להיות טוב כמו “איירון מן 3”. הוא גם לא אמור להיות. אבל כסרט בודד של נטו איירון מן, כזה בו טוני סטארק לא צריך להתמודד מול שדים פנימיים, אלא פשוט להילחם מול איום גרנדיוזי ולזרוק פה ושם בדיחות, הסרט הזה עושה את העבודה נאמנה. הוא תורם עוד קצת לאווירה של יקום סרטי מארבל ומעניק שעה וחצי של כיף. Rise of Technovore הוא פיצוי הולם לסדרת האנימה של איירון מן, ואני בהחלט מצפה לראות יותר שיתופי פעולה ביו הסטודיו לבין מארבל.

רק תעשו טובה קטנה: למרות שאתם בכיוון הנכון, שכרו בבקשה תסריטאים טובים יותר.


הטוב: איכות הפקה גבוהה; מהנה במיוחד.
הרע: לא התסריט הכי מבריק שתתקלו בו.
והמכוער: למרות הכל, יותר טוב מ-“איירון מן 2”.

ציון במדד OK – סביר

Iron Man: Rise of Technovore | יפן, 2013 | 88 דקות | סטודיו Madhouse | אקשן, מד”ב, טוני פאקינג סטארק | קייג’י פוג’יווארה/מת’יו מרסר, מיוּ אירינוֹ/אריק בּאוּזה, הירוקי יאסוּמוֹטוֹ/ג’יימס מאתיס, טסשוֹאוּ גנְדָה/נורמן רידוס | סיפור: בּרנדוֹן אָאוֹמָן | תסריט: קנגוֹ קאג’י | במאי: הירושי האמאסאקי | יוצרים מקוריים: סטן לי, ג’ק קירבי, דוֹן הק, לארי ליבּר


לקריאה נוספת:
 Iron Man (ביקורת)
 Wolverine (ביקורת)
 X-Men (ביקורת)
 Blade (ביקורת)

לקריאה נוספת

השאר/י תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם